זופיה הולשאנסקה
 | |||
| לפי מיניאטורה מהמאה ה-16 | |||
| לידה |
1405?  | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
21 בספטמבר 1461 (בגיל 56 בערך) קרקוב, ממלכת פולין השווה | ||
| מדינה |
ליטא, פולין | ||
| מקום קבורה |
קתדרלת ואוול | ||
| בן או בת זוג |
ולדיסלב השני יגיילו (פברואר 1422–1 ביוני 1434) | ||
| |||
| חתימה |
 | ||
  | |||
זופיה הולשאנסקה או סופיה מהולשאני, שמה בלידה:"סונקה" (בפולנית:Zofia Holszańska, בליטאית:Sofija Alšėniškė- סופיה אלשנישקה ,בבלרוסית: Соф’я Гальшанская, בערך 1405 - 21 בספטמבר 1461) הייתה נסיכה ליטאית ממשפחת הלשאני, דוכסית גדולה של ליטא, האשה הרביעית והאחרונה של יוגיילה או ולדיסלב יגיילו, מלך פולין ודוכס גדול של ליטא, ועל ידי כך, מלכה רעייה של פולין בשנים 1422–1434. כאמם של ולדיסלב השלישי, מלך פולין והונגריה ושל קז'ימייז' הרביעי הקימה עם בעלה את שושלת יגיילו.[1]
קורות חייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ילדות וצעירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]זופיה או סופיה או סונקה הלשאנסקה נולדה בסביבות שנת 1405 כבתם האמצעית של אצילים ליטאים, אנדז'יי הלשאנסקי ואלכסנדרה דרוצקה. אביה, היה בנו של איוואן הלשאנסקי, יד ימינו של הדוכס הגדול של ליטא, ויטאוטאס הגדול וגיסו של הדוכס, כאח אשתו, אוליאנה הולשנאסקה. ההיסטוריונים חלוקים בעניין זהותו של אביה של אמה של זופיה, אלכסנדרה דרוצקה. ההיסטוריונים הפולנים טוענים כי מדובר בנסיך ליטאי, דמיטרי הראשון הזקן אח למחצה של יוגיילו,[2] בעוד שהיסטוריונים רוסים טוענים כי הוא היה דמיטרי סמיונוביץ' משושלת רוריק.[3] האב, של זופיה, אנדז'יי מת כשילדתו הייתה קטנה והמשפחה עברה לגור בדרוצק, בסביבה רוסית-רותנית בדת הנוצרית אורתודוקסית. באותה תקופה נקראה סונקה או סופיה. ככל הנראה זכתה למעט מאוד השכלה והייתה אנלפבתית[2]
לא ידוע מתי פגשה לראשונה את יוגיילה. ידוע שהם נפגשו בחורף של השנה 1420–1421 כשיוגיילה ביקר בדרוצק,[4] זופיה הייתה אז נערה, בעוד שיוגיילה היה בסביבות גיל 60[5] או 70,[2] התאלמן שלוש פעמים (לאחרונה במאי 1420 כשנפטרה אשתו השלישית, אליזבתה גרנובסקה). שרדה לו רק ילדה אחת, ידוויגה (1431-1408) ולא היו לו יורשים זכרים. בנישואים לזופיה תמכו הדוד שלו, שמיון דרוצקי ובעל דודתה, ויטאוטאס, אולם הם נתקלו בהתנגדות מצד האצולה הפולנית ומצדו של זיגיסמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה שהציע להשיא את וגיילו לאלמנת אחיו, סופיה מבווריה.[4]
