לדלג לתוכן

זימבבואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף זימבאבווה)
רפובליקת זימבבואה
Republic of Zimbabwe[1]
דגלסמל

לחצו כדי להקטין חזרה

מצריםתוניסיהלובאלג'יריהמרוקומאוריטניהסנגלגמביהגינאה ביסאוגינאהסיירה לאוןליבריהחוף השנהבגאנהטוגובניןניגריהגינאה המשווניתקמרוןגבוןהרפובליקה של קונגואנגולההרפובליקה הדמוקרטית של קונגונמיביהדרום אפריקהלסוטואסוואטינימוזמביקטנזניהקניהסומליהג'יבוטיאריתריאהסודאןרואנדהאוגנדהבורונדיזמביהמלאוויזימבבואהבוטסואנהאתיופיהדרום סודןהרפובליקה המרכז-אפריקאיתצ'אדניז'רמאליבורקינה פאסותימןעומאןאיחוד האמירויות הערביותערב הסעודיתעיראקאיראןכוויתקטרבחרייןישראלסוריהלבנוןירדןקפריסיןטורקיהאפגניסטןטורקמניסטןפקיסטןיווןאיטליהמלטהצרפתפורטוגלמדיירהספרדהאיים הקנרייםכף ורדהמאוריציוסראוניוןמיוטקומורוסיישלאיי קרגלןמדגסקרסאו טומה ופרינסיפהסרי לנקההודואינדונזיהבנגלדשהרפובליקה העממית של סיןנפאלבהוטןמיאנמראנטארקטיקהג'ורג'יה הדרומיתפרגוואיאורוגוואיארגנטינהבוליביהברזילגיאנה הצרפתיתסורינאםגיאנהונצואלהקנדהגרינלנדאיסלנדמונגוליהנורווגיהשוודיהפינלנדאירלנדהממלכה המאוחדתהולנדברבדוסבלגיהדנמרקשווייץאוסטריהגרמניהסלובניהקרואטיהצ'כיהסלוקריההונגריהפוליןרוסיהליטאלטביהאסטוניהבלארוסמולדובהאוקראינהמקדוניה הצפוניתאלבניהמונטנגרובוסניה והרצגובינהסרביהבולגריהרומניהגאורגיהאזרבייג'ןארמניהקזחסטןאוזבקיסטןטג'יקיסטןקירגיזסטןרוסיה
מוטו לאומי אחדות, חופש, עבודה
המנון לאומי "ברך את אדמת זימבבואה"
ממשל
משטר רפובליקה
ראש המדינה נשיא זימבבואה עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש הרשות המבצעת נשיא זימבבואה עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא זימבבואה אמרסון מננגגואה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה רשמית אנגלית ו-16 שפות ילידיות נוספות[2]
עיר בירה הארארה 17°50′S 31°03′E / 17.833°S 31.050°E / -17.833; 31.050
(והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת הפרלמנט של זימבבואה עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אפריקה
שטח יבשתי[3] 390,757 קמ"ר (62 בעולם)
אחוז שטח המים 1%
אזור זמן UTC +2
היסטוריה
הקמה  
מלחמת האזרחים הרודזית 18 באפריל 1980
ישות קודמת רודזיה הדרומיתרודזיה הדרומית רודזיה הדרומית
דמוגרפיה
אוכלוסייה[4]
(הערכה 1 בדצמבר 2024)
16,766,284 נפש (74 בעולם)
צפיפות 42.91 נפש לקמ"ר (176 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים[5]
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0–14 40.87%
גילאי 15–24 21.01%
גילאי 25–54 31.32%
גילאי 55–64 3.19%
גילאי 65 ומעלה 3.60%
כלכלה
תמ"ג[6] (2023) 26.54 מיליארד $ (114 בעולם)
תמ"ג לנפש 1,583$ (180 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[7]
(2022)
0.550 (159 בעולם)
מדד ג'יני 50.3 (נכון ל־2019) עריכת הנתון בוויקינתונים
מטבע דולר אמריקאי‏ (USD)
בנק מרכזי הבנק המרכזי של זימבבואה עריכת הנתון בוויקינתונים
שונות
סיומת אינטרנט zw
קידומת בין־לאומית 263
www.zim.gov.zw/index.php/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רפובליקת זימבבואהאנגלית: Republic of Zimbabwe, לשעבר רודזיה הדרומית) היא מדינה ללא מוצא לים בחלקה הדרומי של יבשת אפריקה. היא גובלת במוזמביק במזרח, דרום אפריקה בדרום, בוטסואנה במערב וזמביה בצפון.

