חדקן סיבירי

חדקן סיבירי
מצב שימור
	מצב שימור: סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה חמורה (CR)
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	מקריני סנפיר
מחלקה:	מקריני סנפיר
סדרה:	חדקנאים
תת־סדרה:	Acipenseroidei
משפחה:	חדקניים
סוג:	חדקן
מין:	חדקן סיבירי
שם מדעי
	Acipenser baerii; ‏ברנדט, 1869
תחום תפוצה

חדקן סיבירי (שם מדעי: Acipenser baerii) הוא מין של דג ממשפחת החדקניים, מסוג החדקן. תפוצתו בסין, רוסיה וישנה האפשרות שחי גם בקזחסטן.מגיע עד לאורך של 2 מטרים ולמשקל של כ-100 ק"ג. המין הוא אנאדרומי (כלומר, הם נודדים במעלה הנהרות מהים להטיל ביצים) הזכרים מגיעים לבשלות ולבגרות מינית בגיל 9–15 והנקבות בגיל 16–20. הם חיים 60 שנה לכל היותר. הטווח הטבעי של הסטוריאן הסיברי הוא נהרות סיביר ואגם באיקל. הוא ניזון בעיקר מרכיכות ודגים קטנים שמאתר בעזרת פיו.^[2]

החדקן נחשב למין בסכנת הכחדה לפי מדד ה-IUCN. הירידה היא תוצאה של חסימת מסלולי נדידה טבעיים על ידי סכרים, זיהום וציד לא חוקי.^[3]

מראה

החדקן הסיברי בעל זימים חיצוניים. חוטם וזנב תת-חרוטיים. קרומי הזימים מחוברים לאיסטמוס. פה רוחבי ושפה תחתונה עם חלוקה באמצע. הזיפים חלקים או מעט מסורגים. אורך החוטם משתנה מאוד (33.3-61% מאורך הראש). 20-49 זימי זימים בצורת מניפה, כל אחד מסתיים במספר בליטות. D:30-56. A:17-33 קרני סנפיר. 10-12 קשקשים גביים; 32-62 קשקשים לרוחב; 7-16 (20) קשקשים בטניים. קשקשי הדגימות הצעירות מחודדות בצורה חדה, אך לא אצל הבוגרים. לוחות עצם קטנים רבים מפוזרים בין שורות הקשקשים. יש שונות רבה בצביעה: מאפור בהיר לחום כהה על הגב והצדדים, ומלבן לצהבהב בצד התחתון.^[2]

תנאי גידול ורבייה

חדקן סיבירי הוא מין מים מתוקים, אך הוא נודד למרחקים ארוכים בנהרות בהם הוא נמצא. בניגוד לחדקנים אחרים, מלאי הרבייה ממשיך להאכיל במהלך תקופת הנדידה הגנרטיבית. הבגרות המינית מתרחשת מאוחר, מכיוון שהצמיחה איטית בתנאים הקרים הללו, בין 10 ל-17 שנים לזכרים ו-12 עד 20 שנים לנקבות, בהתאם למקורם. למבוגרים משני המינים יש תעלות מולר. צינור הביציות תופס כשליש מחלל הבטן ומחובר לתעלת מולר דרך שסתום חד-כיווני. מין זה שייך לקבוצת החדקנים עם מספר כרומוזומים של כ-250.המין יכול לחיות בטמפרטורות הנעות בין 1°C בלבד ל-25–26°C. הוא עמיד למדי לתכולת חמצן נמוכה אך אינו מעלה משקל בתנאים כאלה.

קוויאר

קוויאר - או "איקרה" ברוסית - הוא מאכל שמבוסס על ביצי דגים מעובדות. העיבוד כולל המלחה ויישון. במקור הכינוי "קוויאר" מתייחס רק לביצים של דגי חדקן. כתוצאה מכך שהחדקן הסיבירי נמצא בסכנת הכחדה, מחיר הקוויאר מרקיע שחקים ויכול להגיע למאות דולרים לחבילה קטנה ^[4] בשל היצע נמוך ונתפס כיום כמוצר יוקרה. לפני כמה מאות שנים, כאשר החדקנים עדיין היו מצויים בשפע בים הכספי ובים השחור - קוויאר שימש כמאכל פשוט של איכרים. חשוב לדעת גם שדגי חדקן אינם כשרים למאכל לפי סימני הכשרות של דגים בהלכה, ולכן גם ביציהם אינן כשרות. ^[5]