לדלג לתוכן

זנות טרנסג'נדרית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

זנות טרנסג'נדרית היא קיום סחר חליפין של יחסי מין תמורת תשלום כספי או הטבות חומריות בין צרכן זנות לבין אדם המגדיר עצמו כמשתייך לקהילה הטרנסג'נדרית[1]. מרבית העוסקות בזנות זו הן נשים טרנסג'נדריות[2]. ככלל, תופעת הזנות היא תופעה שנויה במחלוקת מבחינה חברתית, דתית ומדינית לאורך ההיסטוריה ועד היום[3]. תופעה זו הופכת למורכבת אף יותר כאשר מדובר בזנות טרנסג'נדרית אשר מתבצעת על ידי אוכלוסייה הסובלת מטרנספוביה ואפליה מצד החברה[4][5]. אותה סטיגמה חברתית מקשה על נגישותה של אוכלוסייה זו למשאבי בריאות[6], ובאופן זה משפיעה לרעה על בריאותה הפיזית והנפשית[7]. בישראל, גיל הכניסה של טרנסג'נדריות לזנות הוא הנמוך ביותר ומשך הזמן של מעורבותן בזנות הוא הגבוה ביותר[8]. הכניסה לזנות טרנסג'נדרית פעמים רבות קשורה למאפייני חיים שונים, כגון קשיים בתא המשפחתי[9], מצב כלכלי רעוע וקושי בכניסה לעולם העבודה[10], התעללות מינית בילדות[11], קשיים בתפיסת העצמי, הערכה עצמית נמוכה וקשיים בהשתלבות חברתית[12], ושימוש בסמים[13].

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זנות טרנסג'נדרית נצפתה בזירות הזנות כבר לפני מספר עשורים[14]. בשנות ה-60 בארצות הברית התרחשו מגמות של אפליה טרנספובית בדיור ותעסוקה. לאור מצב זה, חלק ניכר מהטרנסג'נדרים מסן פרנסיסקו התרכזו בשכונת טנדרלוין ועבדו לרוב בזנות. בעיסוק זה, נשים טרנסג'נדריות היו חשופות לאלימות מצד המשטרה והלקוחות ופעמים רבות נעצרו. בעת המעצר נחשפו הנשים לאלימות רבה כגון תקיפה מינית, אונס ורצח[15]. בקיץ 1966 הקימו פעילים משכונת טנדרלוין את ארגון ונגארד (Vanguard), שהיה ארגון הנוער הלהט"בי הראשון בארצות הברית. פעילות הארגון הובילה ל"מהומות קפיטריית קומפטון" באותה שנה[16]. האירוע נחשב לרגע מפתח בתולדות זכויות טרנסג'נדרים בסן פרנסיסקו, ובעקבותיה חלה ירידה משמעותית באלימות המשטרתית הרשמית נגד אוכלוסייה זו. האירוע היווה זרז להקמת ארגונים אקטיביסטים טרנסג'נדרים שונים.

היקף התופעה וגיל הכניסה למעגל הזנות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דו"ח של ארגון TAMPEP מציין כי כ-6% מכלל העוסקים/ות בזנות הן נשים טרנסג'נדריות[2]. כמו כן, נראה כי נשים טרנסג'נדריות מעורבות בזנות באחוזים גבוהים יותר מגברים טרנסג'נדרים[2]. בישראל, סקר של משרד הרווחה והשירותים החברתיים משנת 2016 מראה כי כ-5% מכלל העוסקים בזנות בישראל הן נשים טרנסג'נדריות וכי האומדן של מספרן עומד על בין 460–510‏[8]. עם זאת, איסוף הנתונים לקביעת היקף תופעת הזנות בכלל ושל הקהילה הטרנסג'נדרית בפרט הוא בעייתי, עקב הקושי ברישום מסודר. הנתונים הקיימים נאספו דרך מוסדות המדינה והמשטרה ואינם בהכרח משקפים את המציאות[3]. מדיווחים של נשים טרנסג'נדריות עולה כי בזירות שונות, כדוגמת זנות הרחוב, קיים רוב של נשים טרנסג'נדריות[17]. גיל הכניסה למעגל הזנות בישראל ובעולם נע בין גילאי 13–35‏[1][8], בעוד אצל טרנסג'נדרים טווח הגילאים נע בין גילאי 13–20‏[11][18]. מתוך סקר של משרד הרווחה בישראל, עולה כי גיל הכניסה של טרנסג'נדריות הוא הנמוך ביותר ומשך הזמן של מעורבותן בזנות הוא הגבוה ביותר[8].