זימבבואה היא המדינה היחידה בעולם הקרויה על שם אתר ארכאולוגיזימבבואה הגדולה.

זימבבואה הגדולה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – זימבבואה הגדולה

מעט ידוע על ימי השגשוג של אזור זימבבואה, שקדמו לעידן הקולוניאלי. במוקד המחקר על ההיסטוריה של המקום נמצא המונומנט הלאומי של זימבבואה הגדולה, מרכז של הריסות עתיקות מהגדולים באפריקה הדרומית, שהוכרז כאתר מורשת עולמית בשנת 1986. על פי ההשערות המקובלות, בוני האתר היו ככל הנראה היו אלה בני הקרנגה, קבוצה אתנית הדוברת את שפת השונה.

הראיות הארכאולוגיות שנחשפו בחפירות מצביעות על כך שזימבבואה הגדולה הייתה אחד ממרכזי הסחר החשובים ביבשת. שבשיאה הגיעה רשת קשרי המסחר שלה עד מקומות כמו קילווה, מלינדי ומוגדישו, ואפילו לנמלים בהודו ובסין. ענפי היצוא העיקריים של מעצמת סחר זו היו בקר וזהב.

הסיבות לשקיעתה של זימבבואה הגדולה נותרו מסתוריות בדיוק כמו הופעתה, וישנן מספר השערות לכך. השערה מקובלת גורסת שאנשי זימבבואה הגדולה ניצלו את משאבי הסביבה יתר על המידה, דבר שהוביל לרעב ולשקיעה. כך או כך, בתחילת המאה ה-15 זימבבואה הגדולה ננטשה.

העידן הקולוניאלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – רודזיה

בשנת 1889 הבטיח המתיישב הבריטי ססיל רודס זכויות כרייה מן המלך לובנגולו משבט הנדבלה. הזיכיון איפשר לחברה הדרום אפריקנית הבריטית British South Africa Company ‏(BSAC) לכרות זהב ומינרלים אחרים, ולנהל את השטח שברבות הימים עתיד היה להפוך לרודזיה. בשנת 1895 קבוצת מתיישבים לבנים מדרום אפריקה, תחת הנהגת ה-BSAC, החלו בהתיישבות במחוז משולנד (Mashonaland) ובכריית מחצבים. בשנים 18961897 פרצו מרידות בקרב שבטי השונה והנדבלה, שדוכאו ביד קשה ובכוח רב. מרידות אלו נודעו בהמשך כמלחמת העצמאות הראשונה (הצ'ימורנגה (אנ') הראשונה). המרידה הונהגה על ידי שאמאנים וצ'יפים מקומיים, שהוצאו להורג עם תבוסתם.

