חגי לובר
 | |
| לידה |
11 בפברואר 1969 (בן 55) בני ברק |
|---|---|
| סוגה מועדפת | תיאטרון יהודי |
| מדינה |
ישראל  |
| תקופת הפעילות | מ-2000 |
| עיסוק | מייסד ומנהל אמנותי של תיאטרון ובית הספר למשחק "אספקלריא" |
| http://www.aspaklaria.org | |
  | |
חַגַּי דָּוִד לוֹבֶּר (נולד בכ"ג בשבט תשכ"ט, 11 בפברואר 1969) הוא שחקן, מחזאי, במאי תיאטרון, מורה למשחק, מייסד ומנהל אמנותי של תיאטרון ובית הספר למשחק "אספקלריא".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד וגדל בבני ברק. אביו היה פקיד סעד לסדרי דין (מפקח על עובדים סוציאליים העוסקים בדיני משפחה) ואימו הייתה מורה בבית ספר היסודי "מקור חיים" בפרדס כץ.
למד בישיבה התיכונית שעלבים. בין השנים 1986–1996 למד בישיבת מרכז הרב. במהלך לימודו בישיבה שירת בצה"ל (ויצא לקורס מ"כים) בחיל התותחנים במסגרת הסדר מרכז.
בין השנים 1992–1994 למד הוראה במכללת "מרחבים" (שלוחה ירושלמית של מכללת אורות ישראל); והוסמך לרבנות. בין השנים 1992–1996 ריכז את ההדרכה במדרשה ליהדות בעפרה, והדריך בסמינרים שהעבירה תנועת "אל עמי".
בשנת 1995 למד וסיים קורס מורי דרך לירושלים במדרשת ראשית ירושלים. בין השנים 1997–1998 היה ראש מחלקת הדרכה בבני עקיבא.
בין השנים 1998-2000 למד משחק במעלה, בין השאר אצל שולי רנד. ללימודי המשחק ב"מעלה" הלך על מנת לשפר את עמידתו בהרצאות ובהעברת השיעורים, אך לבסוף עזב את תחום ההוראה והתרכז במשחק.
ב-1999 עסק בלימוד ומחקר במכון הלכה ברורה ובירור הלכה שעל יד ישיבת מרכז הרב.
בשנת 2000 שימש כר"מ במכינה קדם-צבאית בני דוד בעלי והגיש תוכנית בערוץ 7. ב-2002 שימש כר"מ במכינה קדם צבאית "מכלול" ביישוב מעלה לבונה וכר"מ באולפנת עפרה.
באוקטובר 2022 התחיל לימודי תואר שני באוניברסיטת בר-אילן. בסוף מרץ 2023 הודיע כי החליט לעזוב את הלימודים בעקבות השביתה באוניברסיטאות שבה השתתפה בר-אילן על רקע הרפורמה במערכת המשפט ופיטורי השר גלנט[1].
בשנת 2024 הוציא לובר את הספר "בין שני חדרי הלב - יומן מלחמה וחלום" בהוצאת דברי שיר[2][3].
משחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]אספקלריא
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1999 הקים את תיאטרון "אספקלריא", אותו הוא מנהל מאז הקמתו.
בנוסף לובר כותב, מביים ומעביר סדנאות בנושאי שפת הגוף ותקשורת לא מילולית, וקורסים בנושאי עמידה מול קהל ורטוריקה.
הצגות למבוגרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל משנת 2000 שיחק בהצגות רבות בתיאטרון אספקלריא, בחלקם בתפקיד ראשי, וגם כתב וביים.
- תלוש (Torn) (הצגת יחיד), הצגת בכורה: שנת 1999[4].
