איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל
.jpg) | |
| פעילות | סיוע נפשי וליווי לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, קידום מדיניות ציבורית |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| סניפים | קריית שמונה, נצרת, חיפה, רעננה, תל אביב, ירושלים, רחובות, באר שבע |
| מנכ"ל | אורית סוליציאנו |
| תקופת הפעילות |
1990–הווה (כ־34 שנים) |
|
www | |
  | |
איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל הוא ארגון הגג של תשעת מרכזי הסיוע הפועלים ברחבי ישראל. מרכזי הסיוע מעניקים סיוע, ליווי ותמיכה לנפגעות ולנפגעי אלימות מינית, ומפעילים את קווי הסיוע 1202 (נשים), 1203 (גברים) ואת קולמילה, מערך הסיוע הכתוב בצ'אט ובווטסאפ.
איגוד מרכזי הסיוע עצמו פועל לקידום מדיניות במגוון נושאים הקשורים לזכויות נפגעות ונפגעים ולמיגור תופעת הפגיעה המינית בישראל.
פעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרכזי הסיוע מפעילים קשת רחבה של מענים לנשים ולגברים שעברו פגיעה מינית ולקרוביהם, ומטפלים ביותר מ-50 אלף פניות מדי שנה.[1] בנוסף, מפעילים מרכזי הסיוע תוכניות חינוך, מניעה והתערבות בתוך הקהילה המקומית ובשיתופה, מתוך תפיסה שהדרך הטובה ביותר לטפל בפגיעה מינית היא למנוע את התרחשותה מראש.
קווי הסיוע שמפעילים המרכזים כלולים במוקדי החירום הלאומיים של ישראל, והשיחה אליהם מתבצעת ללא עלות.
מענים לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית פועלים מספקים קשת רחבה של מענים לנשים ולגברים שעברו פגיעה מינית ולסביבתם הקרובה, ובהם:
- מערך סיוע מיידי בקווי החירום (24/7), בצ'אט ובווטסאפ
- מחלקות ליווי בהליכים משפטיים
- קבוצות תמיכה בהתמחויות שונות
- הפניה למסגרות טיפול ושיקום מתאימות
- מיצוי זכויות (ביטוח לאומי)
לנוכח הרגישות של פנייה לסיוע בעקבות פגיעה מינית, מפעילים מרכזי הסיוע שירותים ייעודיים לגברים, לדתיים/ות ולחרדים/ות, לדוברי/ות ערבית ולכבדי/ות שמיעה.
מרכזי הסיוע מעניקים סיוע, תמיכה וליווי גם למשפחות ובני זוג של נפגעות ונפגעים, שמתמודדים בעצמם עם השלכות הפגיעה המינית ועם הצורך לתמוך ולהיטיב עם היקרות והיקרים להם.
פעילות קהילתית וחינוכית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "ביחד": תוכנית חינוכית לקידום מיניות הדדית ולמניעת אלימות מינית, המיועדת למסגרות חינוך פורמליות ובלתי פורמליות, לצוותים חינוכיים ולהורים
- תוכנית StandFor: הדרכה וליווי מקצועי למניעת הטרדות מיניות בארגונים
- הכשרות מקצועיות לצוותים טיפוליים, רפואיים, מדריכות כלה ומדריכי חתנים
- תוכניות "שגרירים צעירים" לנוער
- ליווי קהילתי במקרי פגיעה מינית
איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית
[עריכת קוד מקור | עריכה]איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית פועל לקידום זכויות ושירותים לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ברמה מערכתית, המשלימה את העבודה הפרטנית שמתבצעת במרכזים האזוריים. בין תחומי הפעילות של האיגוד:
- קידום מדיניות: יוזמה וקידום של תיקוני חקיקה ותקנות למען נפגעות ונפגעי תקיפה מינית, השתתפות בוועדות הכנסת, עבודה מול הממשלה ומול משרדי הממשלה.