רודזיה נוהלה על ידי חברת BSAC בראשותו של רודס עד שנת 1922. במשאל שנערך באותה שנה בקרב המתיישבים הלבנים נדחתה ההצעה לספח את האזור לדרום לאפריקה, ובמקום זאת קיבלה רודזיה בשנת 1923 מעמד של קולוניה בריטית עצמאית. בניגוד למושבות האחרות באפריקה, נהנתה רודזיה מעצמאות רבה יחסית והיא נוהלה על ידי משרד הדומיניון שניהל את הקשרים עם ארצות כמו אוסטרליה וקנדה ולא על ידי משרד המושבות הבריטי. הבחירות ברודזיה היו כלליות, אולם זכות ההצבעה ניתנה רק לאנשים בעלי הכנסה והשכלה. תנאים אלה מנעו כמעט מכל השחורים להצביע. בשנות ה-30 של המאה ה-20 חוקקו ברודזיה חוקי הפרדה גזעית שקבעו אזורים נפרדים ללבנים ולשחורים. עם זאת, חוקי ההפרדה היו רכים יותר מהאפרטהייד של דרום אפריקה[8]. בשנת 1952 החל ראש ממשלת רודזיה, גודפריד היגינס, לדבר על "שותפות" בין הגזעים, אך נטען שכוונתו הייתה ל"שותפות של הרוכב עם סוסו"[9].

בשנת 1953 התאחדה רודזיה עם צפון רודזיה (היום זמביה) ועם ניאזאלנד (באנגלית: Nyasaland, היום מלאווי) ליצירת הפדרציה של רודזיה וניאזאלנד. הפדרציה התמוטטה בשנה 1963, אז דרשה דרום רודזיה (שבהמשך נקראה רודזיה) מבריטניה עצמאות, אך הדרישה נדחתה כל עוד לא הועבר השלטון לאוכלוסייה המקומית. בתגובה לכך הכריזה ממשלתו של איאן סמית באופן חד-צדדי על עצמאות מבריטניה ב-11 בנובמבר 1965. אף על פי שבריטניה ראתה בהכרזה מרד, לא נעשו ניסיונות לפזר את ממשלתה העצמאית של רודזיה. עם כישלון המשא ומתן ב-1968 הובאה רודזיה בפני מועצת הביטחון של האומות המאוחדות, שם הטילה בריטניה וטו נגד החלטה להטיל עליה עיצומים כלכליים. בשנת 1970 הכריז סמית על היותה של רודזיה רפובליקה, כך ביקש לנתק כל קשר עם הממלכה הבריטית, אך למרות זאת נותרה רודזיה מבודדת מבחינה בינלאומית בגלל מדיניותה המפלה נגד הרוב השחור, מדיניות היונקת את שורשיה מן האפרטהייד הדרום אפריקני.

המאבק לעצמאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאבק לעצמאות התנהל על ידי שתי תנועות מחתרת, כנגד המשטר הלבן של רודזיה. המחתרת הראשונה, "האיחוד העממי של זימבבואה האפריקנית" – ZAPU – בראשות ג'ושוע נקומו והמחתרת השנייה, "האיחוד הלאומי של זימבבואה האפריקנית" – ZANU – בראשות רוברט מוגאבה. המחתרות ניהלו מלחמת גרילה ואילצו את משטרו הלבן של איאן סמית לנהל עימן משא ומתן. בעקבות ועידה בלונדון בשנים 1979–1980, הוחלט על בחירות כלליות ברודזיה. בפברואר 1980 נערכו לראשונה בחירות חופשיות כלליות במדינה ומפלגת "האיחוד הלאומי של זימבבואה האפריקנית" בראשות מוגאבה זכתה בבחירות. לאחר הבחירות שונה שמה של המדינה לזימבבואה והוחלפו הדגל והסמל הלאומיים. כנשיא המדינה מונה איש הציבור כנען בננה.

