חברת הנשק בארט
שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]
נתונים כלליים | |
---|---|
סוג | חברה פרטית |
מייסדים | רוני בארט |
תקופת הפעילות | 1982–הווה (כ־42 שנים) |
חברת אם | NIOA |
מיקום המטה | טנסי, ארצות הברית |
בעלות | NIOA |
ענפי תעשייה | תעשייה צבאית וכלי נשק |
מוצרים עיקריים |
רובי צלפים ורובים נגד ציוד, תחמושת צליפה |
אנשי מפתח |
רוני בארט (מייסד, מנכ"ל ומפתח נשק), כריס בארט (נשיא ומפתח נשק) |
https://barrett.net/ |
חברת הנשק בארט (באנגלית: Barrett Firearms Manufacturing) היא חברה אמריקאית שמפתחת ומייצרת כלי ירייה ותחמושת. ההתמחות של החברה היא רובי צלפים כבדים ורובים נגד ציוד. היא ידועה בעיקר בזכות רובה הבארט M82A1 שלה, רובה צלפים/נגד ציוד חצי-אוטומטי בקליבר 0.5 אינץ' (12.7x99 מ"מ נאט"ו) שהפך להצלחה המסחרית הראשונה של החברה ונחשב לאחד הרובים הנפוצים בעולם מסוגו. את החברה ייסד רוני בארט ב-1982 והוא עומד בראשה מאז.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החברה נוסדה בשנת 1982 על ידי רוני בארט, מהנדס ומפתח כלי נשק, במטרה לפתח רובי צלפים כבדים חצי-אוטומטיים בקליבר 0.5 BMG (קליבר 12.7x99 מ"מ נאט"ו המשמש מקלעים כבדים דוגמת ה-M2 בראונינג). הרובה הראשון שפיתח רוני בארט היה הבארט M82, כאשר הציון M82 מרמז על שנת פיתוחו. בשנת 1986 שיפר בארט את הרובה לדגם הנפוץ ביותר כיום, בארט M82A1. רק ב-1989 זכה הרובה להצלחה מסחרית, כאשר נרכש על ידי צבא שוודיה. זמן קצר לאחר מכן נרכש הרובה גם על ידי הכוחות המזוינים של ארצות הברית תחת הציון M107 SASS ושירת במלחמת המפרץ ב-1991. הרובה מילא נישה שהייתה חסרה אז וקנה לעצמו מהר מאוד מוניטין שהביא צבאות רבים ברחבי העולם לרכוש את הבארט.
גם צה"ל רכש את הבארט M82A1, בהתחלה בשביל חיל ההנדסה הקרבית ויחידת סילוק הפצצות של יהל"ם, ובהמשך גם עבור צלפי חיל הרגלים. במשך שנים כל פלוגה מסייעת כללה מחלקת צלפי בארט, והרובה זכה להערכה בזכות כוח האש שלו ויכולתו לחסל מחבלים, גם כאלה שמסתתרים מאחורי מחסה, כגון קיר. ב-2008 הוחלט להוציא את ה-M82A1 ממערך הצליפה של החי"ר ולהשאירו בשימוש חיל ההנדסה הקרבית כרובה נגד ציוד. הסיבה לכך הייתה ארגונומיה גרועה ודיוק יחסית נמוך לעומת רובי צלפים מתחרים (ה-M82A1 מקבץ בדיוק של 3–1 דקת קשת, בעוד שרובה צלפים נדרש לקבץ מתחת לדקת קשת אחת).
הבארט M82A1 שימש גם את המחתרת האירית, ה-IRA, במלחמת הגרילה שלהם נגד צבא בריטניה. הבארט היה מסוגל לחדור את שכפ"ץ הקוולר הסטנדרטי וגרם לאבדות רבות בקרב הבריטים ולדה-מורליזציה של החיילים, שנאלצו ללבוש אפוד מגן קרמיים כבדים במיוחד כדי להתגונן בפני הבארט.
בעקבות ההצלחה של הבארט, החלה החברה לפתח רובי 0.5 נוספים, בחלקם במקום פעולה חצי-אוטומטית נעשה שימוש בפעולה בריחית על מנת להגדיל את הדיוק ולהפחית את עלויות הייצור ומחיר הכלי.
בנוסף פיתחה החברה גם רובים וכלי ירייה בקליברים קטנים יותר, אך הם זכו לפחות הצלחה.
