ועדת החוקה, חוק ומשפט

ועדת החוקה, חוק ומשפט

ישיבת ועדת חוקה, חוק ומשפט בראשות ח"כ יזהר הררי, בשנת 1952 לערך.
גוף פרלמנטרי	הכנסת
ייסוד הוועדה	1949
יו"ר	שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
חברים
הליכוד: חנוך מילביצקי, אריאל קלנר, גלית דיסטל-אטבריאן, אופיר כץ יש עתיד: קארין אלהרר, יואב סגלוביץ' המחנה הממלכתי: מתן כהנא ש"ס: אברהם בצלאל, ארז מלול יהדות התורה: יעקב אשר עוצמה יהודית: יצחק קרויזר ישראל ביתנו: יוליה מלינובסקי רע"מ: מנסור עבאס חד"ש-תע"ל: עופר כסיף העבודה: גלעד קריב
אתר רשמי

ועדת החוקה, חוק ומשפט (או בקיצור ועדת חוקה) של הכנסת היא אחת מוועדות הכנסת הקבועות. הוועדה עוסקת בחוקת המדינה, בחוקי היסוד, בחוקים הרגילים הנוגעים לסדרי המשפט ולשאלות מתחומי המשפט, ובחוקים כגון: בחירות ועוד.

הסיבות להקמת הוועדה

בהחלטת החלוקה של העצרת הכללית של האומות המאוחדות בכ"ט בנובמבר 1947 נאמר: "האספה המכוננת של כל מדינה (היהודית והערבית) תתקין חוקה דמוקרטית למדינתה". במגילת העצמאות נקבע: "אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט הלילה ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתקבע על ידי האספה המכוננת הנבחרת, לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948 - תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית". אם כן, עצרת האו"ם חייבה כינון חוקה וכל נציגי המפלגות העיקריות חתמו על הכרזת העצמאות שאישרה קביעה זו, ואף קבעה תאריך יעד לכינון החוקה. ברוח דברים אלו הוקמה בסמוך לקום המדינה ועדה לענייני חוקה בראשות ד"ר זרח ורהפטיג. דוד בן-גוריון, אז ראש הממשלה, הכריז כי תפקידה הוא לעבד הצעת חוקה לפרלמנט הבא. אפשר להסיק שהייתה כוונה לחוקק חוקה פורמלית אחרת לא היו מקימים ועדה מיוחדת לשם כך.

רוב חברי הוועדה ראו בשני מסמכים אלה מסמכים המחייבים כינון חוקה באופן מיידי, גם מבחינה משפטית וגם מבחינה מוסרית. עוד הם טענו שמיד לאחר אישור החוקה, על האספה המכוננת להתפזר, כי מטרתה היה לכונן חוקה ורק לאחר מכן תיבחר הכנסת הראשונה.

דעת המיעוט סברה שאין צורך לחייב את האספה המכוננת לכונן חוקה. הם גם קבעו שמועצת המדינה הזמנית תמשיך לכהן לצד האספה המכוננת, קביעה זו זכתה לתמיכת ראש הממשלה דוד בן-גוריון ואף עוגנה בחוק כפקודת המעבר לאספה מכוננת.

כאמור לעיל, לא הייתה תמימות דעים בקשר להכרח המיידי, ולהכרח בכלל בכינון חוקה. בהכללה ניתן לומר, כי תומכי החוקה היו מפלגות ימין, מרכז ושמאל, מפלגות אלו היו מפלגות מיעוט אשר מנהיגיהן היו חסרי אונים מול מפא"י הדומיננטית. כל המפלגות שתמכו בחוקה, למעט המפלגה הפרוגרסיבית, ישבו באופוזיציה. טיעוניהם של התומכים בכינון החוקה נשענו בעיקר על הצורך בהגנה על זכויות הפרט והסדרתם בחוקה.

את המתנגדים לחוקה אפשר לחלק לשלושה סוגים.

