ז'אן-פרנסואה מילה

ז'אן-פרנסואה מילה
Jean-François Millet
	צילום מאת נדאר בסביבות 1858-1856
לידה	4 באוקטובר 1814; גרוויל-אג, צרפת
פטירה	20 בינואר 1875 (בגיל 60); ברביזון, צרפת
מקום קבורה	Chailly-en-Bière
מקום לימודים	בית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות (18 במאי 1839)
זרם באמנות	ריאליזם
הושפע על ידי	Théophile Langlois de Chèvreville, פול דלארוש
יצירות ידועות	המלקטות, The Potato Harvest, The Angelus, The Sower
פרסים והוקרה	אביר בלגיון הכבוד (1868)
בן או בת זוג	פולין וירז'יני אונו-די-ביו (16 בנובמבר 1841–ערך בלתי־ידוע); קתרין מארי ז'וזף למר
צאצאים	מארי-רוזלי מילה נשואה פארדאן, ז'אן-פרנסואה מילה הבן

ז'אן-פרנסואה מִילֶה (בצרפתית: Jean-François Millet; 4 באוקטובר 1814 – 20 בינואר 1875) היה צייר ותחריטן צרפתי, יחד עם תאודור רוסו, קורו, שארל-פרנסואה דוביני - נציג אסכולת ברביזון. התפרסם במיוחד בתמונותיו מחיי הכפר ועבודות השדה. הושפע מהצייר הצרפתי גוסטב קורבה. נחשב לאמן ריאליסט, לעיתים נטורליסט, שהשפיע רבות על האמנים בדורות הבאים.

רקע משפחתי וילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'אן-פרנסואה מילה נולד בשנת 1814 למשפחה של איכרים אמידים ביישוב הקטן גרישי, חלק מהכפר גרוויל-אג (Greville-Hague), באזור צפון קוטנטן, שבחבל נורמנדיה, לא רחוק משרבור. אביו היה ז'אן לואי ניקולא מילה שמוצאו היה ביישוב סן-ז'רמן-לה-גאיאר, ואמו הייתה אמה-אנרייט-אדלאיד, לבית אנרי. במקביל לעיסוקיהם בעבודת האדמה הוריו היו אנשים שוחרי קריאה וקתולים אדוקים. ז'אן פרנסואה שנקרא לזכרו של הקדוש פרנצ'סקו מאסיסי הנערץ על סבתו, היה בנם הבכור מבין שמונה ילדים ועזר מילדותו בעבודות החרישה וברעיית הצאן של המשפחה. אחוזת הוריו השתרעה עד לגבעה שעל גדת תעלת למאנש. מילה נמשך לאמנות מגיל מוקדם וזכה להשכלה נאותה, הודות לסבתו מצד האם,לואיז ז'ומלן ולאחיה הכומר שארל, שהקנו לו אהבה לקריאת ספרים. בילדותו קרא מילה את התנ"ך ואת הברית החדשה וגם את כתבי מונטן, לה פונטן, הומרוס, ורגיליוס, תאופרסטוס, אוגוסטינוס הקדוש, בוסואה ופנלון ובשנות ה-20 לחייו את שייקספיר, מילטון, שאטובריאן והוגו.

לימודיו ותחילת הקריירה האמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 19, בשנת 1833 נסע לשרבור על מנת ללמוד אצל צייר הנופים פול די-מוּשל. למד באותה עיר גם אצל הצייר לוסיין תאופיל לאנגלואה, תלמיד של ברון גרו. החל משנת 1835 הקדיש עצמו כל כולו לציור. בעזרת מלגה שסידרו לו לאנגלואה ואחרים, בשנת 1837 נסע מילה לפריז והתקבל לאקדמיה לאמנויות יפות. הוא למד בסטודיו של פול דלרוש. אחרי שבשנת 1839 הפסיק לקבל מלגה, התחיל לממן את לימודיו ואת מחייתו על ידי ציור דיוקנאות. בקשתו הראשונה להציג בסלון האמנים של פריז נדחתה. בשנת 1841 מילה התחתן עם פולין-וירז'יני אונו ויחד איתה עבר לגור בפריז. בתקופה זו, הידועה מאוחר יותר כ"תקופה הפרחונית" ביצירתו - צייר תמונות קלילות וחושניות בהשפעת סגנון הרוקוקו, לפי דוגמת פרגונאר. בשנת 1844 נפטרה אשתו ממחלת השחפת ומילה חזר לשרבור.

כעבור שנה, ב-1845 הוא עבר לגור בלה אוור עם ידידה חדשה בשם קתרין למר (Catherine Lemaire) שהייתה לאשתו השנייה. עבד שם בציור דיוקנאות ותמונות מחיי הכפר. בסוף אותה שנה חזר לפריז והתוודע לאמנים כגון קונסטאן טרואיון, נרסיס דיאס דה לה פניה, אונורה דומייה, אנטואן לואי בארי ותאודור רוסו והצליח להציג מיצירותיו בגלריות שונות בפריז.

