חגית לרנאו
 | |
| לידה |
1966 (בת 58 בערך) עפולה, ישראל |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| השכלה |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| השתייכות | הסניגוריה הציבורית |
| תחומי מחקר | קרימינולוגיה |
| תפקידים בולטים | משנה לסניגור הציבורי הארצי |
| פעילויות נוספות | דף פייסבוק עבריינות ואכיפת חוק |
  | |
חגית לרנאו (נולדה ב-1966) היא קרימינולוגית, פרופסור בבית הספר לקרימינולוגיה באוניברסיטת חיפה. לשעבר המשנה לסניגור הציבורי הארצי וממלאת מקומו. חיברה את הספר "עבריינות ואכיפת חוק"[1].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חגית לרנאו נולדה ב-1966. השלימה תואר ראשון בפילוסופיה וחינוך בשנת 1992, ותואר ראשון נוסף במשפטים וקרימינולוגיה בשנת 1997, המשיכה לתואר שני ושלישי בקרימינולוגיה אותם סיימה בשנת 2003[2] באוניברסיטה העברית בירושלים[3]. במסגרת עבודת הדוקטורט בחנה את ההשפעה שהייתה לרפורמה ב"חוק המעצרים" על מדיניות המעצרים בישראל. היא הראתה שהחוק יושם באופן חלקי בלבד, ולמעשה לא הצליח להביא לצמצום השימוש במעצרים לצורך חקירה, וחיזוק הערכים של כבוד הנחקר וחירותו. במבט תאורטי רחב יותר עסקה בניתוח הגורמים לכך שהמנגנונים שנקבעו בחוק המעצרים, ובחקיקה בכלל, לא מצליחים לגרום לשינוי החברתי אותו הם מבקשים לחולל, והציעה מודל המבוסס על ניתוח אינטרסים ערכיים וארגוניים של האורגנים המערכתיים שאת התנהגותם מבקשת החקיקה לצד יצירת תמריצים ומנגנונים מפקחים שיפעלו ליישום החוק.
בשנת 2005 הצטרפה כסגנית לסניגורית הציבורית הארצית, ועם מינויו של פרופסור יואב ספיר לתפקיד הסניגור הציבורי הארצי בשנת 2012, היא מונתה כמשנה לסניגור הציבורי הארצי. היא ריכזה את עבודת הסניגוריה בתחומי החקיקה והמדיניות בהליכים רבים בכנסת ובמשרד המשפטים, והייתה חברה במספר ועדות ציבוריות ובהן: הוועדה לבחינת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, בראשות פרופ' רות קנאי (2010); הוועדה לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים, בראשות שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר (2015); הצוות הבין משרדי לבחינת הכלים לצמצום צריכת זנות בראשות מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור (2017), במסגרתו כתבה דעת מיעוט המתנגדת להפללת לקוחות הזנות מתוך חשש שחקיקה כזו תעמיק את הדפוסים העברייניים הקשורים לתופעת הזנות ותפגע בנשים בזנות.
פרופסור לרנאו ייצגה בעיקר בערעורים לבית המשפט העליון. באוגוסט 2018, לאחר 11 שנים של מאבק משפטי, הובילה ביחד עם עו"ד דמיטרי ורניצקי, לזיכויו של אלישע חייבטוב מעבירת רצח. במאי 2021 מונתה כממלאת מקום הסניגור הציבורי הארצי לאחר שיואב ספיר הודיע על כוונתו לסיים את כהונתו[4], ועד למינויה של ענת מיסד-כנען בספטמבר 2021 כסניגורית ציבורית ארצית.
במקביל לעבודתה בסניגוריה היא עסקה במחקר ובהוראה בתחומי הקרימינולוגיה התאורטית, תורת הענישה והמשפט הפלילי. בשנת 2016 יצא לאור ספרה "עבריינות ואכיפת חוק: תאוריה, מדיניות וביקורת"[5].
