חוק המיטלטלין
 | |
| פרטי החוק | |
|---|---|
| תאריך חקיקה | 27 ביולי 1971 |
| תאריך חקיקה עברי | ה' באב תשל"א |
| גוף מחוקק | הכנסת השביעית |
| חוברת פרסום | ספר החוקים 636, עמ' 184 |
| הצעת חוק | ממשלתית |
| משרד ממונה | משרד המשפטים |
| מספר תיקונים | 1 |
| נוסח מלא | הנוסח המלא |
| תאריך תחולה | 1 בינואר 1972 |
  | |
חוק המיטלטלין, תשל"א-1971 הוא חוק המסדיר את ענייני המשפט הישראלי הנוגעים למיטלטלין ובעלותם. מיטלטלין הם נכסים מוחשיים ניידים - נכסים שאינם מקרקעין, כלומר שאינם קרקע וכל המחובר עליה.
היסטוריה חקיתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוק המיטלטלין התקבל בכנסת ביום ה' באב תשל"א (27 ביולי 1971), פורסם ביום ט"ו באב התשל"א (6 באוגוסט 1971) והוחל ביום י"ד בטבת התשל"ב (1 בינואר 1972). החוק מבטל את הספר השמיני והעשירי של המג'לה.
מאז אישורו תוקן החוק פעם אחת בלבד. ב-ל' באדר א' התשנ"ה (2 במרץ 1995), הוספו לחוק ענייני פירוק השיתוף בזכויות של בני זוג בדירת מגורים.
עיקרי החוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגדרת מיטלטלין ובעלותם – סעיף 1 לחוק מגדיר מיטלטלין כ-"נכסים מוחשיים, חוץ ממקרקעין", כלומר כל רכוש פרטי אשר הוא לא קרקע ולא מקובע לקרקע, ווסעיף 2 לחוק קובע שבעלות במיטלטלין היא "הזכות להחזיק ולהשתמש בהם ולעשות בהם כל דבר ועסקה, בכפוף להגבלות לפי דין".
זכייה מן ההפקר – סעיף 3 וסעיף 7 לחוק קובעים כי אדם יכול לבטל את בעלותו במיטלטלין כאשר הוא מוציאם משליטתו תוך כוונה להפקירם. כל אדם יכול לזכות בבעלות המטילטלין הנ"ל בעמצאות תפישתם תוך כוונה לזכות בהם.
חיבור וערבוב - סעיף 4 לחוק עוסק במצב שבו נתחברו מיטלטלין בעלי בעלים שונים אשר אין דרך להפרידם ללא גרימת נזק משמעותי למיטלטלין או שאין דרך לזהותם ולשייכם לבעליהם. במקרה הנ"ל המיטלטלין יהיו בבעלותם של שני הבעלים במידה שווה. לועמת זאת, אם מיטלטלי אחד הבעלים בעל ערך רב יותר במידה משמעותית ממיטלטלי הבעל אחר, המיטלטלין יהיו שייכים לבעל המיטלטלין הערכיים יותר אשר יהיה מחויב לפצות את הבעל השני בסכום שזכה בו. סעיף זה חל רק כאשר אין הסכם אחר בין שני הבעלים בעיניין בעלות חיבור המיטלטלין.
דין שעבוד במיטלטלין מחוברים – סעיף 5 לחוק מתקשר לסעיף 4 ועוסק במצב שבו מיטלטלי אחד הבעלים נהיים משועבדים. במקרה לעיל, השעבוד יחול רק על חלקו של הבעל במיטלטלין המחוברים. במצב שבו המטלטלין "העיקריים" (כפי שצוין בסעיף 4) משועבדים, השעבוד יחול גם על המיטלטלין הטפלים וכן על החוב שחייב בו בעל המיטלטלין העיקריים, כלומר משעבדי המיטלטלין יהיו חייבים בחוב הנ"ל.
שיתוף – סעיף 9, סעיף 10 לחוק עוסקים במיטלטלין השייכים למספר בעלים. אין לאף בעל בעלות על חלק מסוים במיטלטלין הנ"ל, אלא בעלותו של כל בעל מתפשטת על מלוא המיטלטלין. אם בעל המיטלטלין המשוטפים מקנה לאדם אחר את בעלותו, הינו חייב להודיע על כך לשאר בעלי המיטלטילין. כל אחד מהבעלים זכאי בכל עת לפרק את השיתוף ולדרוש את חלקו במיטלטילין. פירוק זה יקבע על פי הסכם השיתוף שיש בין הבעלים, וכאשר אין כזה, על פי בית המשפט. סעיף 10 לחוק תוקן בשנת תשנ"ה, והוסף תת-סעיף הקובע כי כאשר בית המפשט נותן צו פירוק לבעלות המשותפת של בני זוג בדירה המשמשת להם למגורים, הפירוק יעוכב עד שיוכח כי לילדי בני הזוג הקטינים לבן הזוג המחזיק בהם יש הסדר מגורים אחר המתאים לצרכיהם.
עיכבון – סעיף 11 לחוק מגדיר עיכבון כזכות להחזיק במיטלטלי אדם אחר כערובה לחיוב מסוים עד שהחוב יסולק, למשל השארת ת.ז כפיקדון. במצב ששווי המיטלטלין המעוכבים עולה במידה משמעותית על שווי החיוב, רשאי בעל המיטלטלין לשחרר חלק מן העיכבון חזרה אליו בהינתן שהמיטלטין ניתנים לחילוק. בעל המיטלטלין המעוכבים רשאי גם להחליפם בערובה מספקת אחרת לסילוק החוב. כאשר המעכב מחזיר את המיטלטלין המעוכבים מרצונו החופשי, העיכבון יפוג.
עסקאות נוגדות – סעיף 12 לחוק מתאר סיטואציה בה אדם מתחייב להקנות לחברו בעלות או זכות אחרת כלשהי במיטלטליו, אך לפני הקניית הזכות המדוברת, נותן אותו אדם זכות נוגדת לחברו האחר. במצב כזה יש עדיפות לחבר הראשון, אלא אם כן החבר השני כבר קיבל את זכותו במיטלטלין, ואז יש לחבר השני את העדיפות.
ביטול ספרי המג'לה – סעיף 16 לחוק מכריז על ביטול הספר השמיני והספר העשירי של המג'לה, שהסדירו תחום זה קודם לחקיקת חוק המיטלטלין.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוק המיטלטלין, תשל"א-1971, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
היסטוריית החקיקה של חוק המיטלטלין, תשל"א-1971, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת- חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
