לדלג לתוכן

חוות מזור

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אחד הכלובים בחוות מזור

בי.אף.סי. - חוות ריבוי קופים בע"מ, המכונה חוות מזור, היא חברה מסחרית ישראלית שהרביעה קופים מסוג מקוק סרטנים למטרת ניסויים. הפעילות התקיימה במושב מזור במרכז ישראל. ארגונים המתנגדים לניסויים בבעלי חיים התנגדו לקיומה מאז הקמתה בשנת 1991. החברה הפסיקה את פעילותה זו בראשית שנת 2015 בעקבות הלחץ הציבורי ותקנה של השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, האוסרת יצוא קופים מישראל למטרות מחקר. הקופים הנותרים, כ-1,250 במספר, נפדו על ידי שמורת הקופים, חברה לתועלת הציבור שהוקמה לשם הצלתם ומציאת פתרון קבע עבורם.

רקע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקוק סרטנים כחיית מודל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – אורגניזם מודל
מקוק סרטנים בבורנאו

מקוקי סרטנים חברותיים, נוחים לאילוף ומסתגלים בקלות לסביבה אנושית[1]. מערכת החיסון שלהם דומה מאוד לזו של האדם ומשמשת לפיתוח חיסונים למחוללי מחלות קטלניות כגון סרטן השד[2] , שחפת[3], שפעת[4], אבולה[5], דבר ואיידס[6][7][8]. בנוסף הם משמשים לחקר תפקוד מערכת העצבים המרכזית ולפיתוח טיפולים יעילים נגד מחלת פרקינסון, מחלת אלצהיימר והפרעות תפקודיות כמו הפרעת דחק פוסט-טראומטית ותסמונת טורט[9][10]. ניסויים במקוקים משמשים חלופה לניסויים בפרימטים מפותחים ונדירים יותר כדוגמת קופי אדם[11]. מעריכים כי עשרות אלפי פרימטים, רובם מקוקים, משמשים מדי שנה לניסויים. החוק הישראלי מתיר קיום ניסויים בקופים, לרבות קופי אדם, בכפוף להגבלות נוקשות. בפועל משמשים בכל שנה בממוצע כ-32 קופים לניסויים בישראל[12], שיעור הנמוך פי ארבעה בהשוואה לממוצע במדינות מערב אירופה[13] ולא נעשים ניסויים פולשניים בקופי אדם (למעט באנשים)[14]

תפוצה טבעית ופולשנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרחב התפוצה של מקוק סרטנים משתרע על שטחים נרחבים בדרום-מזרח אסיה והוא השלישי בגודלו מבין הפרימטים, אחרי אלה של האדם ומקוק רזוס[15]. ציד מקוקי סרטנים בווייטנאם, קמבודיה ודרום סין לצורכי יצוא היווה בעבר איום על יציבות אוכלוסייתם, אולם כיום הם מוגנים תחת הנספח השני לאמנת וושינגטון, המבטיח יצוא מבוקר של מקוקי סרטנים שנולדו בחוות רבייה ייעודיות.

מקוקי סרטנים הובאו על ידי האדם למאוריציוס, פלאו, הונג קונג וחלקים מאינדונזיה, שם הם התרבו במהרה בהיעדר הטורפים הגדולים המגבילים את תפוצתם בסביבת מחייתם הטבעית. הנזק הכבד שהם מחוללים למגוון הביולוגי המקומי הביא להימנותם ברשימת "מאה המינים הפולשים האיומים ביותר"[1]. בין האמצעים הננקטים לצמצום אוכלוסייתם - ציד, הסגר ואמצעי מניעה חיסוניים[1].

אוכלוסיית מקוקי הסרטנים שהתנחלה במאוריציוס ידועה כנקייה מנגיף הרפס B‏ (herpesvirus simiae) המסוגל להדביק בני אדם ולחולל בהם פגיעה קשה במערכת העצבים המרכזית. ללא אבחון מהיר וטיפול מתאים מגיע שיעור התמותה מהדבקה כעין זו לכדי 80%. לאור זאת, במחקרים המשלבים תקשורת שוטפת של המאמן עם הקוף, כגון ניסויי למידה, קיימת העדפה לשימוש במקוקי סרטנים שמקורם במאוריציוס. זאת מלבד הצורך לצמצם את אוכלוסיית מקוקי הסרטנים במאוריציוס.