מאפיינים של זנות טרנסג'נדרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית העוסקות בזנות הן נשים סיסג'נדריות. גברים ונשים טרנסג'נדריות מהווים מיעוט[3]. הרוב המוחלט של טרנסג'נדריות המעורבות בזנות, עוסקות בה באופן עצמאי וללא סרסור גברי[19], זאת לעומת נשים סיסג'נדריות בזנות שלרוב מועסקות על ידי סרסור בדמות מעסיק או בן זוג[1]. בנוסף, נראה כי בקרב נשים טרנסג'נדריות, הגורם המדיח למעגל הזנות הוא לרוב אישה טרנסג'נדרית מבוגרת יותר המעורבת בזנות בעצמה. הצורך ברשת תמיכה חברתית מוביל טרנסג'נדריות צעירות, לרוב קטינות, לחיפוש אחר בית וקבוצה חברתית שתקבל אותן ותאשר את מגדרן, לאחר שנדחו מהסביבה הקרובה להן. חיפושן מסתיים פעמים רבות במפגש עם אישה טרנסג'נדרית מבוגרת מהן שכבר מעורבת בעולם הזנות, המאמצת אותן לביתה, מספקת להן תנאים בסיסיים ומחברת אותן במהרה לקהילת הזנות[10][11][19][20]. נשים טרנסג'נדריות מעורבות לרוב בזירות של זנות רחוב או בדירות ששוכרות בעצמן, ופחות בזנות בבתי בושת, בשירותי ליווי ובמועדוני חשפנות[21][22]. מעבר לכך, רמות ההדבקה במחלות מין ו-HIV גבוהות בקרב נשים טרנסג'נדריות בזנות, לעומת גברים ונשים סיסג'נדריות בזנות ומצבן הבריאותי באופן כללי ירוד ביותר[23]. שוני זה עשוי לנבוע מהיעדר שירותי בריאות וטיפול מותאמים לקהילה וכן מחשש של הנשים הטרנסג'נדריות לפנות למוסדות קיימים עקב טרנספוביה ואפליה[6]. זנות בכללותה חושפת את המעורבים בה לפגיעות פיזיות, מיניות ונפשיות רבות[3]. הנתונים בנוגע לרמות האלימות הפיזית והמינית הנגרמת על ידי לקוחות כלפי טרנסג'נדריות בזנות לעומת נשים אחרות בזנות אינם חד משמעיים. ישנם מחקרים המצביעים על אלימות קשה מאוד כלפי נשים טרנסג'נדריות בזנות[20], ולעומתם קיים מחקר המצביע על רמות נמוכות יחסית של קורבנות לאלימות פיזית ומינית בקרב טרנסג'נדריות בזנות, כנגזרת של הכוח הפיזי שלהן[24]. עם זאת, קיימות מדינות רבות בהן לא קיימת ענישה בגין אונס אנאלי, על כן אוכלוסייה זו חשופה לביצוע מעשי אונס רבים ללא כל יכולת להיות מוגנת מבחינה חוקית[25].

הסברים אטיולוגיים לתופעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קשיים בתא המשפחתי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק ניכר מנשים וגברים הנמצאים במעגל הזנות חווים תחושת חוסר מוגנות במסגרת הבית והמשפחה[26]. קיים קשר בין גדילה במשפחה מזניחה ודיס-פונקציונלית, התעללות פיזית ורגשית והורים מכורים, לבין בריחות מהבית וכניסה למעגל הזנות[1]. מחקרים על נשים טרנסג'נדריות בזנות מראים כי דחייה משפחתית והצורך לשרוד ללא קורת גג, על רקע הזהות המגדרית דווחו כסיבות אשר הובילו אותן למעגל הזנות[9]. במצבים כאלו של דחייה וסילוק מהבית, הצורך ההישרדותי המיידי הוא המוביל לזנות. כמו כן, מצבים אלו עשויים להוביל לבריחות מהבית, דרות רחוב, שימוש בסמים ופגיעות פיזיות ומיניות[11]. טרנספוביה חברתית, אשר מופנית כלפי טרנסג'נדרים בצעירותם, מופנמת על ידם ומשפיעה לרעה על בריאותם הנפשית[27].

