איוון פרידמן

איוון פרידמן (Yvonne Friedman, נולדה ב-8 באוקטובר 1946) היא היסטוריונית העוסקת בתולדות ארץ ישראל בתקופת מסעי הצלב ובשנאת ישראל בימי הביניים. בנוסף היא מכהנת כיו"ר מועצת רשות העתיקות וכחברת סגל אוניברסיטת בר-אילן.

ביוגרפיה

איוון פרידמן נולדה בשוודיה לרב זלמן אהרונסון וללוצי אהרונסון, וגדלה בנורווגיה, שם היה אביה הרב הראשי. ב-1959 עלתה המשפחה לישראל והתמקמה בקיבוץ עין הנצי"ב, שם למדה פרידמן בבית הספר המשותף בשדה אליהו. היא סיימה את לימודי התיכון בבית הספר התיכון העירוני ג' (צייטלין) בתל אביב.

את התארים האקדמיים בספרות והיסטוריה כללית למדה באוניברסיטת בר-אילן, שם סיימה את הדוקטורט בהדרכתו של פרופ' אברהם סולטמן, בנושא מהדורה מדעית לספרו של פטרוס ונרביליס (אנ') "נגד עקשותם המושרשת של היהודים". במקביל למדה ולימדה באוניברסיטה העברית אצל פרופ' יהושע פראוור, שפתח לפניה את עולם הצלבנים ותולדותיהם.

מ-1971 לימדה באוניברסיטת בר-אילן היסטוריה של ימי הביניים ולימודי ארץ ישראל. היא הייתה ראש המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה (1989–1990) ולהיסטוריה כללית (2011–2013) ואחת מעורכי כתב העת קתדרה (2000–2008). מ-2014 היא חברה בוועדת לוי לקביעת שכר חברי הכנסת ושמשה פעמיים כשופטת לפרס ישראל (ב-2003 בהיסטוריה וב-2016 בגאוגרפיה, ארכאולוגיה ולימודי ארץ ישראל) וחברה בוועדת השמות הממלכתית. מ-2010 מכהנת כראש הקתדרה על שם לזרוס פיליפס להיסטוריה כללית באוניברסיטה בר-אילן.

מחקריה עוסקים ברובם במסעות הצלב וימי הביניים. הנושאים העיקריים בהם הם:

תהליכי שלום בתקופה הצלבנית - מחקר זה עוסק בניסיונות שונים לביצוע הסכמי שלום בזמן מסעות הצלב שהיו מלחמות קודש.
פדיון שבויים בימי הביניים - מחקר זה עוסק בפדיון שבויים בצד המוסלמי, הצלבני והיהודי. הספר שפורסם בנושא זכה בפרס יצחק בן צבי.
שנאת ישראל בימי הביניים והוויכוח הנוצרי-יהודי - המחקר מתעסק בספרו של פטרוס ונרביליס שתקף את התלמוד בשמו בפעם הראשונה ומאה שנים לפני שריפתו בפריז.
צליינות נוצרית בימי הביניים ובעת החדשה.
נשים בחברה לוחמת בימי הביניים
הלימוד - מחקר ראשון בלתי תלוי של תופעת ה"לימוד". ה"לימוד" הוא מעין פסטיבל שפועל לחיזוק היהדות על גווניה - מאפיית חלות ועד פילוסופיה - שמתקיים אחת לשנה בקהילות יהודיות ברחבי העולם, אך מאורגן מחוץ למסגרת הקהילתית ובמופגן לא כחלק ממנה. במחקר היא בודקת את השפעת הכנסים על הזהות היהודית של משתתפיו בארצות שונות.
ארץ ישראל בתקופה הצלבנית

פרידמן נשואה, אם לשישה, בהם מנכ"ל משרד השיכון אביעד פרידמן, חברת הכנסת לשעבר תהלה פרידמן, וראש מדרשת הרובע הרבנית דנה סליי.

רשימת פרסומים

ספרים

עם יעל גוטר, לימוד – צעד במסע אל הזהות היהדות, רמת גן: מרכז רפפורט, רמת גן ,2010.

