וסילי גורקו

וסילי יוסיפוביץ' גורקו
Василий Иосифович Гурко
	וסילי גורקו
לידה	20 במאי 1864; צארסקויה סלו, האימפריה הרוסית
פטירה	11 בפברואר 1937 (בגיל 72); רומא, ממלכת איטליה
מקום קבורה	בית העלמין הפרוטסטנטי של רומא
מדינה	האימפריה הרוסית
השכלה	האקדמיה הצבאית הקיסרית הרוסית; פז'סקי קורפוס; Richelieu Lyceum ;
השתייכות	צבא האימפריה הרוסית
תקופת הפעילות	1885–1917 (כ־32 שנים)
דרגה	גנרל חיל הפרשים
תפקידים בשירות
	מפקד דיוויזיית הפרשים ה-1; מפקד הקורפוס ה-6; מפקד הארמייה החמישית; מפקד הארמייה המיוחדת; מפקד החזית המערבית
פעולות ומבצעים
	מלחמת רוסיה–יפן; מלחמת העולם הראשונה
עיטורים
	מסדר אנה הקדושה דרגה שנייה עם חרבות (1904); מסדר גאורגיוס הקדוש, דרגה שלישית (1915); מסדר ולדימיר הקדוש, דרגה 3 עם חרבות (1905); דרגה רביעית במסדר גאורגיוס הקדוש (1914); חרב הזהב של גבורה (1905); מסדר סנטה אנה, דרגה 4 (1905); מסדר ולדימיר הקדוש דרגה שנייה עם חרבות (1915); מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 3 (1894); אות המסדר אנה הקדושה, דרגה 3 (1896); עיטור ולדימיר הקדוש, דרגה 4 (1901); מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 1 (1908); מסדר סטניסלאב הקדוש דרגה שנייה עם חרבות (1904); מסדר סטניסלב הקדוש ;

וסילי יוסיפוביץ' גורקו (ברוסית: Василий Иосифович Гурко; 20 במאי 1864 - 11 בפברואר 1937) היה גנרל בצבא האימפריה הרוסית אשר פיקד על ארמיות במלחמת העולם הראשונה.

ביוגרפיה

תחילת דרכו

גורקו נולד בצארסקויה סלו ב-20 במאי 1864, שני מבין ששת בניו של פילדמרשל יוסיף גורקו (אחד מאחיו, דמיטרי, יהפוך גם לגנרל בצבא הרוסי ואחיו הבכור ולדימיר גורקו יהיה סגן שר הפנים של רוסיה). מגיל צעיר הוא יועד לשירות צבאי, ולפיכך עד 1885 למד בבית ספר צבאי מן השורה הראשונה, ולאחר מכן התגייס לצבא האימפריה הרוסית והוצב ברגימנט ההוסרים של המשמר הקיסרי. בין השנים 1899-1892 למד באקדמיה של המטה הכללי והועלה לדרגת קפיטן. ב-1 בנובמבר 1893 קיבל פיקוד על אסקדרון במסגרת רגימנט ההוסרים של המשמר. ב-9 באוגוסט 1896 הוא הועלה לדרגת פודפולקובניק ומונה לקמ"ט למשימות מיוחדות במחוז הצבאי ורשה. במהלך מלחמת הבורים השנייה בשנים 1899–1902 הוא שימש כנספח צבאי בצבא הרפובליקה הדרום-אפריקאית, וצפה בקרבות מהצד הבורי. במהלך תקופה זו, הוא הועלה לדרגת גנרל מיור, ולאחר מכן כיהן לזמן קצר כנספח הצבאי בברלין. עם פרוץ מלחמת רוסיה–יפן ב-1904, הוצב גורקו כקצין אפסנאות בארמייה המנצ'ורית של אלכסיי קורופטקין. עד סוף הלחמה הוא מילא תפקידי ניהול ומטה ולחם במספר קרבות. בין השנים 1906–1911 שימש כיו"ר הוועדה להיסטוריה צבאית. ב-12 במרץ 1911 הוא מונה למפקד דיוויזיית הפרשים ה-1.

מלחמת העולם הראשונה ואחריתו

ערך מורחב – מלחמת העולם הראשונה

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914, נכללה הדיוויזיה של גורקו במסגרת הארמייה הראשונה של פאול פון רננקמפף. הוא לחם עם הדיוויזיה במסגרת הפלישה הרוסית לפרוסיה המזרחית וקרב לודז'. ב-9 בנובמבר של אותה שנה הוא מונה למפקד הקורפוס ה-6, ולחם עמו במסגרת הארמייה השנייה והארמייה ה-11, בקרב גליציה, הקרב על הוויסלה וקרב בולימוב. ב-21 בפברואר 1916 הוא מונה למפקד הארמייה החמישית ולחם עמה במתקפת אגם נארוץ' הכושלת. ב-15 באוגוסט הוא הועבר לפקד על הארמייה המיוחדת, עד 10 בנובמבר עת מונה לראש מטה החזית הדרום-מערבית. ב-31 במרץ 1917 הוא מונה למפקד החזית המערבית, אולם כבר ב-23 במאי סולק מהתפקיד ומהצבא בכלל, כיוון שנותר מלוכני מובהק אף לאחר מהפכת פברואר. הוא נכלא במבצר פטרופבלובסקיה, ובספטמבר 1917 גלה מרצון לבריטניה ולאחר מכן לממלכת איטליה. ב-1919 הוא סירב להצעה להצטרף לצבא הלבן, אולם היה חבר בארגון הצבאי הכלל רוסי אשר הקים פיוטר וראנגל, ונועד לאחד את כל מתנגדי הקומוניזם ברחבי אירופה. הוא נפטר ברומא ב-11 בפברואר 1937 ונקבר בבית הקברות הפרוטסטנטי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא וסילי גורקו בוויקישיתוף

וסילי גורקו באתר "המלחמה הגדולה" (באנגלית)
ספרו "מלחמה ומהפכה ברוסיה" בתרגום לאנגלית
וסילי גורקו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)