חולון (הר יהודה)
חֹלֹן, חילן, חילז הייתה עיר מקראית בדרום הר יהודה. העיר נזכרת בספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק נ"א, כחלק מתיאור נחלת שבט יהודה, ונמנית בקבוצה 5, קבוצת דרום ההר של רשימת ערי יהודה: "מח וּבָהָר שָׁמִיר וְיַתִּיר וְשׂוֹכֹה. מט וְדַנָּה וְקִרְיַת סַנָּה הִיא דְבִר. נ וַעֲנָב וְאֶשְׁתְּמֹה וְעָנִים. נא וְגֹשֶׁן וְחֹלֹן וְגִלֹה עָרִים אַחַת עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן." היא מופיעה בעוד שני מקומות במקרא: ברשימת ערי הלויים, בספר יהושע, פרק כ"א, פסוק ט"ו: "וְאֶת חֹלֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת דְּבִר וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ"; וכן ברשימות היחש של יהודה בשם 'חילז'.
עיר אחרת בשם חֹלוֹן נזכרת בעבר הירדן: "וּמִשְׁפָּט בָּא אֶל אֶרֶץ הַמִּישֹׁר אֶל חֹלוֹן וְאֶל יַהְצָה", ספר ירמיהו, פרק מ"ח, פסוק כ"א.
שמה של העיר המודרנית חולון שהוקמה בחולות מישור החוף ניתן לה בזיקה לשמן של שתי הערים מקראיות הללו, למרות שהן נמצאות באזורים גיאוגרפיים אחרים ממנה, ושמם גם אינו נגזר מהמילה "חולות" (בניגוד לחולון המודרנית) שכן הם נמצאים באזורים הרריים שאין בהם חולות.
זיהוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]אולברייט הציע לזהותה בח' עלין ('חרבת עלית') שבמשולש הערקוב הנמוך וכמה חוקרים הלכו בעקבותיו.[1][2][3][4][5] אולם הזיהוי אינו מתקבל על הדעת: דמיון השם קלוש, והאתר מרוחק מתחום קבוצה 5 ואינו שוכן בהר[6]. למעשה אין רמז ישיר לזיהויה של חֹלֹן כשלעצמה, אבל לאור מערכת השיקולים בזיהוי יישובי קבוצות 7-5 ובדרך האלימינציה ניתן להציע בזהירות את ח' ביסם; ע"ע רשימת ערי יהודה, קבוצה 5.
ממצאי הסקר הארכיאולוגי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסקר ישראל זהו אתר 1/36/320{15-09}, נ"צ 1532.0967, גובה מוחלט 725 מ', גובה יחסי 0 מ', תצפית פחות מבינונית, שטח מירבי כ-8 דונם. ראשית היישוב בתקופת הברזל 2א ו2-ב (כ-5 דונם), והמשכו בתקופות הברזל 2ג ו-2ד (כ-8 דונם, שיא היישוב), הפרסית (כ-4 דונם), ההלניסטית והרומית (כ-3 דונם), הביזנטית (כ-5 דונם), ובתקופות האיסלמיות (4-3 דונם).[7] הממצא מתאים לתארוך המקובל של הרשימות בהן מופיעה חֹלֹן.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ William Foxwell Albright, Researches of the School in Western Judea, BASOR 15, 1924: pp. 10-11
- ^ William Foxwell Albright, Topographical Researches in Judaea, BASOR 18: p. 9
- ^ William Foxwell Albright, The List of Levitic Cities, Louis Ginzberg Jubilee Volume, New York: pp. 61, 66
- ^ Albrecht Alt, Das Institut im Jahre 1926, PJb 23, 1927, p.29 note 1
- ^ J.L.Peterson, The Anchor Bible Dictionary. , Volume 3, pages 257-258.
- ^ ר' גם F.M. Cross and G.E. Wright, ‘The Boundaries and Provinces Lists of the Kingdom of Judah’, JBL, 75, 1956, p. 200.
- ^ אבי עופר, הר-יהודה בתקופת המקרא (עבודת דוקטור), אוניברסיטת ת"א, תשנ"ג (1993), חלק 3 עמוד 47.