- יוצא מן הכלל[5]
- סוף הדרך
- להמשיך לחיות[6] (הצגת יחיד), הצגת בכורה: שנת 2004
- גוף מדבר (הצגת יחיד בנושא שפת גוף), הצגת בכורה: 2005
- הקבר ביער[7] (הצגת יחיד), הצגת בכורה: 1 באפריל 2005
- פצוע בשטח[8][9], הצגת בכורה: 11 בנובמבר 2006[8][10]
- מדרש קטיף[11], הצגת בכורה: 1 באוגוסט 2006 (במלאת שנה לביצוע תוכנית ההתנתקות)
- אחים במחלוקת[12], הצגת בכורה: שנת 2007
- אי זוגי (The odds), הצגת בכורה: 6 בנובמבר 2010
- און דה פייס[13], הצגת בכורה: 18 בספטמבר 2011[14]
- יהודי ביער (חידוש להצגת היחיד "הקבר ביער"), הצגת בכורה: 31 בדצמבר 2011
- שעיר לעזאזל[15] (על פי "שעיר, לעזאזל" מאת אפרים קישון), הצגת בכורה: 17 ביולי 2013
- הלילה שלפני, הצגת בכורה: 16 ביוני 2014
- שמיטת אחים (חידוש להצגה "אחים במחלוקת"), הצגת בכורה: 11 בספטמבר 2014
- ארבעה אבות[16] (הצגת המשך לאי זוגי), הצגת בכורה: 15 ביולי 2015
- בולדוזר[17], הצגת בכורה: 16 בספטמבר 2015[18]
- המלבוש, הצגת בכורה: 8 בספטמבר 2016
- שלום עולמים (ע"פ "שלום עולמים" מתוך פרקים של ספר המדינה מאת ש''י עגנון), הצגת בכורה: 3 בספטמבר 2017
- איזו מדינה?! (חידוש להצגה "יוצא מן הכלל"), הצגת בכורה: 29 בנובמבר (כ"ט בנובמבר) 2017[19]
- שברי לוחות, הצגת בכורה: 30 במאי
- איפה הכסף[20], הצגת בכורה: 24 בדצמבר 2018
- אחי טוב (הצגה לנוער בנושא הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות[21]), הצגת בכורה 2019
- יוסילי זמיר ("מָּחָזֶנֶּר" - מחזמר בשילוב חזנות), הצגת בכורה: 1 ביולי 2019[22]
- קרחת היא קדחת (חידוש להצגה "שעיר לעזאזל"), הצגת בכורה: 16 בספטמבר 2019
- נכונה לשרת, (הצגה על שירות צבאי מול שירות לאומי), הצגת בכורה: 2020
- חד הורים, הצגת בכורה: 9 במרץ 2021
- בן המלך והקרקס, הצגת בכורה: 17 ביוני 2021
- שיער רע (חידוש להצגה "שעיר לעזאזל"), הצגת בכורה: 31 בפברואר 2022
- טיש ירושלמי, הצגת בכורה: 7 במרץ 2022[23]
- לבד בניו יורק (חידוש להצגה יוצא מן הכלל), הצגת בכורה: 27 בדצמבר 2022
- שבעה באוקטובר[24] (חידוש להצגה "להמשיך לחיות"), הצגת בכורה: 24 בינואר 2024, בית העם (ירושלים)[25]
הצגות ילדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הקמצן שהפך לקבצן, הצגת בכורה: שנת 2003
- אויש ומויש וקול השופר האבוד, הצגת בכורה: 23 בנובמבר 2005
- אויש ומויש וסוד התפילה, הצגת בכורה: שנת 2006
- בעקבות האריה (על הרב אריה לוין), הצגת בכורה: שנת 2008
- אויש ומויש ונס פך השמן, הצגת בכורה: שנת 2008
- ארץ בסכנה (הצגה בנושא שנת שמיטה), הצגת בכורה: שנת 2008
- אל ארץ צב"י (על הרב צבי יהודה קוק), הצגת בכורה: 14 באוקטובר 2012
- שאלה של חיים (על הרב חיים דוד הלוי), הצגת בכורה: 2013