כסף ומצוקה כלכלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעורבות בזנות נובעת לרוב מהיעדר אלטרנטיבות תעסוקתיות[1]. נשים טרנסג'נדריות המבקשות להשיג עבודה, מתמודדות עם מגוון מחסומים כדוגמת טרנספוביה ואפליה[4], וכן נשירה בשלב מוקדם ממערכת החינוך[12]. מחסומים אלו מצמצמים את אפשרויות התעסוקה ומקשים על ההתקדמות במדרג ההשכלה[12]. נשים טרנסג'נדריות מתארות קושי להתקבל לעבודה, שכיחות גבוהה של הטרדות במקומות העבודה[10] והימנעות מלגשת לראיון בשל החשש להיפגע או לקבל יחס שאינו תואם את מגדרן[9]. נשים רבות הצהירו שנכנסו למעגל הזנות מאחר שהן מאמינות שזו האופציה העיקרית ואולי היחידה לעבודה בתמורה לשכר הגיוני[9]. סקר שפרסם המכון לשוויון הזדמנויות בשנת 2016, מראה כי שיעור האבטלה בקרב הקהילה הטרנסג'נדרית עמד על כ־32%, וכ-84% משתכרים הרבה מתחת לממוצע[28]. עם זאת, עבור צעירות טרנסג'נדריות הכסף מהווה גורם קריטי להשגת המטרה של התאמה מגדרית שכן הן זקוקות לסכומי כסף גבוהים כדי לממן את ההורמונים, האיפור, הבגדים והניתוחים להם הן זקוקות למימוש שאיפותיהן[13].

התעללות מינית בילדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיים קשר בין פגיעה מינית מתמשכת בילדות הגורמת לפוסט-טראומה מורכבת לבין כניסה למעגל הזנות. התעללות מינית מתמשכת בילדות מייצרת תהליך הפנמה בו הילד/ה הופכים לאובייקט לסיפוק מיני על ידי מי שתפקידו הוא להגן ולשמור עליהם[29][30]. תחושת הערך של הילד מותנית ביכולתו לספק צרכים, בעיקר מיניים, של אחרים וכך יש קושי להבחין בין יחסי ניצול ודיכוי ליחסי אהבה מיטיביים[31]. דיווח על התעללות מינית בילדות בקרב נשים טרנסג'נדריות בזנות עולה ממספר מחקרים אך, במספרים נמוכים יותר לעומת נשים סיסג'נדריות בזנות. זו יכולה להוות את אחד הגורמים הנקשרים למעורבות בזנות[11][18][20].

גורמים פסיכולוגיים וחברתיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זנות טרנסג'נדרית קיימת במגוון מדינות ברחבי העולם, לעומת זאת, ישנו מיעוט של מודלים חיוביים לחיקוי עבור אוכלוסייה זו[12]. כמו כן, פעמים רבות צרכני הזנות הטרנסג'נדרית מתאפיינים בבושה, ולכן עשויים להפגין כלפי חוץ תפיסות הדוגלות בשלילת זכויות עבור האוכלוסייה הטרנסג'נדרית. טרנסג'נדרים העוסקים בזנות עוברים תהליכי החפצה ודפרסונליזציה, המשליכים על כלל הקהילה הטרנסג'נדרית, מה שגורם לפרטים שבה לראות לעיתים כי ההצטרפות למעגל הזנות היא אלטרנטיבה אשר תסייע לעיצוב זהותם האישית[25]. נשים טרנסג'נדריות אשר עוברות את תהליך ההתאמה המגדרית בתקופת גיל ההתבגרות או הבגרות המוקדמת, רואות בהשתלבות במעגל הזנות כאפשרות המסייעת להן להשתייך לקהילה הטרנסג'נדרית[32].

שימוש בסמים והתמכרות לסמים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש והתמכרות לסמים נמצא כגורם המתקשר מעגלית לתופעת הזנות הטרנסג'נדרית. מצד אחד, אנשים פונים לזנות על מנת לממן את הסמים, ומצד שני, הסמים משמשים כהגנה רגשית בזמן המעורבות בזנות[26]. ישנם שיעורי התמכרות גבוהים בקרב נשים המעורבות בזנות[1][26][30]. בקרב נשים טרנסג'נדריות, הסמים תוארו כחלק מאורך החיים בעולם הזנות, ולא כגורם המוביל לעיסוק בזנות עצמה[11][13][22][24]. פעמים רבות עצם השימוש של צרכני הזנות בסמים הוא זה אשר מוביל לצריכת סמים מוגברת בקרב טרנסג'נדריות העוסקות בזנות. האתנן (מוצר בעל דמות כסף או שווה ערך לכסף, למשל, מזון, שכר דירה או סמים) יהא גבוה יותר באם יותנה קיום יחסי המין בשימוש בסמים במקביל או לחוסר שימוש באמצעי מניעה[32].

