זימרגלאים
זימרגלאים | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | פרוקי-רגליים |
מחלקה: | סרטנים מסננים |
תת־מחלקה: | Sarsostraca |
סדרה: | זימרגלאים |
משפחות | |
שם מדעי | |
Anostraca סרס, 1867 | |
זימרגלאים (שם מדעי: Anostraca) היא סדרה של סרטנאים מהקבוצה סרטנים מסננים והיחידים מתת-המחלקה Sarsostraca.
מיני הזימרגלאים נפוצים בימות ואגמים מלוחים (ולא באוקיינוסים).
בישראל וניתן למצוא אותם בבריכות חורף וגם בבריכות המלח בעתלית ובמפרץ אילת.
לחלק ממני הזימרגלים ערך מסחרי כמזון לדגים, איסופם המסחרי מתאפשר במספר מועט של מקומות, המוכרים הם באזור סיביר, ימת המלח הגדולה שביוטה בארצות הברית ובסין. כמו כן ניתן למצוא אותם בלגונות הסולר במדבר אטקמה בדרום אמריקה.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לזימרגלאים גוף פרוק, הנושא מספר רב יחסית של גפיים עדינות העשויות מאונות שטוחות ודומות לעלעלים.
האונות משמשות לתנועה, להשגת מזון ולנשימה.
שמם העברי נגזר ממראה רגליהם שמשמשות להם בין היתר גם לנשימה.
הם בעלי גוף דק, מוארך ועדין, שאורכו 20-40 מ"מ, שקוף וחסר שריון משני. בראשם קבוע זוג עיניים מורכבות וגדולות, וכן שני זוגות מחושים.
הזוויגים נפרדים, אצל הזכרים יש בליטות על זוג המחושים השני. זוג זה משמש לאחיזה בנקבה בעת ההזדווגות, לבטן הנקבות צמוד שק ביצים גדול.
הזימרגלאים נמנים עם מאכלסי השלולית הראשונים.
בכל עונה בוקעים הצעירים מביצי הקיימא בתוך שבוע מהתמלאות המקווה מים. הם חיים לרוב בשכבת המים העליונה, שם הם שוחים כשגחונם כלפי מעלה.
בעת בקיעת הפגית, אורכה הוא כ-0.25 מילימטר.
ההתפתחות לאחר הבקיעה בגלגול דרך פגית לבוגר.
ההתפתחות מפגית לבוגר נמשכת מחודש עד חודשיים, בהתאם למין. ההתפתחות הביצים והטלתן נמשכת באופן רצוף במשך העונה. מספר הביצים המוטלות שונה במינים השונים מעשרות עד מאות.
בדומה למינים רבים אחרים של סרטנאים, בוקעת הארטמיה עם שלוש עיניים. עין אחת פשוטה במרכז הראש משמשת את פגית הארטמיה לזיהוי מקורות אור - הפגיות נוטות להתרחק ממקורות אור חזקים ולהתקרב למקורות אור קלושים. שתי עיניים מורכבות משני צדי הראש משמשות את הארטמיה הבוגרת לראייה ולהתמצאות.
הזימרגלים ניזונים מסינון אצות מיקרוסקופיות, מחלקיקי חומר אורגני מרחף ומחסרי חוליות זעירים. הם קולטים חמצן מומס בכל שטח גופם: בתנאים של לחץ חמצן נמוך מפתחים הסרטנים המוגלובין. המסייע לקליטת החמצן מן המים.
זימרגלים בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל קיימים חמישה מיני זימרגלים, שניים מהם זימרגל ארץ ישראלי (זימרגל מצוי) וזימרגל עדין ייחודיים לארץ ישראל.
בנוסף אליהם מצויים בישראל זימרגל גדול ראש, זימרגל זריז, זימרגל שפר וזימרגל המלחות שהוא מין בסוג ארטמיה.
הארטמיות הם סוג בתוך סדרת הזימרגלים.
אחד ממיני הארטמיה, Artemia salina הקרוי בעברית זימרגל המלחות, מסוגל לחיות בתנאי מליחות שונים מאוד ממי ים ואף לשרוד בתמיסת מלח בישול כמעט רוויה ובתמיסות מלחים אחרים כגון כסף חנקתי ואשלגן על מנגנתי. הארטמיות בעלות עמידות ויציבות. הן מסוגלות לחיות בתנאי מליחות מגוונים. מריכוז מליחות המצוי במי ים 2.9%-3.5. ועד לריכוזים של 25%-30 ולעיתים גם ב-50% מליחות.
שימושים וחשיבות: ביצים מופרות של סרטן זה מסוגלות לשהות במצב תרדמה (קריפטוביוזה) בתנאי יובש קיצוניים ולאחר שיוטבלו בתמיסה מי מלח יתפתחו ויבקעו תוך כיממה.
בשל כך משתמשים בו כאורגניזם מודל בניסויים בביולוגיה התפתחותית בחלל ובניסויי רעילות.
אך השימוש העיקרי בו הוא שימוש מסחרי כמזון לדגים.
זן של Artemia salina, שטופח לאורך חיים ממושך יותר ואורך בוגר גדול יותר, משווק בארצות הברית בכינוי המסחרי "קופי ים" (sea-monkey).
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זימרגלאים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- זימרגלאים, באתר ITIS (באנגלית)
- זימרגלאים, באתר NCBI (באנגלית)
- זימרגלאים, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- זימרגלאים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- זימרגלאים, באתר GBIF (באנגלית)
- הניו יורק טיימס, חוקרים גילו מין חדש של סרטנים, במדבר החם ביותר בעולם, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2020