אגבה

אגבה
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	צמחים וסקולריים
סדרה:	אספרגאים
משפחה:	אספרגיים
תת־משפחה:	Agavoideae
סוג:	אגבה
שם מדעי
	Agave; ‏לינאוס, 1753

אֲגָבָה (שם מדעי: Agave) הוא סוג צמח המשתייך לתת-המשפחה Agavoideae, המכיל כ-275 מינים שמוצאם ממקסיקו ומאמריקה התיכונה.

בניגוד לאמונה הרווחת, צמח האגבה אינו סוג של קקטוס, ומדובר במשפחה טקסונומית נפרדת.

אלו צמחים בעלי עלים קוצניים, בשרניים וגדולים הערוכים בשושנת-עלים. הפרחים ערוכים במכבד המגיע לגובה של כמה מטרים ולהם עטיף בצורת צינור שעליו קבועים האבקנים. פרי האגבה הוא הלקט בעל זרעים רבים הנפתח בשלוש קשוות. הצמח גדל מספר שנים כשושנת-עלים, ולעת הפריחה הוא מצמיח גזע ארוך ועבה שעליו מכבד של אלפי פרחים צהובים וריחניים. ההאבקה נעשית על ידי ציפורים. לאחר הפריחה, העלים נובלים והשורש מצמיח צמח חדש על ידי רבייה וגטטיבית.

צמח האגבה הובא לארצות אגן הים התיכון במאה ה-16. הצמח הסתגל בקלות לאזור התפוצה החדש, אם כי נראה כי הדבר גרם להאטת התבגרותו: בעוד שבאמריקה הצמחים פורחים בגיל של 8–10 שנים, בארצות אחרות הדבר מתרחש כשהצמחים כבני 20 שנה, ולעיתים אף 50 ו-100 שנה.

דבש אגבה

סירופ אגבה הוא נוזל צהוב שקוף, דומה לדבש אך דליל יותר, שמופק מצמח האגבה. חברות מסחריות משווקות סירופ אגבה כמוצר בריאות בטענה (הנכונה כנראה) שהוא בעל מדד גליקמי נמוך יחסית לסוכר, כלומר מביא ליצירה של פחות אינסולין על ידי הלבלב, לעומת סוכר. סירופ אגבה מיוצר בעיקר במקסיקו ונמצא בשימוש נרחב בארצות הברית כתחליף בריא לסוכר.

מאידך, יש הטוענים שרב בו הנזק על התועלת, כי סירופ אגבה מכיל כ־90% פרוקטוז, בניגוד לסוכר לבן שמכיל סוכרוז. פרוקטוז הוא אחד החשודים העיקריים ביצירה של תנגודת לאינסולין (קדם סוכרת, סוכרת סוג 2), ומכאן השמנה ומחלות אחרות.

מיני הצמח ושימושיהם

מהמין אגבה אמריקנית (Agave americana) נוהגים ילידי מקסיקו להכין את המשקה הלאומי, הפּוּלְקֶה (Pulque) על ידי קיטום עמוד-התפרחת לפני פריחתו. מוהל הצמח הפורץ לאחר הקיטום עובר התססה וכך מכינים את המשקה שטעמו מתקתק. המשקה מסקל (Mezcal) מיוצר מזן אחר של מין זה. מעליו של מין זה נהוג לייצר חבלים ונייר, שכן הסיבים שבהם חזקים מאוד.

ליבת הצמחים מהמין Agave tequilana (אגבה כחולה) משמשת לייצור טקילה, שהוא משקה אלכוהולי מקסיקני חזק ממשפחת המשקאות הלבנים. הטקילה מיוצר בעיקר בסביבות העיר טקילה, במדינת חליסקו ובמדינות מקסיקו הסמוכות.

מהמין סיסל (Agave sisalana) מפיקים סיבים הקרויים, גם הם, סיסל. הם מוצאים מתוך העלים באופן ידני או על ידי מכונות המשמשות לכך, ולאחר ניקוי וייבוש משמשים להכנת חבלים ומברשות. הייצור העיקרי של סיבי סיסל בעולם הוא בהודו, אינדונזיה ואפריקה שמדרום לסהרה.

סיבים מופקים גם ממינים נוספים של אגבה: סיבי היניקן (henequen) מופקים מעלי המין Agave fourcroydes וסיבי איסטל (istle) מופקים מעלי המין Agave heteracantha.

גידול אגבה בישראל

בשנות ה-50 של המאה העשרים ניטעו בנגב, בבקעת באר שבע, כ-15,000 דונם של צמחי אגבה, שיועדו לשמש לתעשיית חבלים ושקים.^[1] מטרת המיזם הממשלתי היה לפתח מקורות תעסוקה לעיירות הפיתוח שהוקמו באותה עת, דימונה, אופקים ונתיבות. הוקם אף מפעל לעיבוד הסיבים.^[2] המיזם נכשל מסיבות מסחריות בשנות ה-60 של המאה ה-20 וחלק משטחי האגבה הוסבו ברבות השנים לשטחים חקלאיים רגילים, אך ריכוזים של אגבות עדיין קיימים בנגב. עמודי תפרחות האגבות שנכרתו שימשו את חניכי תנועות הנוער בישראל כ"סֶנָדוֹת" לבניית מתקנים בפעילויותיהם.