סטיגמה והשלכותיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות סטיגמות רבות אודות הקהילה הטרנסג'נדרית[33], וכן אודות העוסקים בזנות[31]. מצב זה מוביל טרנסג'נדרים העוסקים בזנות להתמודד עם סטיגמה כפולה ורבת משקל. מחקרים מצביעים כי הסטיגמה היא אחד הגורמים המשמעותיים המשפיעים על בריאותם הנפשית והפיזית של טרנסג'נדרים העוסקים בזנות[34]. הסטיגמה מאפיינת אף את גורמי הטיפול במערכת הבריאות[6] ומובילה לכך שטרנסג'נדרים העוסקים בזנות אינם פונים לקבלת מענה טיפולי בעת קושי בריאותי, או שאינם פונים על מנת להצטייד באמצעי מניעה[35]. מצב זה מוביל לכך שישנו שיעור גבוה של נשאיות HIV וכן הידבקויות במחלות מין בקרב נשים טרנסג'נדריות המעורבות בזנות[7].

אלימות פיזית ומינית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרנסג'נדרים הם בעלי סבירות גבוהה יותר לחוות אלימות פיזית והטרדה על ידי אנשים זרים, בני משפחותיהם או מכרים ביחס לאוכלוסייה הכללית[5]. כמו כן, ישנה סבירות גבוהה יותר לחוות אלימות פיזית או מינית חוזרת, וכן אלימות מינית ואונס בגילאים צעירים יותר[5]. מחקר מארצות הברית מצביע על כך ש50% ממשתתפיו, המשתייכים לקהילה הטרנסג'נדרית, נחשפו לאלימות מינית מסוג כלשהו. מרבית המשתתפים מציינים כי האלימות המינית התבצעה על ידי אנשים המוכרים לקורבן, ביניהם בני זוג ובני משפחה[36]. אנשים המשתייכים לתעשיית המין נמצאים בסיכון גבוה יותר לחוות אלימות על סוגיה[37]. אלימות זו מתבטאת בתצורות של ניצול, הטרדה, אלימות פיזית ומינית אשר מתבצעת על ידי צרכני המין, סרסורים וכן על ידי גורמי החוק[38]. בישראל, בשנים 2010–2012 קרו מספר תקריות טרנספוביות בישראל בהן שוטרים התייחסו לנשים טרנסג'נדריות העוסקות בזנות באופן משפיל ופנו אליהן בלשון זכר[39]. סקר דיווח עצמי שנערך בארצות הברית מציין כי מרבית האלימות כלפי העוסקים בזנות מתבצעת על ידי צרכני הזנות. מקרי אלימות אלו לרוב אינם מדווחים לרשויות לאור חוסר אמון של הקהילה ברשויות וכן מחשש לאפליה[36]. ברחבי העולם, העוסקים בזנות המשתייכים לקהילה הטרנסג'נדרית חווים אלימות רבה יותר מהמשטרה ביחס לאוכלוסייה הכללית. עוסקים בזנות המתגוררים בנפאל, מקסיקו ובמדינות אחרות, מדווחים רבות על אלימות מילולית והטרדה פיזית מצד המשטרה, וכן במקרים קיצוניים אחרים אף על אלימות מינית[40].

