חוליו ססאר טורבאי איילה
 | |||||
| לידה |
18 ביוני 1916 בוגוטה, קולומביה  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
13 בספטמבר 2005 (בגיל 89) בוגוטה, קולומביה | ||||
| מדינה |
קולומביה | ||||
| מקום קבורה |
Jardines de Paz | ||||
| השכלה |
University of Cauca | ||||
| מפלגה |
המפלגה הליברלית הקולומביאנית | ||||
| בן או בת זוג |
Nydia Quintero Turbay | ||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
| |||||
  | |||||
חוליו ססאר טורבאי איילה (בספרדית: Julio César Turbay Ayala; 18 ביוני 1916 – 13 בספטמבר 2005) היה פוליטיקאי קולומביאני, שכיהן כנשיא קולומביה בין השנים 1978–1982. טורבאי היה חבר ומנהיג המפלגה הליברלית הקולומביאנית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טורבאי נולד בבוגוטה למשפחה שהגיעה מלבנון. בשנת 1937, בגיל 21 בלבד, הוא הפך לראש עיריית חירארדוט שבמחוז קונדינמרקה, ובין השנים 1938–1942 היה חבר בפרלמנט של קונדינמרקה. במשך השנים השתלב טורבאי בפוליטיקה במדינה וכיהן במשרות שונות. בין 1957 ל-1958 כיהן כשר המכרות והאנרגיה, תחת שלטון החונטה הצבאית, ובין 1958 ל-1961 כיהן כשר החוץ. בהמשך, שימש כשגריר קולומביה באו"ם, בבריטניה ובארצות הברית.
טורבאי התמודד בבחירות לנשיאות בשנת 1978, וניצח בהן לאחר שקיבל 49.3% קולות. במהלך כהונתו קידם חקיקה להרחבת סמכויות הצבא, כדי להתמודד עם פעולות של קבוצות השמאל הרדיקליות במדינה. צעד זה עורר הפגנות ולביקורת רבה מצד חוגי האופוזיציה.
בשנת 1980, חמושים מתנועה המכונה "19 באפריל" או "M-19" השתלטו על שגרירות הרפובליקה הדומיניקנית. 16 שגרירים ממדינות שונות, ובהם שגרירי ארצות הברית, מקסיקו, פרו, ונצואלה, קוסטה ריקה, ישראל והוותיקן הוחזקו כבני ערובה במשך 61 ימים. טורבאי ניסה לפתור את הבעיה ללא שימוש בכוח צבאי. במקום זאת, אפשר לחמושים לעזוב לקובה ובכך האירוע הסתיים בשלום.
בין השנים 1987–1989 טורבאי שימש כשגריר קולומביה בוותיקן, ובין השנים 1991–1993 באיטליה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חוליו ססאר טורבאי איילה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- חוליו ססאר טורבאי איילה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| בקרת זהויות |
|
|---|