בשנת 2002 יובאו לאירופה 235 מקוקי סרטנים מחוות מזור ו-190 ממאוריציוס[16]. זאת לעומת כשמונת אלפי מקוקי סרטנים המיוצאים בכל שנה על ידי החברה הווייטנאמית Nafovanny[17], ואלפים נוספים על ידי חוות רבייה אחרות בדרום-מזרח אסיה[18].

המאבק לסגירת החווה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
וטרינר החווה וזכר שלט בלהקה

ארגונים המתנגדים לניסויים בבעלי חיים התנגדו לקיומה של חוות מזור מאז הקמתה. אחד הנושאים שבמחלוקת הוא השפעת החווה על לכידת הקופים בטבע. האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים טענה שאין בחווה גרעין רבייה עצמאי, ושהחווה משמשת תחנת מעבר בין מאוריציוס, שבהן צדה את הקופים חברת ביוקלצ'ר מאוריציוס, למעבדות באירופה. זאת על יסוד דו"ח משנת 2001 של החברה המלכותית הבריטית למניעת התעללות בחיות (RSPCA), בו נטען כי כל הקופים שיובאו לבריטניה מישראל נולדו בחוות מזור להורים שנצודו במאוריציוס[19].

במכתב משנת 2003 ניסח זאת השר צחי הנגבי:

על פי הדו"ח, המשך השימוש בקופים מדור ראשון נובע מלחצים מסחריים: בשל תקופת הזמן בין הקמת גרעין רבייה והזמינות של קופים מדור שני לייצוא, מגדלים כמובן מעדיפים למכור את הקופים הזמינים (דור ראשון) בלי לחכות לילידי דור שני.

משמעות הדבר שחוות מזור אינה מצליחה ליצור גרעין של קופים לרבייה ובמקום זה ממשיכה לייבא קופים שמקורם מהטבע ומייצרת רק דור ראשון, והם בעצמם נמכרים לניסויים במקום לשמש כדור מתרבה בלבד.

— השר צחי הנגבי, חוות מזור, 29 בינואר 2003

ב-2003 העביר המשרד להגנת הסביבה, בראשות השר הנגבי, בקשה לרשות הטבע והגנים להפסיק את מתן אישורי הסחר לחוות מזור[20]. הבקשה בוטלה לאחר מספר חודשים, כאשר נכנסה הפרופ' יהודית נאות לתפקיד השרה במשרד. צו מניעה זמני שהוציא בג"ץ בהמשך אותה שנה לייבוא קופים עבור חוות מזור בוטל ב-2005[21] כאשר קבע בית המשפט כי החווה פועלת כחוק[22] בשנת 2007 חויבה דוברת האגודה נגד ניסויים בבעלי חיים לפצות את מנהל חוות מזור, ד"ר משה בושמיץ, בשל הוצאת לשון הרע עליו לאחר שסירבה להסיר הודעות המסיתות נגדו בפורום אותו ניהלה[23]

כחלק מהמאבק קוראים הפעילים לצרכנים להחרים את חברת אל על, המטיסה קופים אל החווה וממנה, ואת חברת קדמון-ברין הנמצאת בבעלות זאב ברין, אחד השותפים בחוות מזור[24][25][26] בעקבות הקריאות לחרם הודיעה חברת אל על באוגוסט 2010 על שינוי מדיניותה ועל כך שלא תטיס יותר בעלי חיים המיועדים לניסויים[27] בפועל המשיכה החברה להטיס קופים מתוקף הסכם עם חוות מזור עליו היא חתומה משנת 2002[28] בניגוד להצהרותיה ולהצהרותיו של היחצ"ן המייצג אותה, רני רהב[29]. משלוח הקופים האחרון שיצא בפועל מחוות מזור באל-על היה באפריל 2011.

