חומטה
חֻמְטָה היא עיר מקראית בערי יהודה המופיעה בין הערים אֲפֵקָה וחֶבְרוֹן ומוזכרת פעם אחת בתנ"ך. אזכור זה הוא במסגרת תיאור נחלת שבט יהודה, בספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק נ"ב, ונמנית בקבוצה 6 של רשימת ערי יהודה: "אֲרַב וְרוּמָה וְאֶשְׁעָן. וינים [וְיָנוּם] וּבֵית תַּפּוּחַ וַאֲפֵקָה. וְחֻמְטָה וְקִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן וְצִיעֹר עָרִים תֵּשַׁע וְחַצְרֵיהֶן."[1]
בנוסחי תרגום השבעים מופיעות צורות שונות של השם, בדרך כלל וריאציות של נוסח המסורה שאינן תורמות לזיהוי, וכך גם הצעת מרגוליס[2] לפיה הצורה המשתקפת בתרגום השבעים היא 'חטמה'. גם הגרסה 'בטמה' המשתקפת בכתב יד אחד אינה יכולה לשמש בסיס לזיהוי, ומה גם בבוטנה המאוחרת.[3][4] לפיכך יש לקבל כי שם העיר הוא אכן חֻמְטָה.
ייתכן כי מקור השם מן המילה חומט (סוג של לטאה).[5][6]
הזיהוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]במערכת הזיהויים של קבוצות 7-5 ברשימת ערי יהודה עשוי להתאים לזיהוי חמטה התל באל-חדב, מתוך מערכת השיקולים הבאה:
בתחום המוגדר על ידי ערי קבוצה 6 של רשימת ערי יהודה, שהינן מזוהות, האתרים המתאימים לערי הקבוצה שקשה לזהותן הם ח' ביסם, ח' א-נצרה, אל-חדב וח' כנען. במצב ידיעותינו הנוכחי עדיף לזהות בח' ביסם את אחד מיישובי קבוצה 5 (אולי חֹלֹן?). זיהויה של אשען עדיף בח' א-נצרה, משום שבמרחק מה ממנה (כ-2 ק"מ) מצויה חורבה בשם אסהא\אצחא, ששמה מגלה דמיון קל לשם אֶשְׁעָן, וכנראה הוא חסר מובן בערבית[7]. מתוך מכלול השיקולים לעיל יש עדיפות מסוימת לזיהוי אשען בח' א-נצרה. ח' כנען ואל-חדב תזוהנה במקרה כזה עם ינים או שמא חמטה. עם זאת יש להודות כי "הכיסאות המוזיקליים" בין השמות אשען, ינים וחמטה לבין האתרים ח' א-נצרה, אל-חדב וח' כנען, אינם ניתנים לפתרון חד-משמעי של זיהוי, למעט העובדה שאלו שלושת האתרים המוכרים היחידים שיכולים להתאים לזיהוי שלוש ערים עלומות אלה[4].
הממצא הארכאולוגי
[עריכת קוד מקור | עריכה]אל חדב הוא תל מרשים השולט על עמק סיל א-דילבה מדרום, מעל עין פוואר, עמק המהווה את ליבו של הר חברון הגבוה. בסקר ישראל זהו אתר 1/58/320{15-09}, נ"צ 1551.0985, גובה מוחלט 835 מ', גובה יחסי 20 מ', תצפית טובה מאד, שטח מרבי בערך 20 דונם. ראשית היישוב בתקופת הב"ק 1 ו-3 (בערך 7 דונם). היישוב מתחדש בתקופת הברזל 2א ו-2-ב (בערך 13-12 דונם), שיאו בשלב 2ג (בערך 20 דונם). קיומו נמשך בתקופות הברזל 2ד (בערך 16 דונם), פרסית (בערך 10 דונם), הלניסטית (בערך 13 דונם), רומית וביזנטית (8-7 דונם), ימי הביניים (בערך 7 דונם) והתקופה העות'מאנית (בערך 8 דונם).
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים נ"ב–נ"ד
- ^ M.L. Margolis, The Book of Joshua in Greek (Parts I-IV: Joshua, 1,1-19,38), Paris, 1931/8, Part IV, p. 313
- ^ כנגד י' פרס, ארץ ישראל: אנציקלופדיה טופוגרפית-היסטורית (כרכים א-ד. כרך א מהדורה שנייה מתוקנת ומורחבת, תשי"א). הוצאת ראובן מס, ירושלים, תש"ו-תשט"ו. כרך ב': עמ' 262.
- ^ 1 2 אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), אוניברסיטת תל אביב, 1993, עמ' 3: 20, 48, 50–51.
- ^ Humtah from the McClintock and Strong Biblical Cyclopedia., McClintock and Strong Biblical Cyclopedia Online (באנגלית)
- ^ Strong's Hebrew: 2547. חֻמְטָה (Chumtah) -- a city in Judah, באתר biblehub.com הפנייה לStrong's Hebrew: 2547
- ^ סקר א"י, אינדקס: 110 = Conder, C.R. & Kitchener, H.H. 1888. The Survey of Western Palestine, A General Index. London