לפי המנהגים, נישואי האחות הצעירה לפני אחותה הבכורה נחשבו מצב מביש. לכן הזדרזה המשפחה בשנת 1421 לחתן גם את אחותה הגדולה של זופיה, וסיליסה, עם איוואן ביילסקי, בן של אח למחצה אחר של יוגיילה, ולדימיר אולגרדוביץ'.[6] את טקס החתונה שהתקיים בנבהרודק ב-7 בפברואר 1422 ניהל בישוף סמוגיטיה, מתיאס מטראקאי. [7] או אולי ב-24 בפברואר[8] אמנם הכתרתה כמלכה רעיה של פולין התקיימה כעבור שנתיים ב-5 במרץ 1424. העיבור מוסבר על ידי התנגדות האצולה הפולנית והקשר די מרוחק בין זופיה ויוגיילה.[9]
מלכה רעיה - אשתו של יוגיילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]Zophia dei gratia Regina Polonie - זופיה, בחסד האל, מלכת פולין
במרץ 1422 עברה זופיה לגור בטירת ואוול בקרקוב. שם נתקלה בעוינות רבה מצד תומכיו של הקיסר זיסימונד ושל הנסיכה ידוויגה, במיוחד הבישוף זביגנייב אולשניצקי, המשפחות טנצ'ינסקי וטרנובסקי.[10] למשך שנה אחת בילה הזוג המלכותי לרוב בנפרד:יוגיילה נסע לפרוסיה, בחורף לליטא, ולהונגריה לשם משא ומתן עם הקיסבר זיסימונד, בעוד שזופיה נשארה בקרקוב.[11] כשהיא בודדה בחצר זרה ועוינת, כתבה זופיה מכתבים לבעלה בהם ביטאה את אומללותה.[10] בעקבות המכתבים לקח אותה יוגיילה למסע לרוסיה. נראה שיחסיהם התהדקו בעת המסע ואז דאג המלך לארגן את הכתרתה על ידי ארכיבישוף גנייזנו, ווייצ'ך יאסטז'נבייץ.[10] חגיגות ההכתרה התקיימו במרץ 1424 ונמשכו חמישה ימים. זופיה קיבלה במתנה את הכפרים סטראה זאגושץ' ובוגוציצה פיירוושה וכן 20,000 גז'יוונה בגרושים מפראג.[10]
בלילה שבין ה-30 ל-31 באוקטובר 1424 ילדה זופיה את ולדיסלב, הצאצא הזכר הראשון שנולד בבית המלכות של פולין ב-114 שנים.[12] לידת הבן העלתה את יוקרתה ואת השפעתה הפוליטית של המלכה במדינה. מצד שני המאבק הפוליטי על השלטון, סביב ירושתו של ולדיסלב יגיילו עלה מדרגה. האצולה הפולנית טענה שזכויותיו של יוגיילה לכס המלכות אינן עוברות בירושה ושהמלך העתידי יצטרך להיבחר בתהליך בחירות על ידי האצילים. באספות בבאסט באפריל 1425 ובלנצ'יצה במאי 1425 הכריזו האצילים הפולנים שוולדיסלב יוכל להוריש את המלכות לצאצאיו אך ורק אם יאשר חירויות מסוימות לאצילים ודחו את זכותה של זופיה לעוצרות.[13] יגיילו דחה את תנאיהם.