בשנת 2011, בעקבות הלחץ הציבורי, הגביל השר לאיכות הסביבה גלעד ארדן את היתרי הייצוא הניתנים לחווה, למטרות מחקר רפואי בלבד[30]. זאת על רקע נתונים שדווחו לרשות הטבע והגנים, לפיהן ייצאה החווה בשנת 2009 כמאתיים וארבעים גורי קופים למעבדה המבצעת ניסויי רעילות ולא מחקרים רפואיים[30]. מנגד טענו נציגי החווה כי מאז ומעולם יוצאו ממנה קופים אך ורק לצורכי מחקר רפואי[31]. בשנת 2012 עוכב משלוח של 86 מקוקי סרטנים מחוות מזור למעבדת SNBL בטקסס, שהוזמנו לצורך ניסוי בתרופה לדלקת מפרקים ניוונית בנשים מבוגרות[32][33][34] זאת לאור התנגדות היועץ המשפטי לממשלה לאישור חריג שנתנה רשות הטבע והגנים להכללת כחמישים קופות מקוק סרטנים בנות 15–20 שנה שנצודו במאוריציוס בצעירותן עם הקופים שיועדו למשלוח, וזאת בניגוד לאמנת CITES האוסרת על יצוא חיות בר ילידות טבע. נציג חוות מזור טען כי המשלוח הכרחי משום שבעולם כולו אין בנמצא קופים ילידי-שבי בני 15–20 שנה, כנדרש לניסוי הנדון[35][32] בהסדר פשרה שהוצע על ידי בית המשפט הגבוה לצדק אושר לשלוח רק קופים שנולדו בחווה, משום שהקופים המגיעים לחווה ממאוריציוס נועדו אך ורק למטרות רבייה[36]

בינואר 2013 אישר היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, את בקשת השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, לאסור את ייצוא חיות הבר מישראל למטרות ניסויים בחו"ל[37][38]. ב-17 בינואר 2013 חתם השר גלעד ארדן על תקנות שלפיהן יאסר יצוא הקופים מהארץ החל מינואר 2015, למעט למטרת ניסויים מצילי חיים, אך בנסיבות אלה קבע היועץ המשפטי לממשלה כי ייצוא הקופים לכל מטרה יימשך עד ינואר 2015.

סגירת החווה ופדיית הקופים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחווה נותרו כ-1,250 קופים. היועץ המשפטי לממשלה אישר לייצא 560 מהם לארצות הברית, אך במקביל התנהל משא ומתן קדחתני מצד החברה לתועלת הציבור שמורת הקופים בראשות עמוס רון, בעבר מנכ"ל רשות הנמלים, שהוקמה במטרה לפדות את הקופים שנותרו ולמצוא להם פתרון קבע. מנהל חוות מזור, משה בושמיץ, דרש מרון 3,500 דולר לקוף וטען שזה המחיר שהיה מקבל ממעבדות, רון הסכים לשלם 1,500 בלבד. בעוד שמספר בעלי הון סירבו לפניה לתרום להצלת הקופים, תרם את הכסף המולטי מיליונר עדי גיל, ישראלי פעיל למען בעלי חיים שחי בארצות הברית. גיל שילם לבעלי החווה שני מיליון דולר ופדה מידיהם את חיי הקופים. לפי הבנה שהוסכמה מראש בין הצדדים, בעת חתימת חוזה המכירה עם הפעילים לא נכח בושמיץ. בריאיון לעיתון אמר עדי גיל שלא יכול היה לחיות עם הידיעה שהייתה לו הזדמנות להציל את הקופים ולא עשה דבר. בדצמבר 2014 קיבלו הפעילים את מפתחות החווה. עורך הדין יונתן שפיגל שלחם למען קופי חוות מזור אמר: "הצלת הקופים וסגירת החווה מהוות נקודת שיא חשובה במאבק של הארגונים לזכויות בעלי חיים בישראל. אנחנו מקווים שהמדינה לא תתיר לעולם להקים כאן עסקים נוספים מהסוג של חוות מזור"[39].

במקביל החלו במהלך 2014–2015 שמורת הקופים והמשרד להגנת הסביבה בראשות השר עמיר פרץ בניסיונות למציאת פתרון קבע לקופים שנותרו בחווה, ובכללו הקמת שמורה ייעודית ותקציב ארוך טווח לטיפול בהם.[40]

במהלך 2014 הועברו בהוראת המשרד להגנת הסביבה כ-350 קופי מקוק ארוך־זנב, ילידי טבע מתוך 1,950 הקופים שהיו בחווה באותו זמן למקלט הקופים הישראלי ביער בן-שמן, שהורחב במיוחד עבור קליטתן. וכ–300 הועברו לפארק מוגן באחת ממדינות אפריקה.[41]

לאחר התפטרות השר פרץ ומערכת הבחירות 2015 נכנס לתפקידו השר אבי גבאי שהורה למשרדו שלא להמשיך במאמצים אלו, בעוד שתקציבה של שמורת הקופים מתרומת הקרן של עדי גיל הולך ואוזל[42].