בעקבות עלייה בפופולריות של רובי צלפים בקליבר 0.338 לפואה מגנום, תחמושת שהיא מצד אחד בעלת טווח ועוצמה גדולים באופן ניכר מתחמושת ה-7.62x51 מ"מ נאט"ו ומצד שני קלה יותר ומדויקת יותר מתחמושת ה-12.7x99 מ"מ נאט"ו, החלה גם חברת בארט לעסוק בתחום. כריס בארט, בנו של רוני בארט, פיתח את רובה הבארט M98 וגרסה משופרת שלו, הבארט M98B, רובה 0.338 בריחי. על בסיס רובה זה פיתח כריס בארט את הבארט MRAD, רובה צלפים בריחי מודולרי התומך במספר קליברים, שהתמודד במכרז PSR של הצבא האמריקני עבור רובה הצלפים העתידי שלו. ה-MRAD לא זכה במכרז אך זכה לשבחים, בהם פרס "רובה השנה 2012" של איגוד הרובאים הלאומי (NRA) של ארצות הברית, ונרכש על ידי הימ"מ של ישראל.
ב-26 בפברואר 2016 הכריזה טנסי על רובה הבארט M82A1 כ"רובה הרשמי" של המדינה.
בעקבות הביקורות החיוביות על הבארט MRAD מצלפי הימ"מ, צה"ל רכש את הרובה ב-2018 עבור היחידות המובחרות והמיוחדות. ב-2019 נבחר הבארט MRAD כרובה הצלפים של פיקוד המבצעים המיוחדים של ארצות הברית (SOCOM) תחת הציון Mk 22 ASR. ב-2020 הגישו צבא ארצות הברית וחיל הנחתים של ארצות הברית בקשה להצטייד בבארט MRAD כרובה הצלפים התקני שלהם.
ב-2020/2021 הצטיידו צה"ל ויחידות הימ"ס של משמר הגבול בבארט REC10 כרובה צלפים חצי-אוטומטי, שנועד להחליף את רובי ה-SR-25 Mk 11 השחוקים.
ב-17 בינואר 2023 נרכשה חברת בארט על ידי קבוצת NIOA האוסטרלית. החברה תמשיך לפעול כחטיבה נפרדת בארצות הברית ותסייע ל-NIOA להיכנס לשוק האמריקאי.[1]
קו מוצרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]רובי צלפים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בארט M82 (רובה צלפים חצי-אוטומטי בקליבר 0.5 BMG)
- בארט M82A1 (שיפור של הבארט שהפך לנשק מצליח ונפוץ)
- בארט M107 (דגם המבוסס על שיפור של ה-M82A1 בארט שנכנס לשירות בכוחות המזוינים של ארצות הברית)
- בארט M107A1 (שיפור של ה-M107 המוצע גם לשוק האזרחי)
- בארט M90
- בארט M95
- בארט M98
- בארט M98B
- בארט M99 (רובה צלפים בקליבר 0.416 בארט בעל טווח ירי ארוך במיוחד)
- בארט XM109 (רובה ניסיוני)
- בארט XM500
- בארט MRAD (רובה צלפים מודולרי התומך במספר קליברים, בהם 7.62x51 מ"מ נאט"ו ו-0.338 לפואה מגנום. נמצא בשירות הימ"מ וצה"ל)
- Mk 22 ASR (דגם הבארט MRAD שנכנס לשירות בכוחות המיוחדים של ארצות הברית, תומך בקליברים 7.62x51 מ"מ נאט"ו, 0.300 נורמה מגנום ו-0.338 נורמה מגנום)
- בארט MRAD SMR (גרסה פשוטה, קלה וזולה יותר של ה-MRAD בה לא ניתן להחליף קליברים, SMR = Single Mission Rifle.)
- בארט MRADELR (רובה צלפים בריחי לצליפה לטווח ארוך במיוחד (ELR) בקליבר 0.416 בארט)
רובים חצי-אוטומטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בארט M468 (לא בייצור יותר)
- בארט REC7
- בארט REC10 (משמש גם כרובה צלפי סער, בשירות כוחות הביטחון של ישראל)
מקלעים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בארט M240LW (שיפור של מקלע M240)
- בארט M468
כוונות ואופטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחמושת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- .50 BMG M33 Ball - תחמושת 12.7x99 מ"מ נאט"ו
- .416 Barrett - תחמושת ארוכת טווח בקליבר 0.416 אינץ' (10.57 מ"מ)
- 6.8 SPC
- .338 Lapua Magnum - תחמושת צלפים 0.338 לפואה מגנום
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של חברת הנשק בארט (באנגלית)
- חברת הנשק בארט, ברשת החברתית פייסבוק
- חברת הנשק בארט, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- חברת הנשק בארט, ברשת החברתית אינסטגרם
- חברת הנשק בארט, סרטונים בערוץ היוטיוב
- The Special Relationship Between the Israeli Special Forces & Barrett Firearms - Soldier Systems Daily, Soldier Systems Daily, 1 ביוני 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ איל בוגוסלבסקי, יצרנית רובי הצלפים בארט נרכשה על ידי NIOA האוסטרלית, באתר "IsraelDefense", 18 בינואר 2023.