- שמיטה בסכנה (חידוש להצגה "ארץ בסכנה"), הצגת בכורה: 17 בספטמבר 2014
- קול שופר בירושלים (על הרב שלמה גורן), הצגת בכורה: 23 בנובמבר 2015
- הגץ המאיר (על הרב מאיר יהודה גץ והרבנית אסתר גץ), הצגת בכורה: 5 בנובמבר 2017[26]
- נר למאה[27] (על הרב משה צבי ורחל נריה), הצגת בכורה: 17 ביולי 2018
- הרואה פני עתיד (על הרב אברהם יצחק הכהן קוק והרב יעקב מאיר), הצגת בכורה: 2020
- שמיטה בסכנה (חידוש להצגה "ארץ בסכנה") שנת 2021
- הכיתה של נחמה (על נחמה ליבוביץ), הצגת בכורה: 2023
- הגמדון של לירון, הצגת בכורה: 2023
- אביהם של ישראל, (על הרב מרדכי אליהו), הצגת בכורה: 2024
הצגות לנשים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קול נ(פ)שי, הצגת בכורה: 2002
- על גופתי, הצגת בכורה: 11 באפריל 2021
- דירת רווקות, הצגת בכורה: 2023
לובר שיחק במספר סרטי DVD של חברת ניצוצות של קדושה לציבור הדתי לאומי והחרדי: תפקידי משנה בסרטים "משפט צדק", "מי בראש" ו"אוצר המשלים", ותפקיד ראשי בסרטים "הפרטיזן המסתורי", "הקמצן שהפך לקבצן" ו"אויש ומויש".
ב-2005, סביב אירועי ההתנתקות, הוציא לובר את הסרט "הפצמ"ר האחרון", שבו הוא מגלם את תפקידו של אורן, מג"ד שנשלח לרצועת עזה עם נטייה לאיפוק מול השיגור השוטף של פצצות מרגמה שכוּונו אל עבר גוש קטיף, שיחסו עוין את ציבור המתנחלים שבה, ועם העלילה דעותיו משתנות וכן יחסו למתנחלים[28]. בסרט שיחק גם בנו, יהונתן.
חלק מהצגות תיאטרון אספקלריא עובדו לסרטים:
- "הקמצן שהפך לקבצן"[29], "אויש ומויש" ו"אויש ומויש וסוד התפילה" בהפקת "ניצוצות של קדושה"
- "שמיטה בסכנה" בהפקת אספקלריא הפקות
- בשנת 2017 הפיק התיאטרון יחד עם אולפני אתרוג את הסרט "עוז והדר" - דרמה היסטורית על הרב שלמה גורן והרבנית צפייה גורן.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשוי לתחיה, בתו של הרב שמואל יניב, ואב לתשעה. מתגורר בבית אל. גיסו הוא הרב יאיר גזבר, ראש ישיבת ירושלים לצעירים.
בנו אלישע יהונתן, תושב יצהר, נפל בקרב ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל.[30]
בתו, רננה (רני), היא סטונדטית במכללת תל חי ושחקנית ומציגה בתיאטרון אסקפלריא[31].
שני אחיינים של אשתו, הלל-מנחם ויגל-יעקב יניב, נרצחו על ידי מחבל פלסטיני בפיגוע הירי בחווארה בפברואר 2023[32].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חגי לובר, ברשת החברתית פייסבוק
חגי לובר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
חגי לובר, סרטונים בערוץ היוטיוב- עפרה לקס, תיאטרון יהודי, זה לא אבסורד, באתר ערוץ 7, 25 בדצמבר 2003
- יפה גולדשטיין, פצוע בשטח - בכלא בצפון קרוליינה, "הצופה", 19 בדצמבר 2006
- אדם צחי, שיחקו אותה, באתר כיפה, 13 בנובמבר 2008