בשנת 2016 עתרה שמורת הקופים לבג"ץ בדרישה שהמדינה תממן את החזקת הקופים, והצהירה שאזל לה הכסף לטפל בקופים. העתירה נדחתה, אולם השופטים האיצו בנציגי המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר לקיים משא ומתן עם החברה, כדי שלא ימצאו הקופים ללא מי שיטפל בהם[43][44]. בשנת 2017, בעקבות עתירה נוספת שהגישו במשותף כל העמותות למען בע"ח בישראל, הצהירה המדינה שהיא מוכנה להשתתף באחזקת הקופים ב-184,000 ש"ח לחודש, בתקציב זמני למשך שנתיים (עד מרץ 2019). שמורת הקופים הסכימה לגייס מכספי תרומות את יתר התקציב לתקופה זו, אך לא גובש תקציב ארוך טווח לאחרי תקופה זו[45]. תוחלת החיים של קופי מקוק בשבי היא 35 שנה, והקופים ניצולי החווה, צעירים ברובם בעת פדיונם, צפוים לחיות עד שנת 2045.

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 ISSG Database: Ecology of Macaca fascicularis
  2. ^ Bada A, Casaco A, Arteaga M et al. Toxicity ofa GM3 cancer vaccine in Macaca fascicularismonkey: a 12-month study. Hum. Exp.Toxicol. 21, 263–267 (2002) PMID 12141397.
  3. ^ Flynn, J. L. et al. Non-human primates: a model for tuberculosis research. Tuberculosis (Edinb.) 83, 116–118 (2003). PMID 12758200
  4. ^ Fornek, J. L., Korth, M. J. & Katze, M. G. Use of functional genomics to understand influenza–host interactions. Adv. Virus Res. 70, 81–100 (2007). PMID 17765704
  5. ^ Feldmann, H., Jones, S., Klenk, H. D. & Schnittler, H. J. Ebola virus: from discovery to vaccine. Nature Rev. Immunol. 3, 677–685 (2003). PMID 12974482
  6. ^ Herodin, F., Thullier, P., Garin, D., & Drouet, M., (2005). Nonhuman primates are relevant models for research in hematology, immunology and virology. European Cytokine Network, 16, 104–116. PMID 15941681
  7. ^ Koster, F., Perlin, D. S., Park, S., Brasel, T., Gigliotti, A., Barr, E., Myers, L., Layton, R. C., Sherwood, R., and Lyons, C. R. (2010). Milestones in progression of primary pneumonic plague in cynomolgus macaques. Infect. Immun. 78, 2946–2955. PMID 20385751
  8. ^ Baroncelli, S., D. R. Negri, Z. Michelini, and A. Cara. 2008. Macaca mulatta, M. fascicularis, and M. nemestrina in AIDS vaccine development. Expert Rev. Vaccines 7:1419-1434. PMID 18980543
  9. ^ Capitanio JP. Emborg ME. Contributions of nonhuman primates to neuroscience research. Lancet. 2008;371:1126–1135 PMID 18374844
  10. ^ Peretta G (2009) Non-human primate models in neuroscience research. Scand J Lab Anim Sci 36:77–85
  11. ^ Carlsson HE, Schapiro SJ, Farah I, Hau J: Use of primates in research: a global overview. PMID 15300710
  12. ^ המועצה לניסויים בבעלי חיים, שימוש בבעלי חיים למטרות מחקר במדינת ישראל, ריכוז רב-שנתי
  13. ^ המועצה לניסויים בבעלי חיים, נתונים סטטיסטיים - עדכון רב שנתי
  14. ^ אלכס צפרירי, בעד ניסויים בבעלי חיים, באתר הארץ, 1 באפריל 2012.
  15. ^ Macaca fascicularis range map, iucnredlist
  16. ^ topright International Perspectives: The Future of Nonhuman Primate Resources, Proceedings of the Workshop Held April 17-19, 2002 (2003)