• המתנגדים לכינון חוקה באופן מיידי. לדעתם, יש צורך לחכות עם כינון החוקה משום שחוקה צריכה להיכתב בסופה של מהפכה כדי להנציח עקרונות מסוימים ומדינת ישראל במצבה היא רק בתחילתה של המהפכה. בנוסף הם טענו, שחוקה אמורה להתבסס על אמונו של העם בה ואנו איננו יודעים עדיין מה דעתם של היהודים העתידים לבוא שכן המדינה הייתה עוד בתקופה של קליטת עלייה מאסיבית.
• אנשים שחושבים שאפשר להסתפק בחוקי יסוד.
• אלה המתנגדים לכינון חוקה באופן עקרוני, אותם אנשים השתייכו ברובם למפלגות הדתיות.

התוצאה של הוויכוח היא, שלמדינת ישראל אין היום חוקה. הדיונים בנושא החוקה הסתיימו בהצעה שהוגשה בפני הכנסת, על ידי חבר הכנסת יזהר הררי.

פשרת הררי

ערך מורחב – החלטת הררי

על-פי ההצעה, הכנסת הראשונה הטילה על ועדת חוקה, חוק ומשפט להכין הצעת חוקה למדינה, והחוקה תהיה בנויה מפרקים, כך שכל פרק יהווה חוק יסודי בפני עצמו. הפרקים יובאו לאישור בפני הכנסת, וכאשר והוועדה תסיים את עבודתה, כל הפרקים יתאגדו לחוקת המדינה.

ההצעה התקבלה ב-13 ביוני 1950, על ידי חברי הכנסת, והיא ידועה כ"החלטת הררי", אשר קובעת את הדרך לכינון חוקה. מדובר בה במפורש על ועדה שתכין חוקה, ומשמעות הדבר, שגם לאחר הסבת שמה של האספה המכוננת לכנסת הראשונה, היא תמשיך להיות רשות מכוננת. למרות ההחלטה, נותרו שאלות פתוחות לגבי הנושאים בהם יעסקו החוקים היסודיים, האם באמת יש חובה לכונן חוקה? הרי נאמר בה שהכנסת "מטילה" על ועדת חוקה חוק ומשפט להכין חוקה, אך כתוב "במידה שהוועדה תסיים את עבודתה", מכך ניתן להבין, שכינון החוקה אינו מחויב.

לא ברור גם האם חוק יסודי הופך לפרק בחוקה מיד עם חקיקתו, או רק לאחר איגוד כל החוקים לחוקה? וכיצד יאוגדו כל החוקים? האם לאחר חקיקת האחרון שביניהם תהיה התאגדותם לחוקה אוטומטית או שיש צורך בהחלטה טכנית כדי שיהיו לחוקה? ובכלל מהו תוקפה המשפטי של החלטת הררי? בהמשך להחלטה זו, חוקקה הכנסת שלושה עשר חוקי יסוד כתשתית לחוקת המדינה:

• חוק יסוד: הכנסת
• חוק יסוד: הממשלה
• חוק יסוד: נשיא המדינה
• חוק יסוד: מקרקעי ישראל
• חוק יסוד: משק המדינה
• חוק יסוד: הצבא
• חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל
• חוק יסוד: השפיטה
• חוק יסוד: מבקר המדינה
• חוק יסוד: חופש העיסוק
• חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
• חוק יסוד: משאל עם
• חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת השש עשרה נטלה על עצמה את המלאכה לבחון את חוקי היסוד שנחקקו עד אז (כלומר, למעט "חוק יסוד: משאל עם" ו"חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי" שעדיין לא נחקקו), להתאים אותם למסמך חוקתי, לצרף הצעות לפרקים החסרים ולאגד את כל אלה למסמך אחד הכולל הצעות לחוקה.

