בית חולים נצרת

בית חולים אי.מ.מ.ס הסקוטי
מאפייני הארגון
סוג	בית חולים כללי
בעלים	חברת The Nazareth Trust
מנכ"ל	פרופ' פהד חכים
היסטוריה
תאריך ייסוד	1861
שירותים
מספר מחלקות	14
מיטות	150
	https://www.nazhosp.com/?lang=he
גאוגרפיה
כתובת	וואדי אל ג'ואני, רח' 5050 ת.ד. 11, נצרת 16100
מיקום	נצרת, ישראל
קואורדינטות	32°42′06″N 35°17′30″E / 32.7017°N 35.2917°E
	(למפת הכרמל רגילה) בית חולים נצרת

בית חולים נצרת או בשמו הרשמי אי.מ.מ.ס הסקוטי נצרת (ידוע בעיקר כ"בית החולים האנגלי"), הוא בית חולים כללי בעיר נצרת.

היסטוריה

בית החולים נוסד בשנת 1861 על ידי ד"ר פקרדוני קלוסט ורטן (Kaloost Vartan), רופא סקוטי ממוצא ארמני שהגיע בשליחות EMMS - Edinburgh Medical Missionary Society, מאדינבורו.

החברה חרתה על דגלה הגשת טיפול רפואי לאוכלוסייה המקומית, מתוך תפיסת עולם שלפיה באמצעות שירותי הרפואה תתקרב האוכלוסייה המקומית לאמונה הנוצרית. באותה עת הייתה ארץ ישראל אזור נידח ומוזנח של האימפריה העות'מאנית. האוכלוסייה המקומית הייתה מוכת מחלות כגון מלריה, גרענת ומחלות זיהומיות של מערכת העיכול. וכן הייתה נתונה להתפרצויות מגפתיות של אבעבועות שחורות, טיפוס הבהרות וכולרה. ורטן טיפל בכל סוגי התחלואים והחולים.

בשנת 1904 הגיע לנצרת הד"ר פרדריק ג'ון סקרימג'ר שנתמנה לעוזרו של ורטן.^[2]

בשנת 1905 זכו שני הרופאים בבית החולים לתגבורת של האחות אדית ג'ונקוק, ילידת 1871. עם הגיעה לנצרת, בפברואר 1905, קיבלה עליה האחות ג'ונקוק את הטיפול בכל נושאי המינהל והאמרכלות.

בשנת 1908, עם פטירתו של ורטן, החל הד"ר פרדריק ג'ון סקרימג'ר לנהל את בית החולים בנצרת. באותה עת הצטרפה אל האחות ג'ונקוק אחות מוסמכת נוספת שהגיעה מאנגליה: ג'סי קרופט. בשנים הבאות, התעצמה פעילותו של בית החולים, והוא עמד לפני הרחבה ניכרת.

בנובמבר 1914 הוכרז מצב מלחמה בין האימפריה העות'מאנית לבין בריטניה. עקב המלחמה, נאלץ ד"ר סקרימג'ר, שהיה אזרח בריטי, לעזוב את נצרת. הוא נסע למצרים, שם הצטרף לכוחות הבריטיים ושימש כרופא השבויים הטורקים החולים והפצועים.

בית החולים הסקוטי עצמו הוחרם בצו של מושל נצרת, ושתי האחיות הבריטיות שפעלו בו הוכרזו כשבויות מלחמה ולא הורשו לעזוב את העיר. אף שלא היו נשות צבא אלא אזרחיות, הן נצטוו להמשיך ולתפעל את בית החולים במתכונת של בית חולים צבאי, שתפקידו לטפל בחיילים טורקים חולים ופצועים. שתי האחיות, ג'ונקוק וקרופט, נותקו למעשה מכל קשר עם העולם החיצוני והשתדלו לתפקד חרף שלילת חירותן ולמרות תנאי המחסור במזון ובאספקה רפואית. כך המשיך בית החולים לפעול ביעילות מרבית, כעבור זמן, משהוטבו התנאים, האחות ג'ונקוק אף קיבלה מידי המושל סוס כדי להקל עליה בפעילותה ברחבי העיר, מחוץ לבית החולים. מקצועיותה ויכולותיה הארגוניות שכנעו את המושל למנותה לאחראית מנהלתית על כל בתי החולים בנצרת. מתוקף תפקידה זה עמדה ג'ונקוק בראש צוות שמנה יותר מ– 250 עובדים, והופקדה על הטיפול והרווחה בקרב מאות מאושפזים, מהם במצב קשה. לפיכך, משנתקבלה פקודה מהשלטון העות'מאני המרכזי להעביר את שתי האחיות השבויות לאנקרה, סירב מושל נצרת פאוזי בק לציית לפקודה זו, בטענה שהאחיות מסייעות לצבא הטורקי במלחמה.^[3]