  17. ^ Hoang Quoc Dung, Articles on Illicit Wildlife Trading in Southeast Asia, עמוד 2
  18. ^ http://www.scribd.com/doc/100820211/חוות-קופים-בעולם-הנתונים
    http://mada-duh.com/2012/11/30/a45/
  19. ^ Prescott MJ (2001) Counting the Cost: Welfare Implications of the Acquisition and Transport of Non-human Primates for use in Research and Testing. Horsham, West Sussex: Royal Society for the Prevention of Cruelty to Animals)
  20. ^ המשרד להגנת הסביבה, השר לאיכות הסביבה צחי הנגבי: יש לסגור את חוות מזור העוסקת בסחר בקופים
  21. ^ בג"ץ הוציא צו ביניים האוסר על חוות "מזור" לייבא קופים למטרות מחקר, באתר וואלה, 29 באוקטובר 2003,
  22. ^ ליאת חכימי, עיתון "מודיעין", בג"ץ: חוות הקופים במושב מזור פועלת כחוק, באתר ynet, 24 בינואר 2005.
  23. ^ ד"ר בושמיץ משה נ' רפואה-אהרונוביץ ענת - עיקרי הפסיקה באתר העין השביעית
    .פסק הדין נגד דוברת האגודה נגד ניסויים בבעלי חיים
  24. ^ טל ליברגל, פעילי בעלי חיים מחרימים חברות השותפות בחוות מזור, באתר nrg‏, 24 במאי 2010
  25. ^ שותפים לפשע באתר חופש לקופי חוות מזור
  26. ^ Bizportal | בי קומיוניקיישנס - פרופיל מניה
  27. ^ ארז ארליכמן, אל על: לא נטיס יותר חיות לניסויים בחו"ל, באתר ynet, 2 בספטמבר 2010.
  28. ^ שוקי שדה, הכסף לא שווה את זה: אז מדוע אל על ממשיכה להטיס קופים?, באתר TheMarker‏, 29 ביוני 2012,
  29. ^ רני רהב יחצ"ן אל על ואנאבל זמיר מ"מאבק הקופים בישראל" http://youtu.be/eqEm00tZMKE
  30. ^ 1 2 שלומית צור, השר ארדן: חוות מזור תסחר בקופים למחקר רפואי בלבד, באתר TheMarker‏, 12 בינואר 2011
  31. ^ ארז ארליכמן, גלעד ארדן: להשהות משלוח קופים מחוות מזור, באתר ynet, 18 במרץ 2012
  32. ^ 1 2 אילן ליאור, היועמ"ש מתנגד לבקשת חוות מזור לייצא קופות לארה"ב, באתר הארץ, 4 במאי 2012.
  33. ^ יובל יועז, ‏היועץ המשפטי הציל את הקוף, באתר גלובס, 9 במאי 2012
  34. ^ nrg מעריב, העתירה התקבלה: קופי חוות מזור יישלחו לארה"ב, באתר nrg‏, 19 במרץ 2012
  35. ^ אילן ליאור, בג"ץ: לבחון שוב ייצוא הקופים לניסויים, באתר הארץ, 5 באפריל 2012.
  36. ^ אילן ליאור, חוות מזור נענתה לפשרה, תייצא רק קופים שנולדו בשבי, באתר הארץ, 10 ביוני 2012.
  37. ^ אילן ליאור, חוות מזור בפני סגירה: ייאסר ייצוא בעלי חיים לניסויים בחו"ל , באתר הארץ, 5 בינואר 2013
  38. ^ ארז ארליכמן, פעילות חוות הקופים במזור תוגבל למטרות מחקר בישראל בלבד, ynet,05.01.2013
  39. ^ הכוכב של הקופים, מאמר על עדי גיל ופדיית קופי חוות מזור
  40. ^ אלמה ביבלש, מאות הפגינו בפתח חוות מזור נגד משלוח קופים לניסויים מדעיים, באתר "שיחה מקומית", 26 באוקטובר 2014
  41. ^ אילן ליאור, 300 מקופי חוות מזור ייקלטו במדינה שלישית באפריקה, באתר הארץ, 11 בפברואר 2014
  42. ^ יגאל מוסקו, ‏מה יהיה על קופי חוות מזור?, באתר ‏מאקו‏, 4 בפברואר 2017
  43. ^ אתר למנויים בלבד אילן ליאור, בלחץ בג"ץ: המדינה תנסה לאתר תקציב לטיפול בקופי חוות מזור, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2016
  44. ^ בג"ץ 7776/16 שמורת הקופים בע"מ נ' השר להגנת הסביבה, ניתן ב־10 בינואר 2017
  45. ^ בג"ץ 880/17 צדק לכל - כי הגיעה העת ו-17 אח' נ' השר להגנת הסביבה, ניתן ב־5 באפריל 2017
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=חוות_מזור&oldid=37737748"