זקן חברי הכנסת
זקן חברי הכנסת הוא המבוגר ביותר מבין חבריה של כנסת מסוימת[1].
עד לכנסת ה-16 הייתה לזקן חברי הכנסת הנוכחים בישיבתה הראשונה סמכות המעוגנת בחוק: לאחר פתיחת הישיבה הראשונה של הכנסת החדשה בידי נשיא המדינה, הופקד זקן חברי הכנסת הנוכחים על ניהול ישיבות הכנסת, עד לבחירת יושב הראש הקבוע לאותה כנסת (כאשר אם זקן חברי הכנסת היה שר מכהן, התפקיד עבר בסיום ישיבת הפתיחה החגיגית לחבר הכנסת הבא אחריו בסדר הגילאים). כאשר נעדר נשיא המדינה מישיבת הפתיחה, פתח זקן חברי הכנסת הנוכחים את הישיבה. דרך פעולה זו נהגה למן התכנסות הכנסת השנייה ועד התכנסות הכנסת החמש עשרה. היא עוגנה בסעיף 4 לתקנון הכנסת ובהמשך בסעיף 13 לחוק יסוד: הכנסת.
בעקבות תיקון חוק יסוד: הכנסת בשנת 2000 (תיקון מס' 27) נלקח מזקן חברי הכנסת תפקיד זה, והחל מפתיחת הכנסת השש עשרה החל למלא אותו ותיק חברי הכנסת, כלומר אותו חבר הכנסת שכיהן בכנסת את פרק הזמן הרב ביותר במצטבר; ובמקרה של שוויון, יבחר חבר הכנסת המבוגר יותר. בעקבות תיקון נוסף של חוק היסוד שנעשה על ידי יו"ר הכנסת דאז יולי אדלשטיין, בשנת 2016 (תיקון מס' 43), נקבע כי אם יושב ראש הכנסת הקודמת נבחר לכנסת החדשה הוא ימשיך למלא את התפקיד עד לבחירת יושב ראש קבוע. אם לא נבחר שוב, ימלא את התפקיד ותיק חברי הכנסת.
חבר הכנסת שמעון פרס היה זקן חברי הכנסת במשך ארבע כנסות ברציפות, יותר מכל חבר כנסת אחר.
זקני חברי הכנסת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרשימה מפרטת את האישים שהיו זקני חברי הכנסת במועד התכנסותה של כל אחת מן הכנסות.
עד הכנסת החמש עשרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דיוקן | שם
תקופת חיים |
תאריך לידה | הכנסת | השבעת הכנסת | סיום כהונתו באותה הכנסת | סיעה | הערות | |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
![]() |
יהודה לייב פישמן מימון
(1962-1875) |
11 בדצמבר 1875 | הכנסת הראשונה | 14 בפברואר 1949 | 20 באוגוסט 1951 | החזית הדתית המאוחדת המזרחי |
הישיבה הראשונה של הכנסת נוהלה על ידי חיים ויצמן, נשיא מועצת המדינה הזמנית דאז | |
![]() |
חיים בוגר (בוגרשוב)
(1963-1876) |
25 בספטמבר 1876 | הכנסת השנייה | 20 באוגוסט 1951 | 15 באוגוסט 1955 | הציונים הכלליים | נשיא המדינה חיים ויצמן נעדר מן הישיבה[2] | |
![]() |
מרדכי נורוק
(1962-1884) |
7 בנובמבר 1884 | הכנסת השלישית | 15 באוגוסט 1955 | 30 בנובמבר 1959 | מפד"ל המזרחי |
ביום השבעת הכנסת השלישית נורוק היה זקן חברי הכנסת, והוא פתח את הישיבה הראשונה[3]. כעבור תקופה נכנס לכנסת נחום ניר (במקום ח"כ יצחק יצחקי שנפטר), שהיה מעט מבוגר מנורוק, אך איש לא שם לב לכך וכולם המשיכו להתייחס לנורוק כאל זקן חברי הכנסת. רק בהשבעת הכנסת הרביעית התגלתה הטעות, ואז ח"כ ניר הוכר כזקן חברי הכנסת ופתח את הישיבה הראשונה של הכנסת[4]. | |
![]() |
נחום ניר-רפאלקס
(1968-1884) |
17 במרץ 1884 | הכנסת הרביעית | 30 בנובמבר 1959 | 4 בספטמבר 1961 | אחדות העבודה - פועלי ציון | ||
הכנסת החמישית | 4 בספטמבר 1961 | 22 בנובמבר 1965 | ||||||
![]() |
דוד בן-גוריון
(1973-1886) |
16 באוקטובר 1886 | הכנסת השישית | 22 בנובמבר 1965 | 17 בנובמבר 1969 | רפ"י | ||
הכנסת השביעית | 17 בנובמבר 1969 | 27 במאי 1970 | הרשימה הממלכתית | ח"כ בן-גוריון נעדר בכוונה מטקס פתיחת הכנסת, על מנת שלא יאלץ לקיים את הוראות החוק ולנהל את הישיבה. כחבר האופוזיציה, בתחילה רצה להשתמש בתפקידו כדי לתקוף את הממשלה, אבל מקורביו יעצו לו שלא לפגוע באירוע פתיחת הכנסת.