כיום

בית החולים מתפרש על שטח של 25 דונם על גבעה מעל נצרת. זהו בית החולים הוותיק ביותר בישראל ובסביבתה. בית החולים כולל 150 מיטות אשפוז ופועל תחת פיקוח משרד הבריאות. בית החולים משרת את אוכלוסיית העיר נצרת והאזור. בבית החולים עובדים כ-500 איש, והוא מנוהל ללא מטרות רווח על ידי חברת The Nazareth Trust, שמושבה בסקוטלנד והיא בעליו.

בבית החולים ממוקם בית ספר לסיעוד שנוסד בשנת 1924.

בין מחלקות בית החולים: מחלקה לרפואה דחופה, מחלקה פנימית, מחלקת נשים ויולדות, מחלקת כירורגיה כללית, מחלקת כירורגיה אורתופדית, מחלקת ילדים וכירורגית ילדים, מחלקה פסיכיאטרית (היחידה בישראל לדוברי ערבית), מחלקת דיאליזה ומחלקה קרדיולוגית. בית החולים מתמחה גם באשפוז חולי שחפת.

במסגרת המאבק בהתפרצות נגיף הקורונה בישראל, בספטמבר 2020 נפתחו שלוש מחלקות קורונה שכונו "מחלקות ניצחון" בעיר שבה אחוז החולים המאומתים מגיע ל-30% מכלל הבדיקות שנערכות.

מנהל בית החולים הוא הפרופ' פהד חכים. ב-8 ביולי 2020 מונה על ידי מנכ"ל משרד הבריאות הפרופ' חזי לוי לחבר ועדה מקצועית מייעצת למיגור ומניעת התפשטות מגפת הקורונה במגזר הערבי.^[4] בכתב המינוי ציין פרופ' לוי שעל הוועדה לייעץ ולהציע לו פתרונות בהתאם לנתונים ולמפת התפשטות מגפת הקורונה בחברה הערבית בישראל ולהכין ניירות עמדה ותוכנית פעולה לעבודה אל מול האוכלוסייה הערבית בתחומים הבאים: הסברה, קטיעת שרשרת ההדבקה, צרכים ייחודיים של החברה הערבית בכל הנוגע למגפת הקורונה ונושאים נוספים, ככל שיעלו.^[5]

המשבר בבית החולים

בספטמבר 2022 נקלע בית החולים למשבר כלכלי. צוות בית החולים פרץ בשביתה לאחר שהעובדים לא קיבלו את המשכורת של חודש אוגוסט, ובהמשך הודיעה ההנהלה שחדר המיון ייסגר, ולא תתאפשר קבלת חולים עד להודעה חדשה. לדברי ההנהלה, "בית החולים מתוקצב באופן נמוך משמעותית מבתי החולים הממשלתיים המקבילים לו", ולכן נקלע לגירעון מצטבר של כ-30 מיליון שקלים.^[6] בהמשך נסגרו גם מרפאות החוץ וחדרי הניתוח.^[7] בתום מאבק העובדים הוזרמו כספים לבית החולים לאחר רפורמה ניהולית, ובית החולים חזר לפעול באופן מלא.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בית חולים נצרת בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של בית חולים נצרת
מפת נצרת, 1930 (באנגלית) עם סימון שני מבנים: מבנה קטן Edinburgh Medical Missionary Society ומבנה גדול Hospital (E.M.M.S.) באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
על בית החולים(הקישור אינו פעיל)

