זייוולף

ירושלים ב"מפת קמבריי", אמצע המאה ה-12

ספינת קוג ונציאנית

זייוולף ( Sæwulf) היה נוסע אנגלי שביקר בארץ ישראל ב-1102–1103, זמן לא רב אחרי כיבוש ירושלים במסע הצלב הראשון, והיה מהראשונים שכתבו על מצב הארץ ועל תנאי ההפלגות במזרח הים התיכון בראשית התקופה הצלבנית.

חייו ומסעו

הידיעות על חייו מעטות מאוד, להוציא שמו ותאריכי מסעו לארץ ישראל השאובים מתוך חיבורו היחיד, Relatio de peregrinatione Saewulfi ad Hierosolymam et Terram Sanctam ("דיווח על עלייתו לרגל של זייוולף לירושלים ולארץ הקודש"). מהכתוב בו ניתן להסיק שזייוולף היה איש כנסייה משכיל. ייתכן שהוא הסוחר Seuulfus מווסטר שנזכר אצל ההיסטוריון האנגלי בן המאה ה-12 ויליאם ממלמסברי כמי שהצטרף בסוף ימיו למנזר, אם כי יש חולקים על כך בשל אי-ההתאמה בגילאי האנשים הללו. זייוולף עשה את מסעו למזרח בחברת עולי רגל שהפליגו באוניית סוחר מנמל מונופולי בפוליה שבדרום איטליה ב-13 ביולי 1102. ההפלגה בים עברה תוך עצירות בנמלים והחלפת ספינות, ועליה התעכב לא מעט בחיבורו. אחרי הנחיתה ביפו מיהרו זייוולף ובני חבורתו לעלות לירושלים, אליה נכנסו בשער דויד וממנו אצו לכנסיית הקבר. אחרי שהות שבה חזר וביקר באתרים הקדושים פנה לבית עניה ולבית לחם, ירד ליריחו, הדרים עד חברון והצפין להר תבור ולנצרת, סבב את הכנרת וככל הנראה הגיע עד למרגלות הר חרמון – למקורות הירדן סמוך לבניאס. ביום 17 במאי 1103, אחרי השלמת המסע בארץ ישראל, הפליג מיפו בדרכו חזרה לביתו. ההפלגה מרובת התלאות הייתה אמורה להסתיים בקונסטנטינופול. סיפור המסע נקטע אחרי תיאור סמירנה בסיקור המעבר בדרדנלים.

חיבורו

תוכן העניינים בחיבורו של זייוולף על מסעו לירושלים אופיין כמעין כריך. תיאור ההפלגות אל ארץ ישראל וממנה, תחנותיהן ותלאותיהן, שנכתב בגוף ראשון, מצוי בחלק הראשון ובחלק השלישי, ואילו בתווך מובא תיאור המקומות הקדושים לנצרות בארץ ישראל הערוך כעין מדריך לעולי הרגל. תיאור האתרים מלווה בפסוקים הנוגעים להם במקרא ובברית החדשה וכן במידע על מסורות של הנוצרים המזרחיים בארץ ישראל, Assirii בלשונו. זייוולף הוסיף פרטי מידע שלא נמצא במדריכי נסיעות קודמים. החיבור מהווה מקור מידע על תנאי המסחר והמסעות במזרח הים התיכון ועל הקשיים והסכנות שבהם נתקלו עולי הרגל לירושלים בתקופתו. פירוט מסעו בים על תחנות הדרך בנמלים השונים במזרח הים התיכון תורם לשחזור נתיבים ימיים במזרח הים התיכון. בדומה ליומן מסעו של הצליין הרוסי דניאל, שהגיע לירושלים כחמש שנים אחריו, זייוולף מספק תיאורים מפורטים של ירושלים בעשור אחרי כיבושה במסע הצלב הראשון.

זייוולף היה הראשון באנשי אירופה שתיאר את המצב בארץ ישראל מיד לאחר הכיבוש הצלבני, כאשר השליטה הפרנקית בארץ ישראל הייתה עדיין רופפת: ”הסראצנים טומנים מלכודת לנוצרים. הם מסתתרים בנקיקי הרים, במערות ובסלעים... תמיד מצפים לנחשלים אחרי השיירה. הא? מה גדול מספר הגוויות בצידי הדרכים שסועות על ידי חיות-טרף”. האירועים במהלך ההפלגה מיפו צפונה לקפריסין ולאסיה הקטנה משקפים את המצב שבו הצי הפאטמי עשה כבתוך שלו לאורך חוף ארץ ישראל, שכן עכו והנמלים שמצפון לה, צור, צידון וטריפולי, היו עדיין בשליטת המוסלמים.

קישורים חיצוניים

• אריה גראבויס ואיבון פרידמן, ‏"בין זיקה לזרות: יחסם של הצליינים לארץ-ישראל בתקופת מסעי-הצלב", קתדרה 41, אוקטובר 1986, עמ' 38–64; על סאוולף בעמ' 41–43 ובהערות 15, 17 ו-18
• נתן שור, "זוולף והאסון בנמל יפו", בתוך אלי שילר (עורך), ספר העלייה לרגל לארץ ישראל, ירושלים: הוצאת אריאל, 1994, עמ' 56–57

• Thomas Wright, Saewulf", in Biographia britannica literaria, London: J.W. Parker, 1842, pp. 37–40
• Thomas Wright, "Saewulf" in Early travels in Palestine, London, 1848, pp. xix–xxii, 31–50
• Saewulf, London: The library of the Palestine Pilgrims' Text Society, 1892
• Raymond Beazley: "Sæwulf", In Dictionary of National Biography 50, 1897, pp. 113–114.
• "Saewulf, an English Pilgrim to Palestine" in William Boulting, Four Pilgrims, 1920, pp. 65–88
• John H. Pryor, "The Voyages of Saewulf", in R.B.C. Huygens (ed.), Peregrinationes tres, Turnholt: Brepols,1994, pp. 35–57
• "Sæwulf, Relatio de peregratione ad Hierosolymam", in Robert B. C. Huygens (ed.), Peregrinationes tres (Corpus Christianorum Continuatio mediaevalis, Band 139) Turnholt: Brepols, 1994, pp. 59–77
• Peter Damian-Grint, "Sæwulf" (fl. 1102–1103), Oxford Dictionary of National Biography, 2004
• Denys Pringle, "Saewulf – A True Account of the Situation of Jerusalem", in Three Pilgimages to the Holy Land, Turnhout: Brepols, 2022, pp. 9–18, pp. 89–118 ISBN 978-2-503-59372-2