- משפט: הגשת עתירות לבג"ץ והשתתפות בהליכים משפטיים במקרים עקרוניים, לצורך עיצוב הלכות משפטיות מתקדמות
- מערכת אכיפת החוק: הכשרות לתפקידי מפתח במערכת אכיפת החוק (משטרה, פרקליטות, בתי משפט) ועבודה משותפת עם המערכות לשם שיפור הטיפול בנפגעות ובנפגעי עבירות מין
- ועדות ציבוריות: השתתפות בוועדות ציבוריות ופורומים מקצועיים העוסקים במענים ומדיניות הקשורים לטיפול באלימות מינית בישראל
- מחקר ובניית גוף ידע: עריכת מחקרים, איסוף נתונים שיטתי על תופעת הפגיעה המינית בישראל ופרסום מאמרים מקצועיים
- תקשורת: עיצוב השיח הציבורי והתקשורתי בנושא אלימות מינית וליווי נפגעות ונפגעים שמעוניינים לצאת לתקשורת
- פיתוח כלים ושיטות למניעת פגיעה והטרדה מינית
- ריכוז פרויקטים ארציים של מרכזי הסיוע
- אקטיביזם והפגנות
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית נוסד בשנת 1990 כארגון גג, המאגד תחתיו תשעה מרכזי סיוע מקומיים.
מרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית הראשון מסוגו בארץ הוקם בתל אביב בשנת 1977 על ידי התנועה הפמיניסטית, בעקבות התאבדותה של סטודנטית באוניברסיטת תל אביב, אם לילד, אשר באפריל 1976 חזרה לביתה מיום לימודים ונאנסה באזור השדות המקיפים את האוניברסיטה בשעות הצהריים. לאחר שפנתה למשטרה היא נחקרה במשך שעות ואחר כך נשלחה למכון הפתולוגי באבו כביר לבדיקה גופנית. במכתב ההתאבדות ציינה האישה כי נאנסה פעמיים: פעם על ידי התוקף ופעם על ידי המשטרה. כמו הרבה נפגעות תקיפה מינית אחרות באותה תקופה, לא היה לה לאן לפנות[2]. לפיכך, הוחלט להקים מרכז שיעניק אוזן קשבת ותמיכה לכל נפגעת המבוסס על העיקרון – "את לא לבד", בתקווה שהפניות למרכז יפרצו את מעגל השתיקה, הבדידות והבושה המאפיינים את תחושתן של נפגעות רבות. המרכז הוקם על ידי מתנדבות ותוך מספר שנים הוקמו מרכזים נוספים בירושלים, חיפה, באר שבע והרצליה. באותן שנים הגיע המימון לפעילות מהקרן החדשה לישראל ותרומות של אנשים פרטיים[2].
ב-1988 הוקם מסל"ן - מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ואלימות, נגב (מסל"ן), בידי ליזה ניקולאיצ'וק, פסיכולוגית שעלתה לארץ מקייב שבאוקראינה. מסל"ן היה המרכז הראשון שהפעיל קו סיוע בשפה הרוסית[3]. ב-9 באוגוסט 2010 קיבלה מסל"ן את אות הנשיא למתנדב המוענק על ידי נשיא המדינה. זהו אות יוקרתי המוענק אחת לשנה, למתנדבים יוצאי-דופן בחברה הישראלית.
בינואר 1996, בלחץ האיגוד, הוארכה תקופת ההתיישנות על ביצוע עבירות מין בתוך המשפחה. על פי התיקון לחוק העונשין, קורבנות של עבירות מין רשאים לתבוע את התוקף עד הגיעם לגיל 28, ובלבד שלא עברו יותר מעשר שנים מאז ביצוע העבירה האחרונה. ב-2003 הצליחו מרכזי הסיוע להביא להארכה נוספת של תקופת ההתיישנות, המאפשרת לנפגעים להתלונן במשטרה עד הגיעם לגיל 38[4].
