חדר אקוטי
חדר אקוטי הוא חדר במרכז רפואי שבו מרוכז הטיפול הרפואי והמשפטי הראשוני בנפגעי תקיפה מינית. את הטיפול בחדר מנהלת עובדת סוציאלית ומשולבים בו מספר אנשי מקצוע ובהם רופאים וחוקרי משטרה. המרכז מהווה את אחד השלבים הראשונים בטיפול בפגיעה מינית וניתנים בו טיפול רפואי ונפשי ראשוניים, בנוסף לאיסוף ראיות פורנזיות (ערכת אונס), תוך הקפדה על סודיות רפואית ופרטיות.
ההגעה לחדר אמורה להיות מהירה (עד שבוע מיום האירוע) כדי לאפשר מתן מענה נפשי ראשוני וכדי למזער את הפגיעה באיכות הראיות הנאספות.
אלימות מינית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – אלימות מינית, תקיפה מינית
תקיפה מינית היא עבירת מין לפי חוק העונשין בישראל ובחדר נמצאת ערכת אונס המאפשרת לקיחת דגימות שיהיו קבילות כראיה משפטית. לאלימות מינית השפעות פסיכולוגיות וחברתיות רבות[1] כגון חרדה, הפרעות שינה ודיכאון, שעשויים להוביל לנטיות אובדניות. תופעה קשה ועוצמתית במיוחד היא הפרעת דחק פוסט-טראומטית אשר עלולה לבוא לידי ביטוי שנים רבות לאחר האירוע.[2] במקרים רבים הקורבנות נזקקים לעזרה נפשית, כדי להתמודד עם הטראומה שעשויה להימשך שנים רבות.
הטיפול הנפשי הראשוני שניתן בחדר עשוי לצמצם את התפתחות הטראומה ויצירת נזק נפשי.
מבנה החדר
[עריכת קוד מקור | עריכה]המרכז מהווה את הצעד הראשון בטיפול בפגיעה מינית וניתנים בו טיפול רפואי דחוף, מתן תרופות ייעודיות, ליווי נפשי וביצוע בדיקה קלינית לשם איסוף ראיות משפטיות. ההגעה לחדר אמורה להיות מהירה ככל האפשר (עדיפות ל-72 שעות ועד שבוע מיום האירוע) כדי לאפשר מתן מענה נפשי ראשוני וכדי למזער את הפגיעה באיכות הראיות הנאספות. במידה והנפגעת פונה לאחר מכן היא מופנית למרכז הלאומי לרפואה משפטית. החדר ממוקם בדרך כלל בכניסה לבית החולים ולרוב באזור חדר המיון.
את הטיפול מלווה עובדת סוציאלית המנהלת לרוב גם את שאר אנשי המקצוע ובהם:
- חוקר משטרה או חוקר ילדים בעל התמחות בחקירת נפגעי תקיפה מינית.
- רופא נשים, כירורג או רופא ילדים.
- מתנדבי מרכזי סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית.
- פסיכיאטר או פסיכולוג
- אחות
רופא משפטי אינו נוכח תמיד ורק בוולפסון נוכח בשעת לקיחות הדגימות רופא המגיע מהמרכז לרפואה משפטית באבו כביר. במרכזים האחרים נלקחות הדגימות בידי רופאי נשים שאינם מוכשרים בלקיחת דגימות לצורך ראיות משפטיות.
מבנה החדר משתנה מבית חולים למשנהו. המרכז האקוטי מורכב לרוב מחדר תשאול בו נפגשת הנפגעת עם העובדת הסוציאלית ובהמשך עם השוטרת לגביית עדות, חדר טיפולים בו מבוצעות הבדיקות והטיפולים וחדר מקלחת ושירותים.[3]
בשלב הראשון, נאספות הראיות הפורנזיות באמצעות ערכה מיוחדת אשר מאפשרת קבילותן במהלך משפט פלילי. במידה ומוגשת תלונה, הראיות נשמרות במעבדת זיהוי פלילי במשטרת ישראל כמוצג משפטי. אם לא הוגשה תלונה בתוך 3 חודשים מיום איסוף הראיות, הראיות שנשמרו במרכז הלאומי לרפואה משפטית מושמדות בהסכמת הנאנס/ת.
