זאב ברין
 | |
| לידה |
6 באוגוסט 1884 פוזנן, ממלכת פרוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
20 ביוני 1949 (בגיל 64) |
| מקום קבורה |
חדרה |
  | |
זאב ברין (6 באוגוסט 1884 - 20 ביוני 1949) רופא, חקלאי, איש עסקים שהיה חדור באמונה ציונית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברין נולד בפוזנן ולמד רפואה באוניברסיטת ברלין. לימודי דוקטורט השלים באוניברסיטת פרייבורג[1]. לאחר לימודי רפואה, נסע ברין במשלחת למושבות הגרמניות במזרח אפריקה.
בשנת 1910 עלה לארץ ישראל והחל לעבוד כרופא בחדרה[2]. לאחר שנה בחדרה נשלח לארבעה חודשי השתלמות בהמבורג על חשבון תחנת הניסיונות של אהרן אהרנסון. בשובו לארץ ישראל הביא איתו מעבדה למחקר המלריה ואהרונסון הקים את תחנת הבריאות העברית בראשות ברין, במימונו של נתן שטראוס, לטיפול במלריה בכל רחבי ארץ ישראל. ברין יצא שוב להשתלמות באיטליה ובאנגליה בתחילת שנת 1912[3][4] ובשובו העביר את תחנת הבריאות לירושלים, על פי בקשתו של שטראוס[5]. ברין המליץ על סתימת בורות המים בירושלים באופן שלא יאפשר ליתושים שמעבירים את המלריה להתרבות והטווה תוכנית מפורטת להבראת ירושלים[6].
בדצמבר 1912 נסע לטבריה לסייע בטיפול במחלת הכולרה בעיר[7], אך ככל הנראה הגיע לאחר שוך המגפה[8]. ברין המליץ על חפירת באר מרכזית בטבריה כדי להימנע משתיית מי הכנרת שלטענתו היו מזוהמים[9]. בינואר 1913 הושגה הסכמה עם פטר מיהלנס על שיתוף פעולה במחקר המלריה[10]. אולם בעקבות סכסוך עם מחליפו של מיהלנס התחנות הופרדו[11].
במהלך 1913 נסע ברין לגרמניה[12] בה התקיים משא ומתן עם פטר מיהלנס על שיתוף פעולה בין יהודים לגרמנים במכון הרפואי בירושלים[13]. על פי ההסכם עמד מיהלנס בראש התחנה הרפואית המשותפת הכל-לאומית בירושלים וברין עמד בראש המחלקה להיגיינה[14][15].
ב-1913 היה ברין בין מייסדי האגודה הרפואית הירושלמית "אגודת רופאים מדברי עברית" (ארמ"ע), ביחד עם ד"ר אריה בעהם, ד"ר אריה לייב שמעוני-מקלר, ד"ר אריה גולדברג, ד"ר אריה פייגנבאום, וד"ר מרים נופך[16][17].
ד"ר ברין עסק בחקר מחלת המלריה שהייתה נפוצה מאוד בארץ ישראל באותה עת ולקה אף הוא במחלה תוך כדי המחקר. בשל הכמויות המוגזמות של חינין שקיבל ד"ר ברין כטיפול במחלה, חצי מפניו שותקו והוא נשלח לירושלים לטיפולו של ד"ר טיכו. אחת האחיות הצעירות אשר טיפלה בו שם הייתה רבקה מרקס, בת למשפחה חרדית וגיסתו של הסופר ש"י עגנון. הם נישאו ונסעו לגרמניה לאחר לידת בנם הבכור יונה, ושם גויס ד"ר ברין לשירות בצבא גרמניה כרופא.
בתום מלחמת העולם הראשונה החליטו זאב ורבקה לשוב לארץ ישראל. ד"ר ברין ייסד בחדרה קואופרטיב בשם "החקלאי", והקים את סניף בנק "הלוואה וחסכון" עבור החקלאים בחדרה. הוא גם עסק בייבוש הביצות בסביבת חדרה[18]. לצורך כך הוא נסע לחוץ לארץ ושב בנובמבר 1921[19]. בפרעות תרפ"א ביתו בחדרה נשדד על ידי הפורעים הערבים[20]. בתחילת 1922 הוא ניהל משא ומתן עם פועלי חדרה לגבי דרישותיהם לאחר שהפועלים החרימו את חדרה[21].
בשל האבטלה ששררה בארץ ישראל באותה עת, התקשה ברין למצוא עבודה ושב לגרמניה, שם הקים חברת מניות שאיפשרה ליהודים לרכוש קרקע חקלאית בארץ ישראל. כל מניה כללה 10 דונם פרדס ו-7 דונם אדמת בור, מתוכם 2 דונם למגורים ו-5 דונם למשק עזר.