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 Vanwesenbeeck, I, 12, Another decade of social scientific work on sex work: A review of research 1990–2000, Annual Review of Sex Research, 2001, עמ' 242–289
  2. ^ 1 2 3 Brussa, L, Sex work in Europe: A mapping of the prostitution scene in 25 European countries, Amsterdam: TAMPEP, 2009
  3. ^ 1 2 3 4 גור, ע', חווית העיסוק בזנות של נשים שעסקו בזנות רחוב בישראל (חיבור שהוגש לקבלת תואר מוסמך), אוניברסיטת תל-אביב, תל אביב, ישראל., 2004
  4. ^ 1 2 Grant, J. M., Mottet, L., Tanis, J. E., Harrison, J., Herman, J., & Keisling, M., Injustice at every turn: A report of the national transgender discrimination survey., Washington, DC: National Center for Transgender Equality and National Gay and Lesbian Task Force., 2011
  5. ^ 1 2 3 Başar, K., Öz, G., & Karakaya, J., Perceived discrimination, social support, and quality of life in gender dysphoria, The Journal of Sexual Medicine 13(7), 2016, עמ' 1133-1141 doi: doi.org/10.1016/j.jsxm.2016.04.071
  6. ^ 1 2 3 Roche, K., & Corey K, How Stigma Affects Healthcare Access for Transgender Sex Workers, British Journal of Nursing 23(21), 2014, עמ' 1147–1152
  7. ^ 1 2 Budhwani, H., Hearld, K. R., Hasbun, J., Charow, R., Rosario, S., Tillotson, L., McGlaughlin, E., & Waters, J., Transgender female sex workers' HIV knowledge, experienced stigma, and condom use in the Dominican Republic., PloS one 12(11), 2017 doi: https://doi.org/10.1371/journal.pone.0186457
  8. ^ 1 2 3 4 סנטו, י' וכרמלי א', הסקר הלאומי על תופעת הזנות בישראל, משרד הרווחה והמשרד לביטחון פנים., 2016
  9. ^ 1 2 3 4 Nadal, K. L., Davidoff, K. C., & Fujii-Doe, W., Transgender women and the sex work industry: Roots in systemic, institutional, and interpersonal discrimination, Journal of Trauma & Dissociation 15(2), 2014, עמ' 169–183
  10. ^ 1 2 3 Sevelius, J., Gender affirmation: A framework for conceptualizing risk behavior among transgender women of color, Sex Roles 68(11-12), 2013, עמ' 675–689
  11. ^ 1 2 3 4 5 6 ליכטנטריט, ר' ודוידסון-ערד, ב', טרנסקסואליות (מגברים לנשים) מתבגרות ובוגרות צעירות: נתיבים המובילים לזנות, תל אביב: המרכז הבינתחומי לחקר מדיניות וטיפול בילדים ונוער, ביה"ס לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל-אביב, 2002
  12. ^ 1 2 3 4 Tucker, E., [ttps://www.sandiegouniontribune.com/sdut-job-training-efforts-grow-for-transgender-workers-2011oct07-story.html Job training programs on the rise for transgender workers], Prince George Citizen 7, 2011
  13. ^ 1 2 3 Bith-Melander, P., Sheoran, B., Sheth, L., Bermudez, C., Drone, J., Wood, W., & Schroeder, K., Understanding sociocultural and psychological factors affecting transgender people of color in San Francisco, Journal of the Association of Nurses in AIDS Care 21(3), 2010, עמ' 207–220
  14. ^ Cohen, B., Deviant street networks: Prostitution in New York city, Lexington, MA: Lexington Books, 1980
  15. ^ Graves, D., Buckley, J. M., & Dubrow, G., Emerging Strategies for Sustaining San Francisco's Diverse Heritage., Change Over Time 8(2), 2018, עמ' 164–185
  16. ^ Violette, R., The encyclopedia of lesbian, gay, bisexual, and transgender history in America, Library Journal 3, 2004
  17. ^ אתר למנויים בלבד ורד לי, בהיעדר תמיכה ובגיל צעיר, הטרנסג'נדריות נפלטות אל תעשיית המין, באתר הארץ, 24 בפברואר 2017
  18. ^ 1 2 Schepel, E., A comparative study of adult transgender and female prostitution, ProQuest Dissertations & Theses Global, ‏2011
  19. ^ 1 2 Bianchi, F. T., Reisen, C. A., Zea, M. C., Vidal-Ortiz, S., Gonzales, F. A., Betancourt, F., Poppen, P. J., Sex work among men who have sex with men and transgender women in bogotá, Archives of Sexual Behavior 43(8), 2014, עמ' 1637–1650
  20. ^ 1 2 3 Estrada, S., An exploration of the life experiences of latina male-to-female transsexuals (Psy.D.)., ProQuest: Dissertations & Theses Global, 2008
