התעללות גופנית
נער מכה באלימות את ראשו של נער אחר. | |
תחום | רפואה דחופה |
---|---|
קישורים ומאגרי מידע | |
MeSH | D000066550 |
סיווגים | |
ICD-10 | T74.1 |
ICD-11 | PJ20 |
התעללות פיזית היא כל מעשה מכוון הגורם לפציעה או טראומה לאדם אחר או לבעל חיים על ידי מגע גופני. במקרים רבים הקורבנות הם ילדים, אך גם מבוגרים יכולים להיות קורבנות, כמו במקרים של אלימות במשפחה או תוקפנות במקום העבודה .
מונחים חלופיים המשמשים לעיתים כוללים תקיפה פיזית או אלימות פיזית, ועשויים לכלול גם התעללות מינית. התעללות פיזית עשויה לכלול יותר מצורת התעללות אחת, ויותר מקורבן אחד.
ב-95% ממקרי התעללות בילדים נעשית על ידי אחד ההורים.
הגדרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התעללות פיזית פירושה מעשה או התנהגות מכוונת הגורמים לפציעה, טראומה או סבל פיזי אחר או נזק גוף.
מעשים פוגעניים של הורים כלפי ילדיהם הן 95% מסך מקרי התעללות בילדים, ונובעים לרוב מניסיונות של ההורים לחנך את ילדיהם באמצעות ענישה גופנית מופרזת, או עקב התפרצויות זעם בלתי נשלטות.
בין התעלליות ניתן למנות מספר מעשי אלימות שכיחים: סימנים על העור, כוויות, תלישת שער, נשיכות, נזק בשלד ובשרירים, פגיעות באיברים פנימיים, חנק והפסקת נשימה, הרעלה[1].
לרוב הפגיעה הגופנית גורמת לפגיעה נפשית, עקב תחושות של פחד והשפלה. הדבר נכון גם במקרים בהם ישנה החלמה פיזית מלאה[2].
על פי מחקר שנעשה באוניברסיטת חיפה בין שלוש הסיבות השכיחות, מבי כלל הסיבות שצוינו על ידי ילדים שחוו פגיעה, שיעודדו אותם לדווח על הפגיעה שחוו, הם הענשת הפוגע (צוין על ידי 45% מכלל הנפגעים), במהלך קשר טוב עם מבוגר שהם סומכים עליו (צויון על ידי 44%), אי יכולת לסבול את החוויה השלילית (40%).
גורמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנם מספר גורמים להתעללות פיזית בילדים, כשהנפוצים שבהן, על פי מאש וולף (אנ'), היא:[3]
- בקרב הורים שמתנהגים באלימות כלפי ילדיהם, אחד הגורמים המרכזיים להתנהגות זו עשוי להיות חשיפה מועטה למודלים חיוביים של הורות ולחוסר בתמיכה הורית. חוויות ילדות שליליות, היעדר הדרכה הורית מספקת, או גדילה בסביבה משפחתית לא מתפקדת עלולים לתרום לדפוסי התנהגות פוגעניים כלפי ילדים
- סביבה משפחתית המתאפיינת במתח גבוה, הנובע מקשיים כלכליים, קונפליקטים בין בני זוג או היעדר רשת תמיכה, עשויה לתרום להיווצרות דפוסי התנהגות פוגעניים כלפי ילדים.
- הורים הסובלים מהפרעות בעיבוד מידע עשויים לפרש באופן שגוי את התנהגות ילדיהם, לתייג אותה כשלילית או מאיימת שלא בצדק, ובכך להגיב באופנים לא מותאמים ולעיתים אף אלימים.
- היעדר ידע או הבנה בסיסית בנוגע לשלבי ההתפתחות הנורמליים של הילד, הן מבחינה רגשית והן מבחינה קוגניטיבית, עשוי להוביל לציפיות לא מציאותיות מהילד ולתגובות לא הולמות מצד ההורה.
השלכות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ילדים שעברו התעללות פיזית נמצאים בסיכון לבעיות חברתיות בתקופות שלאחר מכן, הכרוכות בהתנהגות אגרסיבית, ומתבגרים נמצאים בסיכון גדול בהרבה לשימוש בסמים. בנוסף, תסמינים של דיכאון, מצוקה רגשית והתנהגות אובדנית הם גם מאפיינים נפוצים של אנשים שעברו התעללות פיזית[4]. מחקרים הראו שילדים עם היסטוריה של התעללות פיזית עשויים לעמוד בקריטריונים של מדריך DSM להפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) [5][6].
השלכות נוספות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לא פחות משליש מהילדים שחווים התעללות פיזית נמצאים גם בסיכון להתעלל בעצמם כמבוגרים[7].
מחקרים מצביעים על כך שילדים שחוו התעללות פיזית עשויים לשאת השפעות פסיכו-ביולוגיות לתוך חייהם הבוגרים, במיוחד בכל הנוגע לתפקודם כהורים.
