ז'וזף דארנן
 | |||
| לידה |
19 במרץ 1897 קוליני (Coligny)(אנ'), הרפובליקה הצרפתית השלישית  | ||
|---|---|---|---|
| הוצאה להורג |
10 באוקטובר 1945 (בגיל 48) פור דה שאטיון (אנ'), הממשלה הזמנית | ||
| מדינה |
 צרפת של וישי | ||
| מקום קבורה |
בית הקברות בטיניול | ||
| מפלגה |
המפלגה העממית הצרפתית, אקסיון פראנסז | ||
| |||
| פרסים והוקרה | |||
| |||
  | |||
ז'וזף דארנן (בצרפתית: Joseph Darnand; 9 במרץ 1897 – 10 באוקטובר 1945) מראשי המשטר בצרפת של וישי, שהייתה ממשלת בובות של הנאצים בדרום צרפת.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ז'וזף דארנן נולד ב-1897. בצעירותו לחם במלחמת העולם הראשונה וקיבל כמה ציונים לשבח. לאחר המלחמה השתייך למספר ארגונים פוליטיים של הימין הקיצוני בצרפת. ב-1936 הצטרף אל "המפלגה העממית הצרפתית" (Parti Populaire Francaise) הפשיסטית.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939 התנדב דארנן לצבא, שירת בקו מאז'ינו ונשבה בידי הגרמנים ביוני 1940. דארנן הצליח להימלט מן השבי והתיישב בעיר ניס (ניצה).
בצרפת של וישי היה דארנן מבכירי "ארגון ותיקי המלחמה הצרפתי" וניהל את לשכת הגיוס של "לגיון המתנדבים הצרפתי נגד הבולשביזם" (L.V.F). במרוצת הזמן נראה ה-L.V.F בעיניו כמתון מדי והוא יסד את "לגיון שרות הסדר" (S.O.L), שנטל חלק בפעולות נגד מתנגדי המרשל אנרי פיליפ פטן, שעמד בראש צרפת של וישי, ונגד תנועת ההתנגדות הצרפתית (ה"רזיסטאנס"). הלגיון נקט באלימות ושימוש בעינויים.
בנובמבר 1942, בעקבות פלישת בעלות הברית לצפון אפריקה, ביצע קנצלר גרמניה, אדולף היטלר את "מבצע אטילה". חלקה הדרומי של צרפת, שטרם נכבש עד אז ונשלט בידי ממשלת בובות בהנהגת המרשל פטן, נתפס על ידי חיילים גרמנים. ממשלת וישי נותרה כפי שהייתה בראשותם של פטן ולאוואל, אך המסכה הוסרה: מראית העין של עצמאות צרפתית, שצרפת של וישי עמלה להשיג, התנפצה, ונתגלתה מציאות של כיבוש ושיתוף פעולה גלוי עם הכובש, ללא כחל ושרק - כאשר חלק מהצרפתים מתנגדים לכיבוש במסגרת תנועת ההתנגדות הצרפתית (הרזיסטאנס), וחלקם נלחמים באופן פעיל כנגד הגרמנים במסגרת צבא צרפת החופשית בהנהגת שארל דה גול).
בראשית 1943 הפך ה-S.O.L רשמית להיות "המיליציה הצרפתית" (Milice Francaise), שהייתה המשטרה החשאית של ממשלת וישי. בראש המיליציה עמד רשמית פייר לאוואל, אך דארנן היה מפקדה בפועל. המיליציה לחמה בתנועת ההתנגדות הצרפתית ונטלה חלק מרכזי בריכוז יהודי צרפת וכליאתם לשם שילוחם להשמדה. בין יתר פשעיה אחראית המיליציה לרצח שר הפנים היהודי של צרפת ז'ורז' מנדל, ב-7 ביולי 1944, לאחר שזה הוסגר לידיה ממחנה הריכוז בוכנוואלד בו הוחזק.
באוקטובר 1943 נשבע דארנן שבועת אמונים להיטלר והוענקה לו דרגת שטורמבנפירר (רב-סרן) בוואפן אס.אס. והוא נתמנה לראש המשטרה ושר הפנים של ממשלת וישי, לאחר שקודמו בתפקיד (רנה בוסקה) התפטר בלחץ המיליציה של דארנן. במקביל העביר לדה גול בקשה לצרפו לצבא צרפת החופשית, הצעה שאותה דחה דה גול, כיון שידי דארנן היו מגואלות בדם לוחמי הרזיסטאנס.
לאחר הנחיתה בנורמנדי של כוחות בעלות הברית, ועם התקדמותם ללב צרפת, נמלט דארנן לגרמניה בספטמבר 1944, והצטרף למרשל פטן ולפייר לאוול בעיר זיגמרינגן, בה המשיכו לקיים לכאורה את ממשלתם. שרידי המיליציה הצרפתית שנמלטו לגרמניה, מוזגו עם דיוויזיית שרלמאן ונטלו חלק בהגנת הבונקר של היטלר, בימים האחרונים של הרייך השלישי.
זמן קצר לאחר סיום המלחמה נלכד דארנן על ידי כוחות בעלות הברית, הוחזר לצרפת, ושם הועמד לדין ביחד עם פטן ולאוואל. בניגוד לפטן, שלא דיבר במשפטו ולא הביע כל עמדה, ולאוואל, אשר לימד על עצמו סנגוריה באריכות ובהתגרות, טען דארנן בקצרה כי כל מעשיו נעשו בהוראת המרשל פטן. טענתו נדחתה, ודרנאן נידון למוות. הוא הוצא להורג ב-10 באוקטובר 1945.
דה גול כתב על דרנאן בזיכרונותיו כי "התנהגותו של שבוי המעש הגדול הזה הייתה ההדגמה הטובה ביותר לעוונו של משטר שהרחיק מעל המולדת אנשים שנוצרו לשרתה". דה גול מצא צידוקים להתנהגותו של דרנאן באידאולוגיה ששללה את השחיתות ואת רדיפת התענוגות של הרפובליקה הצרפתית השלישית, וראה את התנהגותו של דרנאן כנובעת מפגם באישיותו, ומרדיפת הרפתקנות, שהצדיקה כל מטרה וכל אמצעי. דעה זו מתעלמת מן העובדה שלא היה מדובר בשיתוף פעולה בלבד, ובבגידה בבני עמו, אלא גם בשותפות לפשעים חמורים ביותר כנגד האנושות, ומתן סיוע פעיל להשמדתם של יהודי צרפת אשר רוכזו במחנה דראנסי ולמעלה ממאה אלף מהם נשלחו להשמדה במזרח.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ז'וזף דארנן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)