בשנת 1929 הקים את חברת "מטעי פרי הדר" שנטעה פרדסים באחוזת מגד[22].
בשנת 1931 היה שותף להקמת אגודת הפרדסנים בארץ ישראל[23]. בשנת 1934 היה ממקימי בית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה[24].
בשנות ה-40 היה יו"ר המועצה של חקלאי חדרה[25]. עם הקמת המועצה הכפרית בחדרה התמנה ברין לנשיאה הראשון[26].
לרבקה וזאב ברין נולדו שלושה ילדים: יונה ששלח ידו בעסקים שונים ומעולם לא הקים משפחה, דניאל [גדעון] שעסק בחקלאות והמשיך את ניהול פרדסי המשפחה ואביעזר שנשא לאשה את דבורה שריון, בת למשפחה מעולי תימן.
זאב ברין נפטר ב-20 ביוני 1949 ונקבר יום למחרת בבית העלמין הישן בחדרה[27].כחודש וחצי לאחר פטירת ד"ר ברין, ביום 21 ביולי 1950, נולד בן לדבורה ואביעזר שנקרא זאב, כשם סבו וכאזכור לתאריך העברי בו נולד (ז' אב).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד תדהר (עורך), "זאב ברין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 390
- ד"ר זאב ברין איש חדרה ז"ל, הַבֹּקֶר, 20 ביולי 1949
- איתמר בנעט, ד"ר זאב ברין איש חדרה, הַבֹּקֶר, 8 ביוני 1950
- נעדרים, הַבֹּקֶר, 20 ביוני 1949
- סופר הבוקר בשומרון, חדרה מעלה זכרו של ד"ר ברין ז"ל, הַבֹּקֶר, 11 ביוני 1950
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ד"ר זאב ברין איש חדרה ז"ל, הַבֹּקֶר, 20 ביולי 1949
- ^ נסיעה לחדרה, הצבי, 9 בנובמבר 1910
- ^ משרד הבריאות, הצבי, 19 באפריל 1912
- ^ בארצנו, הצבי, 19 ביולי 1912
- ^ אליעזר בן-יהודה, המשלחת המדעית היהודית, הצבי, 17 בספטמבר 1912
- ^ להבראת ירושלים, הצבי, 7 באוקטובר 1912
- ^ ירושלים יום יום, הצבי, 20 בדצמבר 1912
החלירע בטבריה, הצבי, 1 בינואר 1913
ירושלים יום יום, הצבי, 9 בינואר 1913 - ^ מטבריה, מוריה, 9 בינואר 1913
- ^ מי באר בטבריה, מוריה, 17 בינואר 1913
- ^ לתחנות חקירת המלריה, מוריה, 17 בינואר 1913
- ^ העלבון ועונשו, החרות, 7 במרץ 1913
- ^ הד"ר ברין, החרות, 6 באפריל 1913
- ^ ממחנה עבודתנו בברלין, הצבי, 11 במאי 1913
- ^ ירושלים, הפועל הצעיר, 27 ביוני 1913
- ^ ירושלים, באסיפת הרופאים, החרות, 18 ביולי 1913
- ^ ניסים לוי, "פרקים בתולדות הרפואה בארץ-ישראל 1799-1948", הוצאת הקיבוץ המאוחד והפקולטה לרפואה ע"ש ברוך רפפורט, הטכניון, חיפה, 1988, עמודים 151, 155, 380
- ^ פיטר גילבי, יוסף פיקל, אברהם נצר, אבישי גולץ, "ד"ר אריה לייב שמעוני מקלר - רופא עיניים ואף-אוזן-גרון", הרפואה, כרך 155, חוברת 4, אדר ב'-ניסן תשע"ו, אפריל 2016, עמוד 238
- ^ חדרה, דואר היום, 18 במרץ 1921
- ^ שיבת הד"ר ברין, דואר היום, 22 בנובמבר 1921
- ^ בחדרה, הצפירה, 25 במאי 1921
- ^ אחרי האמור, דואר היום, 12 בינואר 1922
- ^ חדרה, בעבודה, דבר, 19 בפברואר 1930
נטיעה חדשה, דבר, 26 בינואר 1931 - ^ לשבוח תפוחי הזהב, דואר היום, 25 בפברואר 1931
- ^ הגמנסיון החקלאי נפתח, דואר היום, 1 באוגוסט 1934
- ^ א. י. בנעט, תתחיל תקופת שלום בחדרה, הַבֹּקֶר, 4 ביולי 1947
- ^ נפתחה רשמית המועצה הכפרית בחדרה, הַבֹּקֶר, 9 בספטמבר 1947
- ^ זאב ברין באתר GRAVEZ
| בקרת זהויות |
|
|---|