ונדל ג'ונס
 | |
| לידה |
29 במאי 1930 סודן, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
27 בדצמבר 2010 (בגיל 80) |
| מדינה |
ארצות הברית |
  | |
ונדל ג'ונס (באנגלית: Vendyl Jones; 29 במאי 1930 – 27 בדצמבר 2010) היה כומר בפטיסטי, תאולוג וארכאולוג שהתגורר בישראל ולעיתים אף בטקסס אשר השתתף רבות במחקר הארכאולוגי של ארץ ישראל ואף שימש כיו"ר קהילת בני נח העולמית של חסידות חב"ד העוסקת בקידום שבע מצוות בני נח ברחבי העולם עבור הציבור הלא-יהודי, ביעוצו של הרב מנחם בורשטיין מישיבת מרכז הרב, ובשיתוף פעולה עם הרב ישראל אריאל. עסק גם רבות בחיפוש אחר מקומם של אוצרות בית המקדש ובמיוחד חידוש מצוות הפרה האדומה, חיפוש אחר ארון הברית הגנוז, לשם כך הגיע למקומות שונים בעולם, בין היתר לאתיופיה ועוד.
לאחר עלייתו, התגורר במשך שנים רבות בהתנחלות מצפה יריחו במדבר יהודה יחד עם בני משפחתו כדי לעסוק במחקר הארכאולוגי בארץ.
דחף להקמת הסנהדרין המחודש, שבראשה עמד הרב עדין שטיינזלץ, והיה פעיל בה (פירוט בהמשך).[1]
הוא הוציא ספר על רעיונות קבליים ומקראיים המורים את מקומם של בני נח וחשיבותם לביאת המשיח לפי האמונה היהודית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]את התואר הראשון והשני קיבל מ"בייבל בפטיסט קולג'" בדאלאס, טקסס. בשנת 1968 הגיע לארץ במטרה ללמוד יהדות במחלקה ללימודי יהדות באוניברסיטה העברית בירושלים דרך המכון האמריקאי ללימודים בארץ הקודש (כיום מכללת אוניברסיטת ירושלים - ג'רוזלם יוניברסיטה (אנ')) המאגד בתוכו מוסדות לימוד נוצריים רבים מצפון אמריקה. תוך כדי לימודיו באוניברסיטה החל ללמוד בלילות בישיבת חב"ד בעיר העתיקה. במשך תקופת שהותו בארץ הכיר גם את אשתו, ילדיו התגיירו וגרים כיום בישראל.
חיפוש כלי המקדש
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוא חבר לפסח בר אדון והחל להתעניין במגילת הנחושת ובשנים שלאחר מכן טען שמצא על פיה את שמן המשחה באחת החפירות בשנת 1989, ידיעה שעשתה כותרות בעולם. על חקירותיו בעקבות מגילת הנחושת כתב ספר.[2]
בשנים שלאחר מכן יצר קשר הדוק עם ארכאולוגים בצוות המכון האמריקאי לחקר ארץ הקודש, כמו גבי ברקאי, מגלה לוחיות הכסף של ברכת כהנים, ועם אנשי מוזיאון ארצות המקרא. במאמר ביקורתי נגדו משנת 2000, נטען שאנשי הממסד המחקרי בארץ ובארצות הברית אינם רואים בחפירות הארכאולוגיות שביצע כמחקר מדעי תקין, ואינם סומכים על דיווחי הממצאים שלו ומסקנותיו, ושמימון החפירות מגיע מארגונים פרטיים דתיים.[3]
ביקורת נוספת על חפירותיו באה אחר מותו מצד גורמי שמאל בישראל ובעולם שטענו שארכאולוגים אלו והארגונים המממנים אותם, אשר פעלו באישור היחידה לארכאולוגיה של מתאם פעולות הממשלה בשטחים, עסקו למעשה בשוד עתיקות בשטחי בקעת הירדן, יהודה ושומרון, ובגולן, השייכים לדעתם לפלסטינים ולא לישראל, ובהרס עתיקות תוך חפירות לא מקצועיות, שלא התאפשרו כמותן בתוך הקו הירוק. תחקיר על כך נערך בסדרת סרטים מטעם הרשות הפלסטינית ששודרו בערוץ אל-ג'זירה בשנת 2010, ובכתבה בירחון אטלנטיק ב-2013, בידי דילן ברגסון.[4][5]