ב-16 במאי 1426 ילדה המלכה את בנה השני, קז'ימייז'. אולם הוא נפטר ב-2 במרץ 1427. נתונים אלה הם בסתירה עם בדיקה משנת 1950 שמצאה שהשלד התאים לילד בן 18 חדשים[14] באביב 1427 בעת היותה הרה עם ילד שלישי, הואשמה זופיה בבגידה תוך כדי הטלת ספקות לגבי אבהות הילד השלישי, שעמד להיוולד.[14] שניים ממשרתיה נעצרו ועונו ושמותיהם של שבעה גברים הועלו כמאהבים אפשריים של המלכה: חינצ'ה האחראי על האוצר מרוגוב, פיוטר קורובסקי, ואווז'ינייץ זרמבה, יאן קראסקה, יאן קונייצפולסקי, והאחים פיוטר ודובייסלב משצ'קוציני .[15] הפרשה הובאה בפני בית המשפט. אחרי שילדה את בנה השלישי, נשבעה המלכה זופיה בפני בית המשפט שהיא חפה מפשע והתיק נסגר.על אף השערורייה שנמשכה למשך חדשים, איש לא פקפק שוב באבהות המלך לגבי ילדי זופיה.[15]
ב-29 או 30 בנובמבר 1427 ילדה זופיה את קז'ימייז', לימים קז'ימייז הרביעי יגיילו. הזוג המלכותי המשיך להיאבק על זכויות ילדיהם לכס המלכות של פולין. בסתיו 1428 נסעו בני הזוג לליטא אולי כדי לתמוך בתוכנית להבטיח את כתר המלכותי של ליטא עבור הדוכס הגדול ויטאוטאס[15] לדוכס ויטאוטאס לא היו צאצאים והוא עמד להוריש את כתרו ליוגיילה ולבניו. אם האצולה הפולנית רצתה לשמור על האיחוד הפולני-ליטאי, עליה היה לבחור בבניו של יוגיילה כמלכים. אסטרטגיה זו כונתה על ידי ההיסטוריונים כ"דרך ליטא התורשתית אל פולין התורשתית".[16] עם זאת תוכנית זו נתקלה בהתנגדות חריפה מצד אצילים פולנים בעוד שוויטאוטאס עמד על דרישתו להיות מוכתר כמלך ליטא. בסופו של דבר יגילו התפשר ובכינוס בידלניה, במרץ 1430 קיבל את הצהרת האצילים שיוכל להוריש רק אם יאשר כמה פריבילגיות של האצולה ובתנאי שזופיה לא תוכל להיות עוצרת הכתר.[16] ויטאוטאס מת באוקטובר 1430. בליטא פרצו סכסוכי ירושה שהובילו למלחמת האזרחים הליטאית (1435-1431) ולמלחמת פולין-טבטונים (1435-1431). אלו הכשילו את האסטרטגייה של הבטחת זכויות בפולין באמצעות ליטא ובינואר 1433 אישר יוגיילה את החלטות האספה בידלניה.[16] מלכי פולין, אפילו כשהם בני אותה שושלת, חייבים להיבחר על ידי האצולה[16]
בדצמבר 1431, אחרי מחלה ממושכת, הלכה לעולמה הנסיכה ידוויגה (1431-1408), שהייתה ארוסה לפרידריך השני, הנסיך הבוחר מברנדנבורג. האשימו את זופיה שהרעילה אותה כדי לסלק אותה בעיצומם של סכסוכי הירושה. שוב פעם נאלצה סופיה להישבע שהיא חפה מפשע בפני בית דין.[17]
מלכה אם
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1 ביוני 1434 מת המלך ולדיסלב השני יגילו בהורודוק (היום במחוז לבוב של אוקראינה). השלטון נלקח על ידי הבישוף זביגנייב אולשניצקי ותומכיו.[18] ב-25 ביולי 1434 בהתאם להחלטות האספה בידלניה הוכתר ולדיסלב השלישי כמלך פולין. מועצת המלכות הוכרזה כמועצת עוצרים. המלכה זופיה והבישוף אולשניצקי המשיכו להיאבק על ההשפעה בתוך המועצה.[18]