מבנה הטיפול מאפשר אספקת תרופות כגון גלולת היום שאחרי, טיפול בפציעות הנגרמות ממאבק בין התוקף לקורבן, הגשת תלונה במשטרה ובמידת הצורך, הפנייה להמשך טיפול כגון לועדה להפסקת הריון.[4]
מיקום החדרים בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל פועלים 11 חדרים במרכזים רפואיים.[5] החדר האקוטי הראשון בישראל (שנקרא חדר 4) הוקם בוולפסון בחולון. חדרים נוספים הוקמו בבית חולים בני ציון בחיפה (חדר 10), הדסה עין כרם בירושלים (בת עמי), בית חולים סורוקה (באר שבע) ופוריה בטבריה (מרכז טנא).[6] בשנת 2020, נפתח חדר נוסף ביוספטל שבאילת.[7] בלניאדו פעל חדר אקוטי במשך שנה עד שנסגר בשנת 2017 בעקבות מחסור בתקציב. באוקטובר 2019 אישר משרד הבריאות הקמת חדר בבית החולים מאיר בכפר סבא אך הקצה להקמתו תקציב חלקי בלבד.[8] ביוני 2021, אושר תקציב להקמת חדר בבית חולים איכילוב[9] שהוקם לבסוף בנובמבר 2022 תחת השם "נטע".[10] החדר בנהריה נפתח ביוני 2023.[11] בתי החולים בהם פועל חדר אקוטי[12]:
- בית החולים לגליל המערבי, נהריה - "לוטם"
- בית חולים בני ציון, חיפה - "חדר 10"
- בית חולים פוריה, טבריה - "מרכז טנ"א"
- בית החולים האנגלי בנצרת
- בית החולים הלל יפה, חדרה - "מרכז הלנה"
- בית החולים איכילוב, תל אביב - "מרכז נט"ע"
- המרכז הרפואי קפלן, רחובות - "לוטוס"
- בית החולים וולפסון, חולון - "חדר 4"
- בית החולים הדסה עין כרם, ירושלים - "מרכז בת-עמי"
- בית החולים סורוקה, באר שבע
- בית החולים יוספטל, אילת
חקיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2003, הסדיר חוזר מנכ"ל משרד הבריאות את הטיפול בנפגעות תקיפה מינית בבתי חולים.[13] בחוזר הוגדרו הדרישות להגדרת מרכז רפואי כ"מרכז אבחון וטיפול בנפגעי/ות תקיפה מינית": צוות ייעודי ובו רופא ועובד סוציאלי שעברו הכשרה ייעודית, קו כוננות הפעיל 24/7, מתן תרופות והקמת חדר ייעודי. מכח פקודת בריאות העם וחוק העונשין, הצוות הרפואי המטפל מחויב בדיווח למשרד הבריאות ולמשטרת ישראל לקורבן בגיר[14] ולקטין או חסר ישע,[15] אך אין נתונים פומביים המאשרים את ביצוע הדיווח.