זימבבואה העצמאית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השליט במדינה מאז עצמאותה באפריל 1980 ועד ההפיכה הצבאית בנובמבר 2017, היה רוברט מוגאבה, אשר היה פעיל במאבק בשלטון הלבן ברודזיה ואף נאסר עקב כך. מוגאבה הנהיג במדינה שלטון יחיד נוקשה, תוך הגבלת חופש העיתונות וזכויות האדם. על פי נציבות האו"ם לזכויות אדם, הנהיג מוגאבה מדיניות של השתלטות ברוטאלית על אדמות חוואים לבנים במדינה. כמו כן נמתחה ביקורת בינלאומית קשה על מוגאבה, אשר ביצע גירוש המוני של רבבות אזרחים מפרברי הארארה, מחשש להפיכה שלטונית נגדו. עקב מדיניות זו סולקה זימבבואה מחבר העמים הבריטי בשנת 2004 והוטלו עליה עיצומים בנושא תרבות וספורט. האיחוד האירופי אסר על מתן ויזות למוגאבה ולשותפיו, בעוד ארצות הברית כוללת את זימבבואה תחת הכותרת "עמדת עריצות" ("Outpost of Tyranny"), לצד איראן וקוריאה הצפונית. זיוף תוצאות הבחירות ב-2006 וב-2008 וכן רדיפתו הרצחנית של שלטון מוגאבה את חברי האופוזיציה ואף מצביעים שנחשד כי תמכו בה, הביאו לגינוי חריף ולבידודה של זימבבואה.

בנובמבר 2017 התחוללה במדינה הפיכה צבאית במסגרתה רמטכ"ל צבא זימבבואה קונסטנטינו צ'יוונגה השתלט על השלטון והורה לעצור את הנשיא רוברט מוגאבה ואת חברי ממשלתו, אחר שמוגאבה פיטר את סגנו והיה חשש שהוא מבקש למנות את אשתו כסגניתו על מנת שתמונה בבא העת לנשיאה.

רשמית זימבבואה היא רפובליקה נשיאותית הכוללת שני בתי נבחרים וחוקה שחודשה בשנת 2005. בפועל שלט בזימבבואה רוברט מוגאבה שלטון יחיד, מאז בחירתו בשנת 1980 ועד להדחתו על ידי הצבא בשנת 2017. בשבע השנים הראשונות לשלטונו כיהן כראש ממשלה תחת הנשיא כנען בננה, שאיחד את פלגי המורדים וייסד בפועל את זימבבואה. בשנת 1987 הודח בננה מתפקידו ומוגאבה מינה את עצמו גם לנשיא. בזימבבואה קיימת גם אופוזיציה – "התנועה לשינוי דמוקרטי", ה-MDC. התנועה השתתפה בבחירות ב-2006, אך טענות רבות נשמעו כלפי טוהר הבחירות והחשש כי התקיימו בהן זיופים רבים.

לאור המצב הכלכלי המידרדר בזימבבואה, החלה האופוזיציה, בראשות מורגן צ'נגיראי, לקיים הפגנות נגד משטרו של מוגאבה. במרץ 2007 צואנגיראי נעצר על ידי משטרו של מוגאבה ונלקח לחקירה, יחד עם עוד עשרות מחברי מפלגת ה-MDC. מעצרם הברוטאלי של אנשי האופוזיציה עורר גינויים חריפים ברחבי העולם. מזכירת המדינה האמריקאית קונדוליזה רייס, קראה לשחרורו המיידי של צ'נגיראי ולהפלת משטרו הרודני של מוגאבה.

