מג'לה

מֶגֶ'לֶּה (בטורקית: mecelle, בשמו המלא בערבית ובטורקית עות'מאנית – مجلة الأحكام العدلية מג'לת אלאחכּאם אלעדליה – ספר ההוראות המשפטיות) הוא קובץ דינים אזרחיים עות'מאני, שהיווה את הקוד האזרחי של האימפריה העות'מאנית בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. חקיקת המג'לה הייתה הניסיון הראשון להביא לקודיפיקציה של הדינים האזרחיים הלקוחים מן השריעה במדינה מוסלמית. בארץ ישראל הייתה המג'לה בתוקף בעת שלטון האימפריה העות'מאנית, ונותרה בתוקף עוד שנים רבות לאחר מכן, בתקופת המנדט הבריטי. גם לאחר קום מדינת ישראל נותרו חלק מהוראות המג'לה בתוקף, והן הוסרו לחלוטין מהמשפט בישראל רק בשנת 1984.

חקיקת הקוד

הקוד הוכן על ידי ועדה שבראשה עמד אהמט ג'וודט פאשה , והוצא לאור ב-16 כרכים שכללו 1,851 סעיפים בין 1869 ל-1876. במבנהו ובגישתו היה הקובץ מושפע בעליל מניסיונות הקודיפיקציה האירופיים המוקדמים.

באימפריה העות'מאנית נהג הכלל המוסלמי שעל-פיו קובעים חכמי-הדת, העולמאא, את המסגרת לחוקי המדינה על-פי השריעה, בעוד השליט החילוני רשאי לפעול ולצוות במסגרת זו, שקבעו העולמאא.

תוכן המג'לה

המג'לה כללה קובץ חוקים המבוססים על הדין המוסלמי, העוסקים במשפט האזרחי. דיני המשפחה, לעומת זאת, נותרו נחלתם של חכמי הדתות השונות באימפריה, על פי שיטת המילת. קובץ המג'לה עסק במגוון של נושאים, כגון מכר, שכירות, משכון, בוררות, פיקדון, ערבות ועוד. החקיקה במג'לה הייתה חקיקה קזואיסטית שעסקה בהסדרת מקרים מסוימים, ולא נתנה עקרונות משפטיים רחבים הניתנים ליישום במגוון מקרים.

תוכנו של הקוד התבסס על המסורת המשפטית של האסכולה החנפית שנהנתה ממעמד רשמי באימפריה. עם זאת, באמצעות שיטת ההעדפה (”תחאיור”) ייבאה המג'לה גם ניסוחים מחוץ לאסכולה החנפית.

מעמדה של המג'לה באימפריה

כאשר החלה המג'לה להיות הדין הנוהג בבתי המשפט האזרחיים באימפריה העות'מאנית, הביא הדבר לכך שגם היהודים והנוצרים היו כפופים לדין השרעי, ולו רק בענייני ממונות.

המג'לה תורגמה לעברית על ידי גד פרומקין, שהיה השופט היהודי היחידי בבית המשפט העליון בתקופת המנדט הבריטי.

המג'לה לא התאימה להסדרת הדינים האזרחיים במדינה מודרנית, הן בשל האופי הקזואיסטי של החקיקה, הן בשל הארכאיות שבהסדרים המהותיים שבה, והן בשל העובדה כי לא הסדירה כלל נושאים רבים, כגון דיני חוזים.

אחרי פירוק האימפריה העות'מאנית, בעקבות מלחמת העולם הראשונה, נותרה המג'לה בגדר השפעה חשובה ברוב המדינות שקמו על חורבות האימפריה, פרט למצרים, שם מעולם לא נכנסה לתוקף. עם זאת, מדינות אלו אימצו בהדרגה שיטות משפט אזרחיות מתקדמות יותר, שירשו את מקומה של המג'לה, לרבות טורקיה עצמה, שם בוטלה המג'לה עוד בשנת 1926 לטובת אימוץ הקודקס האזרחי השווייצרי.

באלבניה נותרה המג'לה בתוקף עד 1928, בלבנון עד 1932, בסוריה עד 1949, בעיראק עד 1953, בקפריסין עד שנות ה־60, ובישראל עד 1984 (ראו דיון מפורט להלן). המג'לה מהווה בסיס למשפט האזרחי הנוהג כיום בירדן ובכווית.

המג'לה בארץ ישראל ובמדינת ישראל

עם כניסת המנדט הבריטי על ארץ ישראל לתוקף, נחקק סימן 46 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922, ובו נקבע כי כל החוקים העות'מאניים שעמדו בתוקף ב־1 בנובמבר 1914, הוא היום שבו נכנסה טורקיה למלחמת העולם הראשונה, ימשיכו לעמוד בתקפם. קביעה זו הותירה את המג'לה בתוקף אף בימי המנדט הבריטי. עם זאת, עם כינון המנדט הבריטי, חדלו רשויות השלטון לראות בעולמאא המוסלמיים מקור סמכות לפירוש ולתיקון חוקי המג'לה, ובמקום זאת התייחסו אל המג'לה כאל קודקס חוקים הנתון לפרשנות משפטית של המוסדות החילוניים שהוקמו על ידי ממשלת המנדט (ומאוחר יותר על ידי מדינת ישראל).