- איתי קויפמן, תיאטרון הרוח, באתר nrg, 1 ביולי 2009
- הרב חגי לונדין, ריאיון עם חגי לובר, באתר "ערוץ מאיר", י"א טבת ה'תש"ע (במסגרת התוכנית "אנשי אמונה בעולם המעשה")
- "שידוכים אאוט - זוגיות אין", באתר ערוץ 7, 5 בנובמבר 2010
- רענן זיו, כשהלב עולה על גדותיו - פסטיבל אספקלריא, באתר "שורש", 19 באוגוסט 2011
- "הפייסבוק - זירה של לשון הרע", באתר ערוץ 7, 22 בנובמבר 2011
חגי לובר, יוליסס על בקבוקים - שווה צפייה?, בערוץ "אורות – טלוויזיה יהודית", 29 בדצמבר 2011- עדי גרסיאל, מושלים בכיפה, באתר ערוץ 7, 2 באוגוסט 2012 (כתבה בגיליון העשור של העיתון "בשבע", בה נבחר לובר לאחר ממאה הדתיים לאומיים המשפיעים בישראל)
- דקלה שחף, סיפור היעלמותו של נער שאותר בזכות כוכב חרדי, באתר nrg, 29 בינואר 2013
- תשע"ג בתיאטרון - הדתיים נכנסים לרפרטואר, באתר ערוץ 7, 9 בספטמבר 2013
- עדו בן פורת, חגי לובר: לא אצביע בבחירות הקרובות למועצה המקומית, באתר ערוץ 7, 1 באוקטובר 2013
- איילת קליין כהן, לא רק קוני למל: תיאטרון נגד התבוללות, באתר nrg, 31 באוקטובר 2014
- בני טוקר, חגי לובר: לעודד תרבות יהודית, זו לא כפייה, באתר ערוץ 7, 2 במאי 2015
- רפאל לוי, צביעות אומני השמאל, באתר ערוץ 7, 14 ביוני 2015
- נתנאל לייפר, "רק 100 אלף ש"ח מתוך תקציב של 50 מיליון מגיעים לתרבות יהודית", באתר כיפה, 14 ביוני 2015
- נעמה בן חיים, חגי לובר: תרבות יהודית לכולם, באתר ערוץ 7, 25 ביוני 2015
- נעמה בן חיים, חגי לובר: ללמוד מהשמאל, באתר ערוץ 7, 4 בפברואר 2016
יאיר אשכנזי, מראה מראה שעל הקיר, מי התיאטרון הנאמן בעיר, באתר הארץ, 8 בפברואר 2016- גדעון דוקוב, לא דון קישוט: הבשורה על פי חגי לובר, באתר nrg
- חגי לובר מתארח בתוכנית "שעה של אנשים", רדיו גלי ישראל, 14 בינואר 2016
- חגי לובר: לא משחקים בתאטרון, באתר כיפה, 4 בינואר 2018
- כיפתרבות - השבוע בפודקאסט: חגי לובר, באתר כיפה, 15 במרץ 2018
- ליאור אליאב, חגי לובר – תיאטרון אספקלריא, באתר כל העיר - ירושלים, 3 באפריל 2018
- שילה פריד, עניין אישי והפעם עם חגי לובר, באתר ערוץ 7, 7 בנובמבר 2019
- "זה היה הלם מוחלט"; קריסתו ותקומתו של תיאטרון אספקלריא, באתר ערוץ מאיר, 11 באפריל 2021
- יוסף ארנפלד, מערכה שנייה, באתר ערוץ 7, 6 בינואר 2022
- יפעת ארליך, "אנחנו, משפחות השכול, נקבע את גבולות השיח": תוכניתו של האב להנצחת בנו, אתר ישראל היום, 1 בינואר 2024
- הודיה כריש חזוני, "אחרי השבעה התקשרתי ליוצרי ההצגה ואמרתי 'חבר'ה, אנחנו חוזרים'", בעיתון מקור ראשון, 3 בפברואר 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "לא לומד באוניברסיטה פוליטית": השחקן הסרוג פרש מהלימודים בגלל השביתה, באתר כיפה, 30 במרץ 2023.