Interludes of Peace: Perceptions and Practices of Peacemaking in the Medieval Near East (in preparation)
Encounter between Enemies: Captivity and Ransom in the Latin Kingdom of Jerusalem. Leiden: E.J.Brill (2002), ix+293 pp.
Petri Venerabilis adversus iudeorum inveteratam duritiem. Corpus Christianorum, Continuatio Mediaevalis 58. Turnhout: Brepols (1985), lxx +220 pp.

כעורכת

עם יוסף דרורי (עורכים), ירושלים בתקופה הממלוכית, ירושלים: יד בן צבי, 2012.
עם יהושע שוורץ, זאב ספראי (עורכים), חקרי ארץ, מחקרים בתולדות ארץ ישראל, רמת גן: הוצאת אוניברסיטה בר-אילן, 1997.

With B-S Albert and S. Schwartzfuchs, Bar-Ilan Studies in Medieval History 4: Medieval Studies in Honour of Avrom Saltman, .Ramat Gan: Bar-Ilan University Press, 1996
Religion and Peace: Historical Aspects, Abingdon, Oxon: Routledge, 2018.

מאמרים

"ריימון מגופנה – אציל צלבני לפני קרב קרני חיטין", במעבה ההר 4 (2014) ,158-145
"איכה ישבה בדד: הקהילה הקתולית בירושלים הממלוכית", א. פרידמן וי. דרורי (עורכים), ספר ירושלים: התקופה הממלוכית. ירושלים: יד בן צבי, 2012, עמ'313–324 .
""שאלו שלום ירושלים" – מבט פוליטי על מקום קדוש. משא ומתן ותעמולה בחוזה תל-עג'ול יפו (1229)", י. חן וא. שגריר (עורכים), לראות ולגעת: עלייה לרגל ומקומות קדושים ביהדות, בנצרות ובאסלאם, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 2011, 247-231
"מחוות של פיוס במזרח הלטיני", ש. אבינרי (עורך), מלחמה ושלום, ירושלים: מרכז שז"ר לתולדות ישראל, תש"ע, 2010, 150-130
"אלימות כלפי שבויים בממלכה הצלבנית", היסטוריה 12 (2003), 46-21.
"שביה, פדות ומגדר בירושלים בתקופה הצלבנית", ט. כהן וי. שוורץ (עורכים), אשה בירושלים: מגדר, חברה ודת, רמת גן: פרסומי מרכז אינגבורג, תשס"ב, עמ' 47–64.
"מסעי הצלב והממלכה הצלבנית – סימני דרך וכיווני מחקר", קתדרה 100 (2001), עמ' 259–286
עם ענת פלד: "האם סללו הצלבנים דרכים?", קדמוניות כ' (1988), עמ' 119–123.
"'תרבות העניים' והספרות הכתובה, לעיצובו של מוטיב בפולמוס האנטי-יהודי במאה השתים עשרה", בר-אילן, ספר השנה למדעי היהדות, כ-כ"א (תשמ"ג), עמ' 182–191
"הר תבור בתקופה הביזנטית", "הר תבור בתקופה הצלבנית", הר תבור וסביבתו, קרדום 20 (1982), עמ' 19–20 ,30-26.
"פטרוס ונרביליס – הומניסט בן המאה הי"ב או אנטישמי?", דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות 7, ד' (1977), עמ' 1–8.