הערות שוליים

^ מנהל ביה"ח האנגלי בנצרת: "האוצר שלח אותי לגייס תרומות בחו"ל", באתר איגוד רופאי בריאות הציבור, 9 בפברואר 2022
^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", איתי בחור - הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, עמוד 319
^ ערן דולב, הרפואה הצבאית, כרך 10, חוברת 1 (27), אוקטובר 2012, "מקצועיות, נחישות וחמלה: סיפורה של האחות אדית ג'ונקוק במלחמת העולם הראשונה", המכללה האקדמית תל-חי
^ ועדה מקצועית מייעצת למיגור ומניעת התפשטות מגפת הקורונה במגזר הערבי תיקון cdn.doctorsonly.co.il
^ משרד הבריאות מינה ועדה מיוחדת למיגור הקורונה במגזר הערבי בחדרי חרדים, יוסי קלייו, 21 ביולי 2020
^ בית החולים האנגלי בנצרת בצעד חריג: חדר המיון נסגר ולא יקבל חולים עד להודעה חדשה, באתר ‏מאקו‏, 14 בספטמבר 2022.
^ דפנה איזברוך, ‏בית החולים האנגלי בנצרת סגור עקב משבר כלכלי: "מרגישים בגידה מהממשלה", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 20 בספטמבר 2022.

[1] מנהל ביה"ח האנגלי בנצרת: "האוצר שלח אותי לגייס תרומות בחו"ל", באתר איגוד רופאי בריאות הציבור, 9 בפברואר 2022

[2] נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", איתי בחור - הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, עמוד 319

[3] ערן דולב, הרפואה הצבאית, כרך 10, חוברת 1 (27), אוקטובר 2012, "מקצועיות, נחישות וחמלה: סיפורה של האחות אדית ג'ונקוק במלחמת העולם הראשונה", המכללה האקדמית תל-חי

[4] ועדה מקצועית מייעצת למיגור ומניעת התפשטות מגפת הקורונה במגזר הערבי תיקון cdn.doctorsonly.co.il

[5] משרד הבריאות מינה ועדה מיוחדת למיגור הקורונה במגזר הערבי בחדרי חרדים, יוסי קלייו, 21 ביולי 2020

[6] בית החולים האנגלי בנצרת בצעד חריג: חדר המיון נסגר ולא יקבל חולים עד להודעה חדשה, באתר ‏מאקו‏, 14 בספטמבר 2022.

[7] דפנה איזברוך, ‏בית החולים האנגלי בנצרת סגור עקב משבר כלכלי: "מרגישים בגידה מהממשלה", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 20 בספטמבר 2022.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