בקיץ 1435 סיעה המלכה זופיה לגיסה, הנסיך המולדובי איליאש, בעלה של אחותה הצעירה, להימלט מהכלא הפולני ולחזור לשלטון בנסיכות מולדובה. איליאש נשבע אמונים למלך ולדיסלב ומולדובה שילמה מס לפולין.[18] המלכה תמכה גם בתוכנית לארס את ולדיסלב עם אן, דוכסית לוקסמבורג שהייתה בו זמנית גם יורשת כס המלכות של הונגריה ושל בוהמיה. אולם תוכנית זו נכשלה.[18]
אחרי מות הקיסר זיגיסמונד מלוקסמבורג, במרץ 1438, ביישוב חרודים, התכנסה האצולה הבוהמית, שבה רבים היו הוסיטים ממתנגדיו של אלברכט מאוסטריה ובחרה בקז'ימייז' הרביעי יגיילו כמלך בוהמיה. לא יודעים אם המלכה זופיה תמכה במהלך זה, אבל היא נודעה בדרך כלל כתומכת בהוסיטים, בניגוד לבישוף אולשניצקי שהתנגד להם בחריפות.[18] בסתיו 1438, הצבא הפולני פלש לבוהמיה. עם זאת המסע הצבאי לא נערך היטב ואחרי תבוסת תומכיו של קז'ימייז' בז'לניצה חזר הצבא הפולני לארצו באוקטובר 1438. [19]בדצמבר 1438 התכנסו אצילים פולנים בפיוטרקוב טריבונלסקי והכריזו על המלך בן ה-14 ולדיסלב כבוגר. צעד זה משמעותו הייתה פיזור מועצת העוצרים אבל לא חיזק את מעמד המלכה זופיה לעומת אולשניצקי.[20] היא השתתפה בנובי קורצ'ין בהתאגנותה של "קונפדרציה פולנית" "למען הגנתם של המלך ושל הסדר בממלכה" - נגד אולשניצקי ובעד ההוסיטים. "קונדפרציה" זו, בראשות סיפטק ממלשטין, נחלה, בסופו של דבר, תבוסה בקרב גרוטניקי[20]
אחרי מותו של המלך אלברכט באוקטובר 1439, בחרו האצילים ההונגרים בוולדיסלב כמלכם. אמו זופיה ליוותה אותו עד לגבול ההונגרי. הם נפרדו ב-22 באפריל 1440 בצ'ורשטין. זו הייתה הפעם האחרונה שהיא ראתה את בנה הבכור[20] במרץ 1440 נרצח הדוכס הגדול של ליטא, זיגיסמונד קיישטוטייטיס. בעוד ולדיסלב בהונגריה, הזמינו האצילים הליטאים בראשות יונאס גושטאוטאס, את הנסיך קז'ימייז' לווילנה ובחרו בו כדוכס גדול של ליטא.[20] זופיה נשארה בפולין וביקרה בארבעת הימים הבאים בחבל סאנוק ובטירת סאנוק. ההיא נודעה כמנהלת מוכשרת וכיבדה את התושבים. יחד עם זאת ההכנסות מאדמותיה לא יכלו להספיק למימון סגנון חייה המלכותי והיא נכנסה לחובות.[21]
ולדיסלב נהרג בקרב וארנה ב-10 בנובמבר 1444. החדשות דחפו את זופיה בחזרה לזירה הפוליטית.[21] באפריל 1445 היא לקחה לחק באספה בשייראדז שבה בחרו האצילים הפולנים בבנה קז'ימייז' כמלך. יחד עם זאת קז'ימייז' לא הזדרז לטעון לכתר וסירב לנסוע לפולין. זופיה עצמה נסעה אז לליטא לפגוש אותו אחרי פרידה של חמש שנים. המפגש התקיים בהרודנה באוקטובר 1445.[21] קזימייז עמד על סירובו לבוא לפולין ובשנתיים הבאות מילאה זופיה את תפקיד המתווכת בין קז'ימייז' לאצולה הפולנית. ב-1466 הודיעו האצילים שיבחרו בבולסלב הרביעי מוורשה כמלך אם ימשיך קזימייז' לסרב.[21] זופיה שיגרה שוב שליחים אל בנה ולבסוף הוא נענה בחיוב. לפי יאן דלוגוש תחנוניה האמהיים של זופיה שכנעו את האצילים לאשר את בחירת קז'ימייז' בנובי קורצ'ין, על אף תמיכתו של הקרדינל אולשניצקי בבולסלב.[22] ב-25 ביוני 1447 הוכתר קז'ימייז' הרביעי כמלך פולין.