לרנאו היא חברה בפורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, הפועל נגד שינויי המשטר שהוצעו במערכת המשפט בשנת 2023.[6]
חייה האישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חגית לרנאו חיה עם בת זוג, שותפה להורות לשני ילדים, גרה בתל אביב[3].
פרסומים נבחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חגית לרנאו, עבריינות ואכיפת חוק: תאוריה, מדיניות וביקורת, 2016, גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר". מהדורה שנייה: 2023.
- חגית לרנאו, "הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים" שורשים במשפט 893 (דינה זילבר עורכת, 2020), הוצאת נבו.
- חגית לרנאו ועינב מורגנשטרן, "מה לי ולמשפט הפלילי? קהילת הלהט"ב, המשפט הפלילי ואכיפת החוק", בתוך עינב מורגנשטרן, יניב לושינסקי ואלון הראל (עורכים) זכויות הקהילה הגאה בישראל: משפט, נטייה מינית וזהות מגדרית, 891 (2016)
- חגית לרנאו, הודאות שווא הרשעות שווא, עלי משפט יא (תשע"ד), 351
- חגית לרנאו, נופר סלע, הדר פינקלשטיין ויאנה רבינוביץ' "קו פרשת המים: בין אשם לחפות", בתוך רונית פלד-לסקוב, אפרת שהם ומאיר כרמון (עורכים) הרשעות שווא: היבטים פילוסופיים, פסיכולוגיים וארגוניים, 277 (2012)
- חגית לרנאו ואיילת עוז "למה אסור להתאהב בחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין – מבט ביקורתי" הפרקליט נא, 205 (תשע"א)
- חגית לרנאו, מתכון לחקיקה לא יעילה: המקרה של חוק המעצרים, מחקרי משפט כד(1) 2008, 123
- Weisburd D. and Lernau H. (2006) 'What Prevented Violence in Jewish Settlements in the Withdrawal from the Gaza Strip: Toward a Perspective of Normative Balance', Journal of Dispute Resolution, 22(1) 37-81.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חגית לרנאו, ברשת החברתית פייסבוק
חגית לרנאו, ברשת החברתית LinkedIn- דף פייסבוק עבריינות ואכיפת חוק
- חן מענית, שקרים במערכת המשפט: הסנגורית של חייבטוב עולה להתקפה, באתר גלובס, 17 באוגוסט 2018
- צליל אברהם, "העבריינות בארץ נמוכה יחסית לאירופה, האלימות בארץ נמוכה מהממוצע, והיא יורדת עם השנים", באתר מאקו, 10 באוגוסט 2016
- הודאה תחת השפעה, סרטם של ארי פינס וגלי גינת על פרשת חייבטוב (2017)
- "כרטיס אדום" סדרת פודקאסטים עם ד"ר חגית לרנאו באתר "המעבדה" (כאן - תאגיד השידור הישראלי), על תאוריות בקרימינולוגיה: חלק 1 (הגישה הקלאסית); חלק 2 (הגישה הפוזיטיביסטית); חלק 3 (הגישה הסוציולוגית); חלק 4 (ההיסטוריה של בתי הכלא תעשיית הכליאה בארצות הברית והמתרחש בישראל) (2018)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^
יואב מחוזאי, משבר כליאת ההמונים בארה"ב, שמאיים גם עלינו, באתר הארץ, 16 ביוני 2016
- ^ איתור בוגרים באתר האוניברסיטה העברית
- ^ 1 2 צליל אברהם, "העבריינות בארץ נמוכה יחסית לאירופה, האלימות בארץ נמוכה מהממוצע, והיא יורדת עם השנים", באתר מאקו, 10 באוגוסט 2016
- ^ חן מענית, ד"ר חגית לרנאו מונתה לממלאת-מקום הסנגור הציבורי הארצי, באתר גלובס, 26 במאי 2021
- ^ "עבריינות ואכיפת חוק: תאוריה, מדיניות וביקורת"
- ^ "מי אנחנו", פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה.