מילה התיידד עם אלפרד סאנסייה איתו התכתב בהמשך כל ימי חייו. ב-1881 כתב סאנסייה מונוגרפיה מקיפה על חייו ומפעל יצירותיו של מילה. כאשר מהפכת פברואר 1848 שמה קץ למלוכתו של לואי פיליפ וקמה הרפובליקה השנייה קצרת הימים, שמר מילה מרחק מהאירועים הפוליטיים סביבו. משרד הפנים של הממשלה הזמנית קנה ב-5000 פרנק ,סכום גדול ויוצא דופן באותם ימים, את התמונה שלו Les Botteleurs de foin.השלטון החדש הזמין אצלו עוד עבודות בשווי 1800 פרנק.

החיים בברביזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההכנסות האלה איפשרו לו לעזוב ביוני 1849 את פריז ולהתיישב יחד עם ידידו שארל זאק ביישוב ברביזון, בסמוך ליער פונטנבלו. יחד עם הצייר תאודור רוסו , התבלט שם מילה כמנהיג קבוצת האמנים שכונתה מאוחר יותר "אסכולת ברביזון". עם הזמן התחילו להגיע למקום גם שוחרי אמנות רבים שזיכו את הצייר בהכנסה סדירה, אם כי צנועה. בשנות 1850 התחילו להגיע למקום גם ציירים רבים מארצות שונות, כולל מעבר לאוקיינוס. בתקופה זו צייר מילה, בין השאר, את תמונתו "המלקטות" (1857). חלק מהמבקרים מתחו עליו בקורת על כי העז לצייר שלוש איכריות יגעות כפיים שהותר להן לאסוף את שאריות השיבולים שנשארו בשדה בעקבות הקציר וטענו שהריאליזם שלו מופרז. התעוררו נגדו ,ללא בסיס, חשדות כי אוהד רעיונות סוציאליסטים. ברקע התמונה רואים את תהליך הקציר, שבו הגיבורות העיקריות של הציור אינן לוקחות חלק. מבקרים אחרים התרשמו לטובה מהקפידה והכניסה לפרטים בעיבוד הנושא והעריכו שמדובר במגמה אמנותית חדשה.

בשנת 1867 לרגל התערוכה העולמית של פריז, הוצגה גם תערוכה רטרוספקטיבית שלו. בשנת 1870 בגלל המלחמה עם פרוסיה, נאלץ מילה לעבור למשך שישה חדשים ליישוב קרוב לשרבור. כשבפריז פרצו המהומות המהפכניות, סירב מילה להיות חבר באיגוד האמנים תומכי הקומונה. הוכה בחולי ולא הצליח לסיים את עבודת הקישוט של הפנתאון בתמונות מחיי ז'נבייב הקדושה.

מילה נפטר בינואר 1875 בביתו ברביזון.

יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התמונה "משק בגרוויל" צוירה בנורמנדיה ונחשבת למבשרת את סגנון האימפרסיוניזם. מגוון הצבעים בה עשיר מאוד. זה ליד זה מונחים הצבע האדמדם-חמים של הקירות, הגוונים הבהירים של הרקיע והירוק של הצמחייה.

תמונה ידועה נוספת של מילה, "אנז'לוס", ביקשה לשקף את אדיקות האיכרים בזמנו. ערך הציור עלה מאלף פרנק כשנמכר לראשונה ב-1860 ל-800,000 פרנק כשנקנה על ידי מוזיאון לובר.

בתמונה רועה טווה צמר מאוברן, משיג מילה את האפקטים הטבעיים של הרקיע על ידי הנגיעות השקופות של לובן העננים המשוחות מעל הכחול הסמיך של השמיים. על ידי הארת פרטים מסוימים והצללתם של אחרים, הוא הגשים את עיצוב הדמות באופן כל כך פלסטי שהיא נראית כמעט ניתנת למישוש.

גם בציור שיעור סריגה הוכיח מילה את כישרונו הבלתי רגיל באמנות הצבעים. בולטת התאמה מצוינת של גוני הכחול עם הצהוב שבבגדים. ההארה מאוזנת על ידי קרנות האור הנופלות על הידיים החרוצות של הילדה. הקומפוזיציה מזכירה את הציור של ורמיר, רוקמת התחרה.

משק בגרוויל, 1855. מוזיאון האמנות בריימס
אנז'לוס - תפילה בשדה ,1859-1857. מוזיאון ד'אורסה, פריז
רועה טווה צמר מאוברן, 1869-1868, מוזיאון ד'אורסה, פריז
שיעור סריגה, 1869-1868 ,מוזיאון ד'אורסה, פריז

צרפת הכפרית במאה ה-19[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הזורע", מוזיאון בוסטון לאמנויות יפות, ארצות הברית.
«Les Lavandières כובסות על שפת הנהר»
«שדה תפוחי האדמה», המוזיאון בוסטון לאמנויות יפות, ארצות הברית.
Paysanne enfournant son pain«איכרה אופה לחם», מוזיאון קרלר-מילר, אוטרלו, הולנד
"רועת צאן" Bergère avec son troupeau מוזיאון ד'אורסה, פריז

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Laurent Manoeuvre: Jean-François Millet. Pastels et dessins. Paris, 2002
Abcdaire de Millet. Paris, 1999
Alexandra R.Murphy,Jean-François Millet. Museum of Fine Arts, Boston, 1984. ISBN 0-87846-237-6
Alfred Sensier: La vie et l'œuvre de Jean-François Millet (rééd. de 1881). Paris, 2006

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

	ערך ללא מקורות
	בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.