- שינויים אפיגנטיים - מחקרים מציעים כי חוויות שליליות בילדות, כמו התעללות פיזית, עשויות לגרום לשינויים אפיגנטיים – שינויים כימיים בגנים שאינם משנים את רצף ה-DNA עצמו אך משפיעים על ביטוי הגנים. שינויים אלו יכולים להשפיע על יכולתו של הפרט לווסת תגובות פיזיולוגיות ללחץ.
- השפעות על ויסות הלחץ - השינויים האפיגנטיים עשויים לגרום לשיבושים במערכת ויסות הלחץ של הגוף (כמו ציר ה-HPA), מה שמוביל לתגובות מוגזמות או לא מתאימות למצבי לחץ. מצב זה עלול להגביר את הסיכון של מבוגרים שחוו התעללות בעבר להתנהגות הורית פוגענית או לא מותאמת[8].
טיפול
[עריכת קוד מקור | עריכה]גישות טיפוליות להתמודדות עם התעללות פיזית כוללות מספר שיטות מבוססות ראיות:
- טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) – טיפול המתמקד בזיהוי ובשינוי דפוסי כעס ואמונות מעוותות.
- התערבויות מבוססות משוב וידאו – שיטה שבה נעשה שימוש בצילומי וידאו של אינטראקציות בין הורה לילד לצורך ניתוח ותיקון דפוסי התנהגות.
- פסיכותרפיה פסיכודינמית בין הורה לילד – גישה המשלבת הבנת קשרים רגשיים ועמדות כלפי הילד עם דגש על שיפור הדינמיקה הבין-אישית.
כל אחת מהשיטות הללו שואפת:
- לטפל בדפוסי כעס ואמונות שגויות.
- לספק תמיכה, דוגמה אישית והדרכה ממוקדת לשיפור כישורי הורות וציפיות מהילד.
- להגביר את האמפתיה כלפי הילד, על ידי עידוד ההורה לראות את הדברים מנקודת מבטו של הילד.
שיטות טיפול אלו עשויות לכלול גם:
- הכשרה במיומנויות חברתיות – שיפור יכולת התקשורת והאינטראקציה החברתית של ההורים, דבר המסייע ביצירת קשרים בריאים יותר עם הילד.
- ניהול דרישות יומיומיות – הענקת כלים להורים להתמודדות עם לחצים יומיומיים, במטרה להפחית את המתח והעומס הרגשי המגבירים את הסיכון להתנהגות פוגענית.
הדגש במודלים טיפוליים אלו הוא על צמצום הלחץ ההורי, הידוע כגורם סיכון מרכזי להתעללות פיזית. בנוסף, בעוד ששיטות אלו מיועדות בעיקר לילדים ולהורים לילדים שעברו התעללות, ניתן להתאימן גם לטיפול במבוגרים שחוו התעללות פיזית בעבר.
בבעלי חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]התעללות פיזית נצפתה גם בקרב פינגוויני אדלי באנטארקטיקה[9].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרופ' צבי איזיקוביץ', פרופ' רחל לב-ויזל, התעללות, הזנחה ואלימות כלפי ילדים ובני נוער בישראל: בין שכיחות לדיווח, באתר אוני' חיפה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ התעללות בילדים - הגדרת התופעה וסוגי התעללות שונים
- ^ רקע על התעללות פיזית - Haruv, באתר Haruv, 29 בנובמבר 2018
- ^ Mash, Eric (2010). Abnormal Child Psychology. Belmont, California: Wadsworth Cengage Learning. pp. 427–463. ISBN 9780495506270.
- ^ השפעות ארוכות טווח של התעללות בתקופת הילדות באתר חיבורים.
- ^ תגובות אקוטיות וכרוניות לטראומה בקרב ילדים
- ^ ראו במחקר הזה מטעם IACAPAP (האיגוד הבינלאומי לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר ולמקצועות קרובים.
- ^ Oliver, JE (1993). "Intergenerational transmission of child abuse: rates, research, and clinical implications". Am J Psychiatry. 150 (99): 1314–24. doi:10.1176/ajp.150.9.1315. PMID 8352342.
- ^ Schechter, Daniel S.; Moser, Dominik A.; Paoloni-Giacobino, Ariane; Stenz, Ludwig; Gex-Fabry, Marianne; Aue, Tatjana; Adouan, Wafae; Cordero, María I.; Suardi, Francesca; Manini, Aurelia; Sancho Rossignol, Ana (2015). "Methylation of NR3C1 is related to maternal PTSD, parenting stress and maternal medial prefrontal cortical activity in response to child separation among mothers with histories of violence exposure". Frontiers in Psychology. 6: 690. doi:10.3389/fpsyg.2015.00690. PMC 4447998. PMID 26074844.
- ^ McKie, Robin (9 ביוני 2012). "'Sexual depravity' of penguins that Antarctic scientist dared not reveal". Guardian.co.uk.
{{cite news}}
: (עזרה)