- ^ דודי פטימר, לאחר ששכל את בנו: ספרו החדש של הבמאי המפורסם יוצא לאור, באתר מעריב אונליין, 7 ביולי 2024
- ^ בין שני חדרי הלב - יומן מלחמה וחלום - חגי לובר | ידיעות ספרים שאוהבים, באתר www.ybook.co.il
- ^ רותי גליק, מה תגיד לילדה שאומרת 'אני מתה על אביב גפן'?, בכתב העת "אתרוג", כסלו ה'תשס"ב (דצמבר 2001)
- ^ אפי אברהם, בני עקיבא ואספקלריא זה שילוב 'יוצא מן הכלל', באתר "סרוגים", 3 בנובמבר 2013
- ^ "להמשיך לחיות" - נפגעי טרור על בימת התיאטרון, באתר ערוץ 7, 26 באוקטובר 2004
- ^ אריק גרינשטיין, ביקורת תיאטרון: "הקבר ביער", תיאטרון אספקלריא, באתר מידה, 12 באפריל 2013
- ^ 1 2 פצוע בשטח באתר "בהבמה"
- ^ ברק ליבוביץ', הצגה: לא רק פולארד פצוע בשטח, באתר ynet, 3 בפברואר 2007
- ^ "פצוע בשטח" - הצגה חדשה על הפקרת פולארד, באתר ערוץ 7, 18 בפברואר 2006
- ^ שמעון כהן, העקירה עולה לראשונה על בימת התיאטרון, באתר ערוץ 7, 13 בדצמבר 2015
- ^ עדי דוד, שדה המחלוקת, באתר ערוץ 7, 4 בדצמבר 2008
- ^ איתמר מרילוס, בשבע, תככים ברשת החברתית, באתר ערוץ 7, 29 בספטמבר 2011
- ^ שמעון כהן, בית חדש לתיאטרון 'אספקלריה', באתר ערוץ 7, 19 בספטמבר 2011
- ^ בן שאול, אספקלריא פורץ את גבולות הגזרה: "שעיר לעזאזל", באתר ערוץ 7, 18 ביולי 2013
- ^ אסף פני-אל, שלושה בטיפול אחד, באתר ערוץ 7, 25 במאי 2017
- ^ קובי פינקלר, הצגה חדשה: "בולדוזר", באתר ערוץ 7, 17 בינואר 2016
- ^ שירה סטופל-פנסטרהיים, גירוש ממותג - ביקורת הצגה, באתר ערוץ 7, 11 בפברואר 2016
- ^ לקראת כ"ט בנובמבר: הצגה חדשה, באתר כיפה, 29 בנובמבר 2017
- ^ כסף לא גדל על העצים, באתר ירושלים נט, 8 בינואר 2019
- ^ אסף פני-אל, תסכול טוב - ביקורת הצגה, באתר ערוץ 7, 19 בדצמבר 2019
- ^ אסף פניאל, התחלות חדשות – ביקורת מופע, באתר ערוץ 7, 18 ביולי 2019
- ^ קובי פינקלר, מופע חדש: טיש ירושלמי, באתר ערוץ 7, 8 במרץ 2022
- ^ שבעה באוקטובר, באתר תיאטרון אספקלריא
- ^ שמואל מוניץ, חגי לובר עבד על הצגה שעוסקת בשכול אחרי 7 באוקטובר - ואז דפקו בדלת ביתו, באתר ynet, 22 בינואר 2024
- ^ שרה שוורץ, חמ"ד של הצגה: מופע בעקבות "רב הכותל", באתר כאן דרום, 6 בנובמבר 2017
- ^ קובי פינקלר, הצגה: נר למאה, באתר ערוץ 7, 9 בנובמבר 2018
- ^ חגי לובר מתראיין לערוץ 7 על סרט חדש בכיכובו: "הפצמ"ר האחרון", באתר ערוץ 7, 9 בנובמבר 2005
- ^ אמציה האיתן, צדקה או מוות, באתר ערוץ 7, 23 בפברואר 2006
- ^ רותי קדוש, דתיות ורווקות: מה קורה בדלתיים סגורות בדירת השותפות בירושלים?, באתר מעריב אונליין, 20 במאי 2024
- ^ הותר לפרסום: יהונתן לובר נפל בקרב ברצועת עזה, באתר "סרוגים", 25 בדצמבר 2023
- ^ הלל ויגל יעקב הם האחים שנרצחו בפיגוע בשומרון, באתר "סרוגים", 26 בפברואר 2023