בשנת 2004 הוקם בירושלים "קו הסיוע לגברים דתיים וחרדיים נפגעי תקיפה מינית", לאחר שלמרכז בתל אביב התברר שכ-25% מקרב הפונים לקו הסיוע הם הגברים הם דתיים או חרדים והיה צורך לגייס מתנדבים דתיים או חרדים, מתוך מחשבה שפנייה לאדם דתי תקל על הנפגע[5].
קווי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית מפעילים מספר קווים ושירותי סיוע המיועדים לנשים ולגברים שעברו פגיעה מינית.
- 1202: קו סיוע הפועל 24/7, מענה על ידי נשים
- 1203: קו סיוע הפועל 24/7, מענה על ידי גברים
- קולמילה - צ'אט: צ'אט סיוע אנונימי בכתובת 1202kolmila.org.il
- קולמילה - ווטסאפ: סיוע דרך ווטסאפ, במספר 052-8361202[6]
- *2511 - קו סיוע לנשים דתיות וחרדיות (24/6)
- 02-532800 - קו סיוע לגברים דתיים וחרדים
- 04-6566813 - קו סיוע בשפה הערבית
- chat.wavo.org - צ'אט סיוע אנונימי בשפה הערבית
מרכזי הסיוע המאוגדים תחת האיגוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל פועלים ארגוני תמיכה רבים לנפגעי אלימות מינית, כמוקדי חירום ולסיוע ממושך יותר. תשעה מרכזי סיוע ברחבי הארץ מאוגדים תחת האיגוד:
- מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית ואונס (קריית שמונה והגליל) (ע"ר)
- מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית מהחברה הערבית, נצרת (פועל תחת עמותת נשים נגד אלימות, ע"ר)
- מרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית – חיפה והצפון (ע"ר)
- מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית – השרון (ע"ר)
- מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית תל אביב (ע"ר)
- קו הסיוע לגברים דתיים וחרדיים נפגעי תקיפה מינית (תחת מרכז סיוע ת"א)
- מרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית – ירושלים ע"ש לינדה פלדמן (ע"ר)
- תאיר – מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה והטרדה מינית (ע"ר)
- מסל"ן - מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ואלימות, נגב (ע"ר)
- תהל - מרכז הסיוע לנשים וילדים דתיים (ע"ר)
ארגונים שאינם פועלים במסגרת האיגוד:
- "א-סיוואר" – תנועה פמיניסטית ערבית לתמיכה בנפגעות תקיפה מינית (ע"ר).
- מן המיצר - ארגון יחיד מסוגו במגזר החרדי, המעניק בהתנדבות ייעוץ ולווי לנפגעים ונפגעות תקיפה מינית בציבור החרדי, הן בצד המשפטי והן בצד הנפשי.[7]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלימות מינית
- אלימות מינית בישראל
- אונס
- תסמונת טראומה בעקבות אונס
- הפרעת דחק פוסט-טראומטית
- פוסט-טראומה מורכבת
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל- רותי סיני, מחקרים: אחד מכל 7 גברים מותקף מינית על ידי גבר, באתר הארץ, 14 במרץ 2007
לי ירון, שרון פולבר, רק 13% ממי שדיווח על תקיפה מינית פנה למשטרה בנושא, באתר הארץ, 23 בנובמבר 2015- צפי סער, אין להם בעיה לאנוס, יש להם בעיה עם הפרסום, באתר הארץ, 12 בפברואר 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דוח איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית לשנת 2022
- ^ 1 2 אימי גינזבורג, סגירה מאונס, מעריב, 23 במאי 1989
- ^ אינה שפירו, קשה לספר על אונס בשפה זרה, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2004
- ^ ורד לי, כאב ללא התיישנות, באתר הארץ, 22 במרץ 2004
- ^ תמר רותם, איפה היה אלוהים כשאבא הכה, הרעיב ואנס, באתר הארץ, 9 ביוני 2004
- ^ קולמילה - סיוע כתוב לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית
- ^ אתר מן המיצר