עם זאת, קבע סימן 46 גם כי במקרה שאינו מוסדר בחקיקה הטורקית, ישפטו בתי המשפט בהתאם למשפט המקובל ודיני היושר האנגליים. עד מהרה החלו ענפים שלמים של המשפט האזרחי לשאוב מצינור זה של סימן 46 את ההסדרים המשפטיים האנגליים המתקדמים, והמג'לה נותרה בעלת חשיבות משנית, במיוחד כאשר החל הנציב העליון לחוקק פקודות חדשות אשר הסדירו אף הן תחומים רבים של המשפט האזרחי, כגון פקודת השטרות. עדיין, גם בתקופת המנדט, הוסדרו חטיבות שלמות של המשפט האזרחי על פי עקרונות המג'לה.

דוגמה לכוחה של המג'לה הוא הסתמכות בתי המשפט על המנהג. סעיפים 36 עד 45 למג'לה עוסקים בכוחו של המנהג, ומהווים אף דוגמה יפה לניסוחה הארכאי של המג'לה:

36. המנהג – בורר. כלומר, המנהג וההרגל, בין שהוא כללי ובין שהוא פרטי, נעשה בורר להוכיח על פיו דין השרע.
37. מעשי בני אדם ראיה, ונוהגים לפיהם.
38. כל שלא ייתכן על פי המנהג, רואים אותו כנמנע באמת.
39. אין לכחד, שעם חילופי העיתים, משתנים אף הדינים עמהם.
40. יש להזניח פשוטו של דבר על פי הוראת המנהג.
41. אין כוחו של מנהג יפה, אלא כשהוא מתמיד, או מכריע.
42. יש ערך למכריע, כשהוא מפורסם ולא נדיר.
43. כל הידוע על פי המנהג הרי זה כאילו התנו עליו.
44. כל הידוע בקרב הסוחרים הרי זה כאילו הותנה ביניהם.
45. כל שקבעו המנהג הרי זה כאילו קבעו הכתוב.

סעיפים אלו, על אף ניסוחם הארכאי, והקושי להסדיר לפיהם חיי מסחר במדינה מודרנית, היו בעלי תוקף מכריע. על פיהם החליט בית המשפט העליון כי המנהג הוא בעל תוקף במדינה כאילו היה חוק. שימוש מעשי בכוחו של המנהג היה, למשל, בפסיקת פיצויי פיטורים, שלא היה להם כל מקור חוקי אחר בטרם נחקק החוק הישראלי בנושא בשנת 1963.

עם הקמת מדינת ישראל, נקבע על ידי מועצת המדינה הזמנית, אשר חוקקה את פקודת סדרי השלטון והמשפט, אשר קבעה, בסעיף 11 לפקודה, כי המשפט שהיה קיים בישראל ביום הקמת המדינה, ימשיך לעמוד בתקפו (למעט חריגים שאינם מענייננו כאן). כך שרדה המג'לה מהפך שלטוני נוסף, והפכה לחלק מדיני מדינת ישראל הריבונית.

למעשה, רבים הם הדינים העות'מאניים ששרדו ביחד עם המג'לה את המעבר למדינת ישראל, ואחד מהם בתוקף עד היום; כך מוסדרים עקרונות חשובים בדיני הראיות במדינת ישראל על פי סעיף 80 לחוק הפרוצדורה האזרחית העות'מאני.

עם התקדמות החקיקה במדינת ישראל הלכה המג'לה ואיבדה מהשפעתה. בשנות השישים והשבעים של המאה ה-20 החלה תנופת חקיקה אזרחית, במיוחד בדיני החוזים, אשר נגסה באופן משמעותי בשטחים בהם הייתה עוד למג'לה השפעה כלשהי.

בשנת 1984 ביטלה הכנסת את המג'לה סופית, בחוק לביטול המג'לה, התשמ"ד–1984. חוק זה בא לאחר חקיקת חוק יסודות המשפט, אשר לפיו אם ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בחוק, בפסיקה או בהיקש, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק היושר והשלום של מורשת ישראל. חוק זה ביטל אף את סימן 46 לדבר המלך במועצה, ולמעשה נותק הקשר בין המשפט הישראלי וכל שיטת משפט חיצונית, פרט לפניה למשפט העברי, ולחיקוקים הזרים, המתמעטים והולכים, שהיו בתוקף בעת קבלת חוק יסודות המשפט.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מג'לה בוויקישיתוף

המג'לה בתרגומו של גד פרומקין (למנויים בלבד)

(1) על המכר	(5) על המשכון	(9) על פסלות, אונס ומצרנות	(13) על ההודאה
(2) על השכירות	(6) על המשמרת	(10) על השותפות למיניה	(14) על התביעה
(3) על הערבות	(7) על המתנה	(11) על ההרשאה	(15) על עדות והשבעה
(4) על ההמחאה	(8) על גזלה ונזיקין	(12) על הפשרה והמחילה	(16) על משפטים

• רות גביזון, ‏ביטול המג'לה: המנהג ועקרונות הפיקה, משפטים ‏י"ד, חוברת 2, דצמבר 1984, עמ' 325–366
• אודי שישון, ‏החוק מימי הטורקים שעומד במרכז תביעה נדל"נית, באתר גלובס, 22 ביוני 2015. ידיעה קצרה, ובסופה התייחסות כללית יותר למג'לה

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.