יושבי ראש הוועדה

	כנסת	שנות פעילות	יושב ראש	תמונה	סיעה
1	הכנסת הראשונה	29 במרץ 1949 - 20 באוגוסט 1951	נחום ניר-רפאלקס		מפ"ם
2	הכנסת השנייה	18 בספטמבר 1951 - 12 בדצמבר 1955	משה אונא		הפועל המזרחי
	הכנסת השלישית				חזית דתית לאומית, הפועל המזרחי, מפד"ל
3		12 בדצמבר 1955 - 14 בנובמבר 1956	זרח ורהפטיג
(1)		14 בנובמבר 1956 - 30 בנובמבר 1959	נחום ניר-רפאלקס		אחדות העבודה - פועלי ציון
(3)	הכנסת הרביעית	1 בדצמבר 1959 - 4 בספטמבר 1961	זרח ורהפטיג		מפד"ל
(2)	הכנסת החמישית	4 בספטמבר 1961 - 17 במאי 1966	משה אונא
	הכנסת השישית
4		17 במאי 1966 - 17 בנובמבר 1969	יצחק רפאל
5	הכנסת השביעית	23 בדצמבר 1969 - 4 באפריל 1971	ישראל שלמה בן-מאיר
6		11 במאי 1971 - 21 בינואר 1974	יוסף גולדשמידט
(3)	הכנסת השמינית	12 במרץ 1974 - 13 ביוני 1977	זרח ורהפטיג
7	הכנסת התשיעית	28 ביוני 1977 - 20 ביולי 1981	דוד גלס
8	הכנסת העשירית	20 ביולי 1981 - 21 בנובמבר 1988	אליעזר קולס		הליכוד
	הכנסת האחת עשרה
9	הכנסת השתים עשרה	23 בינואר 1989 - 13 ביולי 1992	אוריאל לין
10	הכנסת השלוש עשרה	22 ביולי 1992 - 17 ביוני 1996	דוד צוקר		מרצ
11	הכנסת הארבע עשרה	16 ביולי 1996 - 2 במרץ 1998	שאול יהלום		מפד"ל
12		2 במרץ 1998 - 7 ביוני 1999	חנן פורת		מפד"ל, האיחוד הלאומי
13	הכנסת החמש עשרה	19 ביולי 1999 - 19 במרץ 2001	אמנון רובינשטיין		מרצ
14		19 במרץ 2001 - 17 ביולי 2002	אופיר פינס-פז		ישראל אחת, עבודה-מימד
15		17 ביולי 2002 - 17 באפריל 2006	מיכאל איתן		הליכוד
(15)	הכנסת השש עשרה
16	הכנסת השבע עשרה	30 ביוני 2006 - 24 בפברואר 2009	מנחם בן-ששון		קדימה
17	הכנסת השמונה עשרה	6 במאי 2009 - 31 במרץ 2015	דוד רותם		ישראל ביתנו
	הכנסת התשע עשרה
18	הכנסת העשרים	1 ביוני 2015 - 30 באפריל 2019	ניסן סלומינסקי		הבית היהודי
	הכנסת העשרים ואחת	הוועדה לא הוקמה בשל התפזרות מיידית של הכנסת בגלל המשבר הפוליטי
	הכנסת העשרים ושתיים
19	הכנסת העשרים ושלוש	27 במאי 2020 - 6 באפריל 2021	יעקב אשר		יהדות התורה
20	הכנסת העשרים וארבע	28 ביוני 2021 - 15 בנובמבר 2022	גלעד קריב		העבודה
20	הכנסת העשרים וחמש	4 בינואר 2023 - מכהן	שמחה רוטמן		הציונות הדתית

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של ועדת החוקה, חוק ומשפט
• שידורי וידאו של ועדת החוקה, חוק ומשפט, באתר ערוץ הכנסת
• חוקה בהסכמה, מתוך האתר של וועדת חוקה חוק ומשפט
• שידורי וידאו של ועדת החוקה, חוק ומשפט באתר ערוץ הכנסת
• ישראל, הכנסת. ועדת החוקה, חוק ומשפט, דף שער בספרייה הלאומית