"Peacemaking in an Age of War", Adrian Boas (ed.), The Crusader World, Abingdon: Routledge, 2016, 98-110.
"How to End Holy War? Negotiations and Peace Treaties between Muslims and Crusaders in the Latin East", Symposium: Peace by Other Means, Part 2, Common Knowledge 21:1(2015), 83-103
"Peacemaking: Perceptions and Practices in the Medieval Latin East", The Crusades and the Near East: Cultural Histories ed. C. Kostick, London and New York: Routledge, 2011, 229-257.
"Christian-Muslim Peacemaking in the Medieval Latin East", Peace, War and Gender from Antiquity to the Present: Cross Cultural Perspectives eds. J. Dülffer and R. Frank, Essen: Klartext Verlag, 2009, 45-63.
"Gestures of Conciliation: Peacemaking Endeavours in the Latin East", Crusades-Subsidia 1 (2007), 31-48.
"'In the name of God and Profit' – Holy Land Itineraria in the Mamluk Period", Eretz Israel and Jerusalem 4-5 (2007), 165-180.
"Charity Begins at Home? Ransoming Captives in Jewish, Christian and Muslim Tradition", Studia Hebraica 6 (2007), 55-67
"The Sword, the Crown, and the Cross: Notions of Leadership in the Latin Kingdom of Jerusalem", Bar-Ilan Studies in History 5 (2007), 283-299.
"Miracle, Meaning and Narrative in the Latin East", Studies in Church History, 41 (2005), 123-134.
"Captivity and Ransom – The Experience of Women", S. Lambert and S. Edgington (edd.), Gendering the Crusades, Cardiff: University of Wales Press, 2001, pp. 121-139.
"Did Laws of War Exist in the Crusader Kingdom of Jerusalem", Y. Hen (ed.), Ex Zion exibitur Lex, Festschrift for Amnon Linder, Turnhout: Brepols, 2001, pp.81-103.
"New Challenges on an Old Map – Trends in Developing Interest in Crusader Sites for Target-centered Tourism", R. French (ed.), Challenged Tourism, Famagusta, 2001, 113-126.
"The ‘Great Precept’ of Ransom. The Jewish Perspective", G. Cipollone (ed.), La Liberazione dei ‘captivi’ tra Christianità e Islam, Collectanea Archivi Vaticani 46, Citta del Vaticano: Gangemi, 2000, 161-172.
"See Jerusalem and Die: Jerusalem as a Last Stop in Crusader Times.” Jerusalem and Eretz Israel (Arie Kindler Volume),I, Tel-Aviv, 2000. 89-99
"Jaemmerliche Versager oder romantischer Held? Gefangengenschaft während der Kreuzfahrer-Epoche. " In der Hand des Feindes, ed. R. Overmans, Cologne, 1999, 119-40
"Anti-Talmudic Invective from Peter the Venerable to Nicholas Donin (1144-1244)." Le Brûlement du Talmud à Paris, 1242-1244, ed. G. Dahan, Paris: CNRS, 1999, 171-89
"Pilgrims in the Shadow of the Crusader Kingdom", Silvia Rosenberg (ed.), Knights of the Holy Land’, Jerusalem: The Israel Museum, 1999, 100-110.
"Pilgrimage to the Holy Land as an Act of Devotion in Jewish and Christian Outlook. " In Rashi et la culture juive en France du Nord au moyen âge, ed. G. Dahan and G. Nahon,. Paris: CNRS, 1997, 278-301
"Immigration and Settlement in Crusader Thought", Bar-Ilan Studies in Medieval History 4 (1996), 121-34.
"The Ransom of Captives in the Latin Kingdom of Jerusalem", Autour de la Première Croisade, ed. M. Balard, Paris, 1996, 177-89.
"Women in Captivity and their Ransom in the Crusader Period", Cross Cultural Convergences in the Crusader Period, ed. M. Goodich, S. Menasche, and S. Schein, Haifa,1996, 75-87
"The City of the King of Kings: Jerusalem in the Crusader Period", The Centrality of Jerusalem: Historical Perspectives, ed. M. Porthuis and Ch. Safrai, Den Haag, 1996, 190-216.
"Le pèlerinage en Palestine, acte de dévotion dans l'optique juive et chrétienne", Revue des Etudes Juives 149 (1990), 33-37.
"When Were Peter the Venerable's Polemical Works Written?" Bar-Ilan Studies in History 2 (1981), 122-33
"An Anatomy of Anti-Semitism: Peter the Venerable's Letter to Louis VII, King of France (1146) ", Bar-Ilan Studies in History 1 (1978), 87-102.

קישורים חיצוניים

איוון פרידמן, באתר Academia.edu
איוון פרידמן, דף שער בספרייה הלאומית