  21. ^ Infante, C., Sosa-Rubi, S., & Cuadra, S. M., Sex work in Mexico: Vulnerability of male, travesti, transgender and transsexual sex workers, Culture, Health & Sexuality 11(2), 2009, עמ' 125–137
  22. ^ 1 2 Boles, J., & Elifson, K. W., The social organization of transvestite prostitution and AIDS, Social Science & Medicine 39(1), 1994, עמ' 85–93
  23. ^ Weinberg, M., Shaver, F., & Williams, C, Gendered sex work in the San Francisco tenderloin, Archives of Sexual Behavior 28(6), 1999, עמ' 503–521
  24. ^ 1 2 Wilson, E., Garofalo, R., Harris, R., Herrick, A., Martinez, M., Martinez, J., & Belzer, M., Transgender female youth and sex work: HIV risk and a comparison of life factors related to engagement in sex work, AIDS and Behavior 13(5), 2009, עמ' 902–913
  25. ^ 1 2 Slamah K., Winter S. & Ordek K., Stigma and Violence Against Transgender Sex Workers, Rewire.News, ‏2010
  26. ^ 1 2 3 גור, ע', "הסרסור שלי לא היה צריך ללמד אותי כלום. אבא לימד אותי הכול בבית": גילוי עריות כגורם מרכזי בהתדרדרות של נשים ונערות לזנות, סמים ופשע., הסוד ושברו: סוגיות בגילוי עריות, בתוך צ' זליגמן וז' סולומון (עורכות), הקיבוץ המאוחד ומרכז אדלר באוניברסיטת תל אביב, 2004, עמ' 164–192
  27. ^ מרטון, י', אנשים טרנסג'נדרים בישראל גורמי לחץ, משאבי תמיכה ובריאות נפשית (חיבור שהוגש לקבלת תואר מוסמך), אוניברסיטת תל-אביב, תל אביב, ישראל, 2013
  28. ^ נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, דו"ח שנתי, באתר משרד הרווחה והשירותים החברתיים, ‏2016
  29. ^ Wilson, H. W., & Widom, C. S., The Role of Youth Problem Behaviors in the Path From Child Abuse and Neglect to Prostitution: A Prospective Examination, Journal of Research on Adolescence 20(1), 2010, עמ' 210–236 doi: https://doi.org/10.1111/j.1532-7795.2009.00624.x
  30. ^ 1 2 Dalla, R., Exposing the "pretty woman" myth: A qualitative examination of the lives of female streetwalking prostitutes, The Journal of Sex Research 37(4), 2000, עמ' 344–353
  31. ^ 1 2 גור, ע', מופקרות: נשים בזנות, בני ברק: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008
  32. ^ 1 2 Sausa, L. A., Keatley, J. & Operario, D., Perceived Risks and Benefits of Sex Work Among Transgender Women of Color in San Francisco, Archives of Sexual Behavior 36(6), 2007, עמ' 768–777
  33. ^ שילה, ג', החיים בוורוד, תל אביב: רסלינג, 2007
  34. ^ Mulia, N., Ironies in the pursuit of well-being: the perspectives of lowincome, substance-using women on service institutions, Contemporary Drug Problems 29(4), 2002, עמ' 711–48
  35. ^ Blanchard, J., & Lurie, N., R-E-S-P-E-C-T: Patient reports of disrespect in the healthcare setting and its impact on care, Journal Of Family Practice 53(9), 2004, עמ' 721–730
  36. ^ 1 2 Stotzer, R. L, Violence against transgender people: A review of United States data., Aggression and Violent Behavior 14(3), 2009, עמ' 170–179 doi: https://doi.org/10.1016/j.avb.2009.01.006
  37. ^ Moorman, J. D., & Harrison, K., Gender, Race, and Risk: Intersectional Risk Management in the Sale of Sex Online, The Journal of Sex Research 53(7), 2016 doi: 816–824. https://doi.org/10.1080/00224499.2015.1065950
  38. ^ UNESCO, Addressing the links between gender-based violence and HIV in the Great Lakes region, UNESCO, 2013
  39. ^ הבנ"ה, ידיעה: תקרית טרנספובית קשה נגד נשים טרנסג'נדריות בתל אביב, באתר http://www.havana.org.il/local/1999
  40. ^ Decker, M. R., Crago, A.-L., Chu, S. K. H., Sherman, S. G., Seshu, M. S., Buthelezi, K., Dhaliwal, M.D. & Beyrer, C., Human rights violations against sex workers: burden and effect on HIV, The Lancet 385(9963), 2015, עמ' 186–199 doi: https://doi.org/10.1016/S0140-6736(14)60800-X
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=זנות_טרנסג%27נדרית&oldid=38671234"