בבחירות שהתקיימו במאי 2008 הסתמן ניצחון למפלגת האופוזיציה, ה-MDC, בראשות צ'נגיראי, אולם בלחץ שלטון מוגאבה התמהמהה ועדת הבחירות המרכזית במדינה בפרסום תוצאת הבחירות ולבסוף הכריזה כי יתקיים סיבוב בחירות שני, כיוון שלכאורה לא זכה אף מועמד ברוב מוחלט. בתקופת ההמתנה לסיבוב הבחירות השני ערך שלטון מוגאבה מסע רדיפה רצחני כלפי חברי מפלגת ה-MDC, אשר כלל עינויים של מתנגדים פוליטיים ושל אזרחים שנחשדו בהצבעה ל-MDC, והוצאתם להורג ואף אונס ושריפת אנשים, דוגמת אשת ראש העיר הארארה, שזוהה עם תומכי צ'נגיראי. צ'נגיראי עצמו, מחשש לחייו ומהידרדרות המדינה למלחמת אזרחים עקובה מדם, ביקש מקלט בשגרירות הולנד והודיע לבסוף על פרישתו המאולצת מהמירוץ. האופוזיציה בזימבבואה קראה לעזרתן של מעצמות המערב וכן של דרום אפריקה השכנה. מועצת הביטחון גינתה את הנעשה במדינה וראשי מדינות כגון נשיא צרפת ניקולא סרקוזי וראש ממשלת בריטניה גורדון בראון הודיעו כי לא יכירו במשטרו של מוגאבה. אולם, סירובה של דרום אפריקה להתערב בנעשה בזימבבואה, כמו גם של מעצמות המערב שהודיעו כי רק יטילו עיצומים כלכליים על זימבבואה, הקטין את הסיכוי לשלטון פוליטי אמיתי במדינה בעתיד, מה גם שרוסיה וסין הטילו וטו על הצעה להטלת עיצומים על המדינה.

עם זאת, לאחר משא ומתן שנערך בין ה-MDC לבין מוגאבה הוסכם בסופו של דבר על מינויו של צ'נגיראי לראש ממשלה במקביל להמשך כהונתו של מוגאבה, ועל חלוקה של משרדי הממשלה ומוקדי הכוח בין המפלגות. מינויו של צ'נגיראי התממש ב-11 בפברואר 2009. במרץ 2009 נהרגה אשתו של צ'נגיראי בתאונת דרכים מסתורית.

בבחירות לנשיאות שנערכו ביולי 2013, נבחר מוגאבה לכהונה נוספת, כאשר האופוזיציה וגורמים בינלאומיים מטילים דופי בכשרות הבחירות, בין השאר, בשל היעדר שקיפות.

בנובמבר 2017 רמטכ"ל צבא זימבבואה קונסטנטינו צ'יוונגה השתלט בכוח על השלטון והדיח את ממשלתו של מוגאבה.

בקיץ שנת 2023 התרחשו בחירות לנשיאות ולפרלמנט במדינה זאת לצד ארגוני זכויות ששבו ודיווחו על הפרת זכויות על ידי הממשלה[10][11].

שטר של 100 מיליארד דולר מזימבבואה שהודפס בתקופת האינפלציה בשנת 2008

בעבר כונתה זימבבואה "סל התבואה של אפריקה" והייתה ידועה בשדות החיטה והכותנה הנרחבים שלה. מאז עלה רוברט מוגאבה לשלטון, הפכה זימבבואה מגן-עדן אפריקני בעל שיעור צמיחה של 4.5 אחוזים לכלכלה המתכווצת במהירות הגדולה ביותר בעולם. שלושה רבעים מאוכלוסיית המדינה חיים מתחת לקו העוני ותוחלת החיים צנחה מ-61 שנה ל-39. למדינה, המבודדת על ידי עיצומים, אין כמעט מטבע זר והמטבע, הדולר הזימבבואי, סובל מאינפלציה קיצונית בשנים האחרונות. תוכנית ההלוואות של הבנק העולמי "אינה פעילה בשל פיגורים בתשלום". תורמים מערביים הקפיאו את הסיוע הכלכלי לזימבבואה ובמדינה ישנו מחסור חמור בדלק ומשום כך התמעטה תנועת המכוניות במדינה.

באוגוסט 2008 שיעור האינפלציה במדינה עמד על כ-11.2 מיליון אחוז - האינפלציה הגבוהה בעולם, והדולר הזימבבואי איבד מערכו במהירות. האינפלציה הגבוהה גרמה לייקור חד במחירים של מוצרי יסוד. עדויות של תושבים בהארארה הבירה הצביעו על כך שרק מעטים מתושבי המדינה יכלו להרשות לעצמם לקנות כיכר לחם והיה מחסור בכל מוצרי היסוד במדינה.