בהיעדרו, נוהלה ישיבת הכנסת הראשונה על ידי הבא אחריו, ח"כ יצחק מאיר לוין, אשר הדגיש בנאומו כי הוא עושה זאת עקב היותו "זקן חברי הכנסת הנוכחים בישיבה"[5]. כשהתפטר בן-גוריון מהכנסת ב-1970, היה ח"כ לוין לזקן חברי הכנסת, ולאחר שלוין נפטר ב-1971 נותר ח"כ מאיר יערי הזקן מבין חברי הכנסת. | ||||
![]() |
גולדה מאיר
(1978-1898) |
3 במאי 1898 | הכנסת השמינית | 21 בינואר 1974 | 10 ביוני 1974 | המערך העבודה |
ח"כ מאיר ניהלה את הישיבה הראשונה של הכנסת, על אף שכיהנה אז כראש ממשלת ישראל
כמה חודשים לאחר מכן התפטרה מאיר, וח"כ יוחנן בדר היה לזקן מבין חברי הכנסת הנותרים | |
![]() |
זרח ורהפטיג
(2002-1906) |
2 בפברואר 1906 | הכנסת התשיעית | 13 ביוני 1977 | 20 ביולי 1981 | מפד"ל | ||
![]() |
יוסף בורג
(1999-1909) |
31 בינואר 1909 | הכנסת העשירית | 20 ביולי 1981 | 13 באוגוסט 1984 | ח"כ בורג ניהל את הישיבה הראשונה של הכנסת[6] | ||
הכנסת האחת עשרה | 13 באוגוסט 1984 | 21 בנובמבר 1988 | ||||||
![]() |
יאיר שפרינצק
(1999-1911) |
8 בנובמבר 1911 | הכנסת השתים עשרה | 21 בנובמבר 1988 | 13 ביולי 1992 | מולדת | מימוש זכותו של ח"כ שפרינצק לעמוד בראש הישיבה הראשונה של הכנסת נתקלה בהתנגדות מצד יריביו הפוליטיים מהשמאל[7]. על מנת להתחמק מלכהן כ"זקן חברי הכנסת" טען שפרינצק כי הגיל המופיע ברישומי הכנסת שגוי, וכי למעשה הוא יליד 1921. בשל כך הנחה היועמ"ש להעביר את המינוי לידיו של ח"כ יצחק שמיר[8]. בירור נוסף העלה כי אכן שפרינצק היה זקן חברי הכנסת, והוא שפתח את הישיבה[9] | |
![]() |
יצחק שמיר
(2012-1915) |
22 באוקטובר 1915 | הכנסת השלוש עשרה | 13 ביולי 1992 | 17 ביוני 1996 | הליכוד | ח"כ שמיר ניהל את הישיבה הראשונה של הכנסת, אף על פי שכיהן אז כראש ממשלת ישראל | |
![]() |
שמעון פרס
(2016-1923) |
2 באוגוסט 1923 | הכנסת הארבע עשרה | 17 ביוני 1996 | 7 ביוני 1999 | העבודה | בתחילה ח"כ פרס ניהל את הישיבה הראשונה של הכנסת, אף על פי שכיהן אז כראש ממשלת ישראל, ובהמשך העביר את ניהול הישיבה לבא אחריו, ח"כ רחבעם זאבי | |
הכנסת החמש עשרה | 7 ביוני 1999 | 17 בפברואר 2003 | ישראל אחת העבודה |
הכנסת השש עשרה ואילך, לאחר שהתפקיד איבד את משמעותו בחוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סעיף 13 לחוק יסוד: הכנסת באתר נבו (בוטל)
- חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 27) באתר נבו (ראו גם הצעת החוק)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ להבדיל מ"ותיק חברי הכנסת", שהוא חבר הכנסת הוותיק ביותר באותה הכנסת, וראה להלן
- ^ ש. רוזנפלד, חג של נעילה וחולין של פתיחה, מעריב, 21 באוגוסט 1951
- ^ הכנסת השלישית נפתחה, הצופה, 16 באוגוסט 1955
- ^ זקן חברי הכנסת: ניר - ולא הרב נורוק, מעריב, 26 בנובמבר 1959
- ^ יהושע ביצור, הכנסת ה־-7 נפתחה - בטכס מאכזב, מעריב, 18 בנובמבר 1969
- ^ יצחק נבון - טקס פתיחת הכנסת העשירית 20 ביולי 1981 - הד"ר יוסף בורג מנהל את הישיבה, באדיבות כאן 11, נבדק ב-2022-11-27
- ^ יוחנן בדר, אין גבול לשגעון, מעריב, 21 בנובמבר 1988
- ^ יוסף צוריאל ודורון מאירי, זקן הבית, יצחק שמיר, יפתח את מושב הכנסת ה-12, מעריב, 7 בנובמבר 1988
- ^ יוסף צוריאל, מכתב ישן הוכיח כי שפרינצק הוא זקן חברי הכנסת, מעריב, 9 בנובמבר 1988