חג עליית מרים

חג עליית מרים הוא חג נוצרי המסמן את עליית מרים, אמו של ישו, השמימה. הוא נקבע בשנת 1950 על ידי האפיפיור פיוס ה-12, ונחוג על ידי נוצרים המשתייכים לכנסייה הקתולית והאורתודוקסית בתאריכים קבועים. העולם הנוצרי מציין מדי שנה בחודש אוגוסט את עליית מרים השמימה.

תאריך

תאריך החג בכל הכנסיות הוא 15 באוגוסט, אם כי הוא חל בפועל בזמנים שונים בשל הבדלי לוחות השנה.

הכנסיות שמשתמשות בלוח השנה היוליאני מציינות את החג ביום המקביל לתאריכים 25–28 אוגוסט בלוח השנה הגרגוריאני. כנסיות אלה כוללות את הכנסייה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים, הכנסיות האורתודוקסיות של רוסיה, גאורגיה, סרביה ופולין, הכנסייה היוונית-קתולית האוקראינית ואדוקי האמונה הישנה.

שאר הכנסיות האורתודוקסיות חוגגות אותו ב-15 באוגוסט לפי לוח השנה הנאו-יוליאני. כנסיות אלה כוללות את הכנסייה האורתודוקסית היוונית של קונסטנטינופול, הכנסיות האורתודוקסיות של יוון, בולגריה, רומניה ואחרות.

הכנסיות הקתוליות חוגגות את החג ב-15 באוגוסט לפי לוח השנה הגרגוריאני.

בארץ ישראל

הקתולים בארץ ישראל עורכים טקסים בגת שמנים ב-14 וב-15 באוגוסט.

האורתודוקסים עורכים טקסים ב-25 וב-28 באוגוסט. אור לבוקר 25 באוגוסט, נערכת תהלוכת איקונת מרים, אירוע המסמל כעין "לוויה" וקבורה סמלית לקראת עלייתה השמימה. האיקונה שמורה לאורך השנה במנזר גת שמנים היווני – המטוכיון מול כנסיית הקבר. עם שחר ב-25 באוגוסט נערך במקום טקס הוצאת האיקונה למסע "הלווייתה". האיקונה נישאת על ידי איש דת יווני ממונה מטעם הפטריארכיה. בשעה חמש בדיוק נעה התהלוכה מלווה במאות נזירים, נזירות, צלייניות וצליינים, נרות, צרורות ריחן, זרי פרחים ועמודי שושן צחור בידיהם ומזמורים בפיהם, התהלוכה נעה בסמטאות העיר העתיקה הדוממות, מרחוב בית הבד, לויה דולורוזה ולשער האריות. עם זריחה יוצאת התהלוכה לעבר כנסיית קבר מרים, בעמק הקדרון, המואר באור זריחה מעל הר הזיתים, גדושה באלפי נרות, והמוני מאמינים הבאים לראות, לגעת ולנשק את האיקונה, ולזחול תחת אפיריון העץ שעליו ניצבת האיקונה לצד קפלת הקבורה.