כ-95% מהפונות לחדרים האקוטיים הן נשים, וכ-40% מהפונות הן קטינות,[16] בשנים 2015-2014, טופלו בממוצע כ-600 נפגעות עבירות מין, מתוכן כמחצית בבית החולים וולפסון. נכון לשנת 2020, טופלו בחדר האקוטי בוולפסון מעל ל-4000 נפגעי תקיפה מינית כאשר כ-25% מהם קטינים.[17]
באמנת מועצת אירופה למאבק בעבירות מין ואלימות במשפחה ומניעתן הומלצה הפקת DNA מהדגימות הנלקחות ללא קשר אם הוגשה תלונה, כדי לאפשר הגשת תלונה במועד מאוחר יותר.[18]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סיוע רפואי לנפגעות ולנפגעי אונס ותקיפה מינית, באתר כל זכות
- הסדרת הטיפול הניתן במערכת הבריאות לאחר פגיעה מינית - חוזר משרד הבריאות, ויקירפואה
- רויטל בלומנפלד, "זה אונס": מה באמת קורה בחדר הכי דיסקרטי בבית החולים כשהדלת נסגרת?, באתר וואלה, 14 בינואר 2017
- ד"ר נורית יכימוביץ-כהן, היבטים בטיפול בנפגעות ובנפגעים של עבירות מין בדגש על איסוף ראיות פורנזיות ושמירתן, הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, 10 בדצמבר 2017
- נועם כהן, למה אין מרכז נורמלי לטיפול בנפגעות תקיפה מינית בתל אביב?, Time Out תל אביב, 17 באוקטובר 2018
- רותם אליזרע, מחיפה ועד חולון: באף בית חולים אין חדר אקוטי לטיפול בנאנסות, באתר ynet, 3 בפברואר 2019
- לירון סיני, מדריך לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, באתר שירותי בריאות כללית, 29 בנובמבר 2019
- ד"ר נורית יכימוביץ-כהן, מרכזים אקוטיים - חומר רקע לדיון, סקירה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוגש לוועדת הבריאות, 3 בינואר 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Holmes MM et al. Rape-related pregnancy: estimates and descriptive characteristics from a national sample of women. American Journal of Obstetrics and Gynecology, 1996, 175:320–324.
- ^ Briggs L, Joyce PR. What determines post-traumatic stress disorder symptomatology for survivors of childhood sexual abuse? Child Abuse & Neglect, 1997, 21:575–582.
- ^ חדר אקוטי מבפנים: מרכז הלנה, החדר האקוטי בהלל יפה בחדרה בדף הפייסבוק של הלובי למלחמה באלימות מינית
- ^ אריק בנדר, העדות שריגשה את חברי הכנסת: "כשאני נאנסתי לא ידעתי שיש דבר כזה חדר אקוטי", באתר מעריב אונליין, 25 באוגוסט 2020
- ^
עידו אפרתי, ארבעה חדרי חירום לטיפול בנפגעות תקיפה מינית צפויים להיפתח בקרוב, באתר הארץ, 9 ביוני 2022
- ^ דוברת איגוד מרכזי הסיוע, מענה רפואי ראשוני, באתר איגוד ומרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית
- ^ לאחר שנים: מחר ייפתח חדר לקורבנות אונס באילת, באתר מאקו, 23 באוגוסט 2020
- ^ רותם אליזרע, מחיפה ועד חולון: באף בית חולים אין חדר אקוטי לטיפול בנאנסות, באתר ynet, 3 בפברואר 2019
- ^ נתלי מון, לאחר מאבק: חדר לטיפול בנפגעות תקיפה מינית צפוי לקום באיכילוב, באתר "Time Out ישראל", 9 ביוני 2021
- ^ מרכז נטע באתר בית חולים איכילוב
- ^ יאיר קראוס, סוף-סוף: מענה רפואי לנפגעות תקיפה מינית בגליל המערבי, באתר ynet, 28 ביוני 2023
- ^ שירותי מערכת הבריאות לנפגעות ונפגעי פגיעה מינית, אתר משרד הבריאות, יוני 2023
- ^ נוהל טיפול בנפגעי/ות תקיפה מינית, נובמבר 2003
- ^ על פי תקנות בריאות העם – הודעה על חשש אלימות, התשל"ו–1975
- ^ על פי חוק העונשין, תשל"ז–1977
- ^ על פי הערכה של זהר סהר-לביא, מנהלת המחלקה לאלימות במשפחה ותקיפה מינית, השירות הארצי לעבודה סוציאלית, משרד הבריאות בשנת 2017
- ^ שני אשכנזי, החשד לאונס בת ה-16 חושף את הכשל המערכתי בטיפול באלימות נגד נשים, באתר גלובס, 23 באוגוסט 2020
- ^ Council of Europe Convention on Preventing and Combating Violence against Women and Domestic Violence, article 25, Istanbul, May 11, 2011