על אף המשבר הכלכלי החריף, נערכו ב-2006 חגיגות נרחבות ומפוארות לכבוד יום הולדתו ה-80 של מנהיג המדינה רוברט מוגאבה. מצבה הכלכלי של המדינה הידרדר עוד יותר עם העיצומים המוגברים כנגד שלטונו הרודני של מוגאבה ועם החשש ממלחמת אזרחים במדינה לאחר הבחירות ביוני 2008.

בעקבות האינפלציה האדירה, הגבוהה בעולם, הודפס שטר של 100 מיליארד דולר זימבבואי, אשר שווה דולר אמריקני אחד בלבד, בניסיון נואש להציל את בעיית המזומנים בעקבות האינפלציה ההולכת וגוברת.

ב-12 באפריל 2009 בוטל סופית המטבע המקומי[12], זאת לאחר שצעדים לייצוב המטבע לא צלחו. משרד האוצר המקומי החליט לעבור באופן רשמי לשימוש במטבע זר במדינה דוגמת הדולר האמריקאי, האירו והלירה שטרלינג, זאת מכיוון שלא נותר כמעט אף אחד שהמשיך להשתמש במטבע וכן בשל הירידה בערך המטבע המקומי הייתה גבוהה מקצב הדפסתו על ידי הבנק המרכזי המקומי. ב-24 ביוני 2019, הבנק המרכזי של זימבבואה (RBZ) ביטל את שיטת ריבוי המטבעות והחליף אותה בדולר זימבבואני חדש (דולר RTGS),שהפך למטבע הרשמי היחיד במדינה בין יוני 2019 למרץ 2020. לאחר מכן הותר שוב השימוש במספר מטבעות זרים. עקב הפיחות המהיר והמתמשך בשער החליפין של המטבע המקומי, כתוצאה מהאינפלציה הגבוהה (מעל 120% בשנה), הפך בשנים האחרונות השימוש בשטרות ניר של המטבע המקומי ללא פרקטי, ועל כן נפוץ יותר השימוש באפליקציות לביצוע תשלומים והעברות בצורה דיגיטלית.

הכלכלה במדינה בשנים האחרונות נשענת בעיקר על אוצרות טבע כגון זהב, יהלומים, פלטינה ומינרלים נוספים, וכן על חקלאות ותיירות. בשנת 2018 הודיע שר המכרות של המדינה, וינסטון צ’יטנדו, כי זימבבואה עומדת בפני זינוק חד בתפוקות היהלומים והזהב: אם בשנת 2017 ההכנסות ממשאבים אלה היו 2.6 מיליארד דולרים, הרי שהן צפויות לעלות ל-3.5 מיליארד דולרים בשנה הקרובה ועד 12 מיליארד דולרים עד שנת 2023[13].

זימבבואה, מלאווי, זמביה ומדינות אחרות הנמצאות במרכז יבשת אפריקה, שאין להם חופים ימיים, בדרום אפריקה, משתמשים בנמל ביירה שבמוזמביק לייצוא וייבוא סחורות. מסיבה זו, נמל ביירה הוא השני בגודלו במוזמביק. הייצוא העיקרי מנמל ביירה כולל: סוכר, טבק, תירס, כותנה, סיבי אגבה, כרום, נחושת עופרת ופחם.

חשיבות נמל ביירה באה לידי ביטוי במהלך מלחמת האזרחים במוזמביק, כאשר כוחות מזימבבואה הגנו על מסילת הרכבת בין ביירה ובולאוואיו ועל הכביש המהיר מספר 9 חוצה היבשת בין ביירה ללוביטו (אנ') שבאנגולה וזאת כדי להבטיח את רציפות המסחר של המדינות שבפנים היבשת.

מפת זימבבואה

זימבבואה שוכנת בחלקה הדרומי של יבשת אפריקה. היא גובלת במוזמביק במזרח, דרום אפריקה בדרום, בוטסואנה במערב וזמביה בצפון. נהר הזמבזי מהווה את הגבול בין זימבבואה לזמביה. מפלי ויקטוריה נמצאים בנהר זה.