בתי חולים בישראל
אמבולנס בכניסה לבית החולים שערי צדק, שנות ה-30
בתי חולים כלליים	לגליל (נהריה) • זיו (צפת) • צפון (פדה) (טבריה/פוריה) • המשפחה הקדושה (האיטלקי) (נצרת) • אי.מ.מ.ס הסקוטי (האנגלי) (נצרת) • סן ונסן דה פול (הצרפתי) (נצרת) • העמק (עפולה) • רמב"ם (חיפה) • האיטלקי (חיפה) • בני ציון (חיפה) • כרמל (חיפה) • הלל יפה (חדרה) • לניאדו (נתניה) • מאיר (כפר סבא) • רבין: בילינסון וגולדה השרון (פתח תקווה) • מעייני הישועה (בני ברק) • סוראסקי (איכילוב) (תל אביב) • שיבא-תל השומר (רמת גן) • וולפסון (חולון) • שמיר (אסף הרופא) (צריפין) • קפלן (רחובות) • הדסה ירושלים: עין כרם והר הצופים (ירושלים) • שערי צדק (ירושלים) • אוגוסטה ויקטוריה (ירושלים) • סנט ג'וזף (ירושלים) • אל-מקאסד (ירושלים) • הדסה בית שמש (בית שמש) • אסותא אשדוד (אשדוד) • ברזילי (אשקלון) • סורוקה (באר שבע) • יוספטל (אילת)
בתי חולים פרטיים	אלישע (חיפה) • אסותא חיפה (חיפה) • מדיקל סנטר (הרצליה) • רפאל (תל אביב) • אסותא רמת החייל (תל אביב) • אסותא ראשון לציון (ראשון לציון) • משגב לדך (ירושלים) • אסותא באר שבע • אסותא מרכזים רפואיים (ירושלים, תל אביב, חיפה, אשדוד-"כלניות", רעננה)
בתי חולים לילדים	רות רפפורט (חיפה) • שניידר (פתח תקווה) • דנה-דואק (תל אביב) • ספרא (תל השומר) • הדסה ילדים (ירושלים)
בתי חולים שיקומיים וגריאטריים	פלימן (חיפה) • שהם (נווה אבות) (פרדס חנה-כרכור) • קריית שלמה (בני ציון/חרוצים) • לוינשטיין (רעננה) • נווה רעיה (פתח תקווה) • בית רבקה (פתח תקווה) • המרכז לאלצהיימר (סטוצ'ינסקי) (רמת גן) • רעות (תל אביב) • בית בלב (ראשון לציון) • שמואל הרופא (באר יעקב) • נאות המושבה (נס ציונה) • הרצפלד (גדרה) • הרצוג (ירושלים) • אלי"ן (ירושלים) • עדי נגב (מרחבים)
בתי חולים פסיכיאטריים	מזור (מזרע) (עכו) • מעלה הכרמל (טירת כרמל) • שער מנשה (פרדס חנה-כרכור) • לב השרון (פרדסיה) • שלוותה (הוד השרון) • גהה (פתח תקווה) • אברבנאל (בת ים) • מרחבים (באר יעקב, נס ציונה וכלא מג"ן-ניצן) • הרצוג (ירושלים) • מרכז לבריאות הנפש ירושלים: כפר שאול ואיתנים (ירושלים) • טלביה (ירושלים) • באר שבע (באר שבע)
בתי חולים מיוחדים	מרפ"א צפון (בית חולים 10) (חיפה) • המרכז לרפואת שיניים (תל השומר) • חיות בר (רמת גן) • הווטרינרי (ראשון לציון) • בית החלמה ליולדות (קריית יערים) • סנט ג'ון (ירושלים) • בית החולים במעבר ארז (האמריקאי) (ארז)
בתי חולים עתידיים	בגין (קריית אתא) • צומת להבים (עידן הנגב) • פרס (באר שבע) • בית חולים ראשון לציון (חלק מאיכילוב)
בתי חולים שנסגרו
בתי חולים כלליים	הבריטי (צפת) • שוויצר (טבריה) • הסקוטי (טבריה) • הדסה (רוקח) (תל אביב) • הירקון (תל אביב) • דנציגר (תל אביב) • עין גדי (תל אביב) • דונולו (יפו) • צהלון (דג'אני) (יפו) • שער ציון (יפו) • מחלות מידבקות (יפו) • הצרפתי (יפו) • האנגלי (יפו) • האיטלקי (ירושלים) • האנגלי (ירושלים) • הגרמני (ירושלים) • הצרפתי (ירושלים) • רוטשילד (ירושלים) • הרוסי (ירושלים) • העירוני (ה"בלדייה") (ירושלים) • ביקור חולים (ירושלים) • תחנת הבריאות העברית (ירושלים) • הדסה (באר שבע)
בתי חולים לילדים	מריאנשטיפט (ירושלים)
בתי יולדות	אמהות (חיפה) • מולדה (חיפה) • חדרה (חדרה) • רמת מרפא (רמת גן) • הקריה (תל אביב) • גלעד (תל אביב) • פרויד (תל אביב) • קיבלסון (רחובות) • סדובסקי (ירושלים) • דג'אני (ירושלים)
בתי חולים מיוחדים	פרדס כ"ץ (בני ברק) • מרב (בת ים) • הנסן (ירושלים)