מרגע בחירתו התחיל קז'ימייז' לבודד את אולשניצקי מהשלטון אבל אפשר לאמו להשתתף במועצת המלכותית.[23] היא ליוותה אותו במסעותיו והמשיכה להשפיע על החלטותיו. קז'ימייז' תמך באחייניה של זופיה - השליטים רומן השני ואלכסנדרל . השפעתה פחתה אחרי שהתחתן קז'ימייז' עם אליזבת מהבסבורג בשנת 1454[24] התערבותה הפוליטית האחרונה הייתה שליחת שליח אל האפיפיור החדש פיוס השני כדי לבדוק את דעותיו לגבי המלחמה בין פולין לאבירים הטבטונים (1466-1454).[24]
לפי יאן דלוגוש, זופיה חלתה אחרי שאכלה יותר מדי מלונים וסירבה לטיפולים.[24] המחלה החמירה והיא לקתה בשיתוק. זופיה מתה ב-21 בספטמבר 1461. היא נקברה בקפלת השילוש הקדוש בקתדרלת ואוול. היא הייתה זאת שיזמה את בניית הקפלה וקישוטה בשנים 1431–1432. כשנפטרה היו לה 4 נכדים ונכדה אחת[24]
המלכה זופיה מימנה תרגום כתבי הקודש הנוצריים לפולנית בשנים 1453–1461. אף על פי שהתרגום לא הושלם, היצירה שנודעה כ"ביבליה של המלכה זופיה" מהווה ציון דרך חשוב בהתפתחות השפה הספרותית הפולנית.[25]
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2006 - הבנק הלאומי של בלרוס הנפיק מטבע לכבוד מלאת 600 שנה להולדתה של זופיה הולשאנסקה
ביבליוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Małgorzata Duczmal, . Jogailaičiai Translated by Birutė Mikalonienė and Vyturys Jarutis. Vilnius: Mokslo ir enciklopedijų leidybos centras. 2012 ISBN 978-5-420-01703-6
("היגיילונים" - בליטאית. תורגם לאנגלית)
- JanTęgowski, Pierwsze pokolenia Giedyminowiczow. Poznań-Wrocław: Wydawn.Historyczne. 1999 ISBN 83-913563-1-0. ("הדור הראשון של הגדימינים") (בפולנית)
- Zygmunt Wdowiszewski, Genealogia Jagiellonów . Warszawa: Pax.1968 OCLC 21868459. (בפולנית)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זופיה הולשאנסקה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- (נסיכות דרוצק ונסיכי דרוצק. דרוצק העתיקה: אלף שנה לעיר Друцкае княства і князі Друцкія". Друцк старажытны: Да 1000-годдзя ўзнікнення горада) בבלרוסית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שושלת יגיילו באתר אוניברסיטת אוקספורד
- ^ 1 2 3 Duczmal 2012 עמ' 422
- ^ נוסביץ' 2000
- ^ 1 2 Duczmal 2012 עמ' 423
- ^ Tęgowski 1999עמ' 124-125
- ^ Улащик (1968) הכרוניקה מביכובייץ
- ^ 1968 Wdowiszewski עמ' 47-44
- ^ Tęgowski1999 עמ' 47-44
- ^ Duczmal 2012 עמ' 425-424
- ^ 1 2 3 4 Duczmal 2012 עמ' 425
- ^ Duczmal 2012 עמ' 424-425
- ^ Duczmal 2012 עמ' 426-425
- ^ Duczmal 2012 עמ' 426
- ^ 1 2 Duczmal 2012 עמ' 280
- ^ 1 2 3 Duczmal 2012 עמ' 427
- ^ 1 2 3 4 Duczmal 2012 עמ' 428
- ^ Duczmal 2012 עמ' 247
- ^ 1 2 3 4 5 Duczmal 2012 עמ' 429
- ^ Duczmal 2012 עמ' 283
- ^ 1 2 3 4 Duczmal 2012 עמ' 430
- ^ 1 2 3 4 Duczmal 2012 עמ' 431
- ^ Duczmal 2012 עמ' 432-431
- ^ Duczma 2012 עמ' 432
- ^ 1 2 3 4 דוצ'מה 9
- ^ Duczmal 2012 עמ' 434-433