עיקר התיירות בזימבבואה היא באזור מפלי ויקטוריה. רוב התיירים מגיעים ישירות לשדה התעופה הבינלאומי מפלי ויקטוריה הנמצא בסמוך לעיירה או דרך שדה התעופה הבינלאומי לוינגסטון זמביה אשר נמצא מעברם השני של מפלי ויקטוריה. מהעיירה ויקטוריה פולס אפשר לצאת למגוון פעילויות כגון: טיסה במסוק מעל המפלים, רכיבה על פילים, שיט רומנטי, רפטינג, באנג'י ועוד. חלק מהתירים משלבים ספארי בפארק הלאומי הוואנגי או בשמורת הטבע צ'וב שבבוטסוואנה.

אוכלוסיית זימבבואה מונה כ-15 מיליון בני אדם. תוחלת החיים עומדת על כ-62 שנים בממוצע. שיעור הפריון עומד על 3.3 ילדים לאישה.

אנגלית היא השפה העיקרית המשמשת את מערכת החינוך והמשפט. אליה מתווספות עוד כ-16 שפות מקומיות שגם הן במעמד רשמי.

שיעור נשאי וחולי האיידס עומד על יותר מ-13% מהאוכלוסייה.

99% מהאוכלוסייה במדינה היא מעמי הבנטו. מיעוטים אשר מהווים 1% מהאוכלוסייה כוללים: פורטוגזים, אפריקאנרים, הולנדים, יוונים וצרפתים.
מאז עצמאותה של זימבבואה נטשו רבבות אזרחים לבנים את המדינה, חלקם ברצון וחלקם בכפייה. בשנת 1975 גרו בזימבבואה כ-278,000 (4.3% מהאוכלוסייה) לבנים. בשנת 1999 כ-120 אלף לבנים, בשנת 2002 כ-50,000 איש. בשנת 2012 מנתה האוכלוסייה הלבנה בכ-28,782 תושבים (כ-0.22% מהאוכלוסייה), עשירית מגודלה המשוער ב-1975. רוב ההגירה הייתה לממלכה המאוחדת, דרום אפריקה, בוטסואנה, זמביה, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד.
צבעונים מהווים 0.5% מהאוכלוסייה, וקבוצות אתניות ממוצא אסייתי (בעיקר ממוצא הודי וסיני) מהוות גם הן 0.5%.

84% מאוכלוסיית המדינה היא נוצרית, כאשר הזרמים הדומיננטיים הן הכנסייה האנגליקנית, קתוליות, הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי והמתודיזם. כמו מדינות אפריקאיות נוספות, גם בזימבבואה הנצרות משולבת עם אמונות מקומיות. 10% אינם משייכים עצמם לאף דת, 4.5% מאמיני דתות מקומיות וכ - 0.7% מהאוכלוסייה מוסלמית. 62% מתושבי זימבבואה משתתפים באירועים דתיים בתדירות שבועית.

יהדות זימבבואה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יהדות זימבבואה

ההתיישבות היהודית ברודזיה החלה עוד בסוף המאה ה-19, כאשר יהודים אשכנזים החלו מהגרים למושבה בעיקר מבריטניה ומליטא. בית הכנסת הראשון בסולסברי (כיום הארארה) נוסד ב-1894.

יהודים ספרדים מהאי רודוס היגרו למושבה ב-1920 ויסדו בבירה בית כנסת ספרדי מקביל. היהודים שהתיישבו בסולסברי ובבולאביו ייסדו תנועות נוער ציוניות ואף הוקם בית ספר יהודי בשם "שרון" בבירה ובית ספר בשם "כרמל" בבולאביו. עם תחילת המאבק השחור וההידרדרות במצב הביטחוני בשנות השבעים, עזבו יהודים רבים את רודזיה, בעיקר לדרום אפריקה, ישראל, אוסטרליה ובריטניה.

בערב יום כיפור 2003 ספגה הקהילה מכה נוספת כאשר בית הכנסת המרכזי בבולאביו נשרף, כנראה על רקע אנטישמי. נכון ל-2014, חיים בזימבבואה כ-120 יהודים, בהארארה ובבולאביו. בית הספר היהודי כולל שני תלמידים יהודים בלבד בהארארה והקהילה מזדקנת. בעבר היו שליחי סוכנות במדינה (פרויקט "ערבים" של הסוכנות היהודית) אך כיום השליח לדרום אפריקה של הסוכנות היהודית מטפל ביהודי זימבבואה.

יחסי זימבבואה–ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יחסי זימבבואה–ישראל

בין מדינת ישראל וזימבבואה קיימים יחסים דיפלומטיים חלקיים נכון לשנת 2013, כאשר לצד הכרה הדדית של כל מדינה ברעותה, וכן שיתוף פעולה מצומצם בנושאים כלכליים, אף אחת מהמדינות לא מחזיקה בשגרירות רשמית במדינה השנייה. נכון ל-2022, תיירים מישראל המבקשים לנסוע לזימבבואה, יכולים להוציא ויזה עם נחיתתם תמורת תשלום בשדה התעופה (Visa on Arrival). ביולי 2020 מינה נשיא זימבבואה, אמרסון מננגאגווה, את רוני לוי מוסן ואת משה יצחק אוסדיטשר לקונסולי הכבוד של זימבבואה בישראל. בפברואר 2021, הודיע משרד החוץ של זימבבואה למקבילו הישראלי על ביטול מינויו של עורך הדין משה יצחק אוסדיטשר כקונסול כבוד של זימבבואה בישראל[14].מאז ביטול המנוי, מר רוני לוי מוסן הוא ראש המשימה של זימבבואה בישראל[15].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ שמות בשפות-מקור נוספות הנהוגות במדינה:
    • Ilizwe leZimbabwe
    • Ilizwe leZimbabwe
    • Dziko la Zimbabwe
    • Dziko la Zimbabwe
    • Hango yeZimbabwe
    • Zimbabwe Nù
    • Nyika yeZimbabwe
    • Tiko ra Zimbabwe
    • Naha ya Zimbabw
    • Cisi ca Zimbabwe
    • Naga ya Zimbabwe
    • Shango ḽa Zimbabwe
    • Ilizwe leZimbabwe
  2. ^ constitution_zim_draft
  3. ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
  4. ^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: UN_PPP2024_Output_PopTot.xlsx, שם החוצץ: Median - מתוך אתר האו"ם
  5. ^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: WPP2024_POP_F01_1_POPULATION _SINGLE_AGE_BOTH_SEXES.xlsx, שם החוצץ: Medium variant - מתוך אתר האו"ם, הערכה 1 ביולי 2024
  6. ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-2 באוגוסט 2023
  7. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2022 בדו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  8. ^ Richard Hughes, Capricorn, The Radcliffe Press, 2003, page 11
  9. ^ שם, עמוד 17
  10. ^ אתר למנויים בלבד רועי סמיוני, זימבבואה נפטרה מרודן ותיק, אך הדמוקרטיה עדיין רחוקה, באתר הארץ, 7 באפריל 2023
  11. ^ https://www.facebook.com/FRANCE24.English, Zimbabweans go to the polls in closely watched presidential and legislative elections, France 24, ‏2023-08-23 (באנגלית)
  12. ^ האינפלציה האסטרונומית הכניעה את זימבבווה: ביטלה את המטבע המקומי, באתר כלכליסט, 12 באפריל 2009
  13. ^ https://www.thezimbabwemail.com/business/zimbabwe-to-earn-us3-5-billion-from-mining-chitando/
  14. ^ אתר הקונסוליה בישראל
  15. ^ Zimbabwe NewsDay