ונדל עצמו התייחס בשנותיו הראשונות לביקורת על נקיטת צד באזורי סכסוך, וטען שהממצאים שבהם עסק היו בבירור של היהודים מימי בית שני, ולא באוכלוסייה כנענית או אחרת. אך לאחר 2005 נקט עמדה ימנית ברורה בעד שליטה ישראלית בשטחי ארץ ישראל, ואף התנגדות להתנתקות.[6]
פעילותו בסנהדרין
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוא היה דמות מרכזית בהקמת הסנהדרין החדשה בשנת 2004, ובשנת 2005 סייע להקמת "מועצת בני נח של הסנהדרין" עם הרב ישעיהו הולנדר, הרב ישראל אריאל ממכון המקדש, הרב יואל שוורץ אב בית הדין לבני נח בסנהדרין החדשה, ובעצת הרב מנחם בורשטיין, אותם הכיר במסגרת חיפושי קטורת הסמים, שמן המשחה, ארון הברית, חידוש השימוש באפר פרה אדומה, וחידוש מצוות התכלת.[1][7][8]
הארגון למען בני נח של הסנהדרין היה פעיל בניסיונות פתרון הסכסוך הישראלי עם איראן באמצעות דו-שיח בינדתי בשנת 2010, בניסיון מניעת סכסוך בין מתיישבי סוסיא ובית יתיר היהודים לבין בן-נח גרמני שהתיישב במאחז ליד חוות טליה בדרום הר חברון, ובניסיונות לאיחוד ואיחוי בינדתי יהודי-ישראלי עם הבדווים בנגב בשיתוף הרב הולנדר, שנה לפני מותו של ונדל.[9][10][11]
טענות ההשראה כאינדיאנה ג'ונס
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך חייו נטען מספר פעמים שהוא היה ההשראה לדמותו הקולנועית של אינדיאנה ג'ונס ושהסרט שודדי התיבה האבודה מבוסס על מקרים אמיתיים שקרו לו. הדבר הוכחש בידי יוצרי הסרט ומפיקיו וביניהם סטיבן ספילברג. בראיונות עמו נהג לרמז שהוא נהנה מהדמיון בשמות והעיסוק הדומה בחיפושיו אחר ארון הברית, אך בספרו הבהיר שלא היה לו חלק בהפצת הטענות.[12][13]
מותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ד"ר ג'ונס הלך לעולמו בשנת 2010 בגיל 80, לאחר סבל ממושך ממחלת הסרטן ונקבר במגדל (יישוב), בחלקה היחידה בעולם לבני נוח. אשתו ממשיכה להתגורר כיום בחוות בודדים בישראל.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאמר על ונדל ג'ונס באתר חב"דפדיה
- צופיה הירשפלד, נוח עם שבע מצוות, באתר ynet, 11 בינואר 2011
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 צופיה הירשפלד, נוח עם שבע מצוות, באתר ynet, 11 בינואר 2011
- ^ (באנגלית) פתח תקווה, מסע חיפושיי אחר אוצרות מגילת הנחושת, ונדיל ג'ונס, 2005, הוצאת תפוס-את-האור Lightcatcher Books, ארקנסו, ארצות הברית מסת"ב מסת"ב 9780971938854 (בכרטסת הספריות העולמית WorldCat)
- ^ (באנגלית) מחפש התיבה האבודה? מרים רוזן, 28 בספטמבר 2000 (אתר עיתון דאלאס אובזרבר - מילולית: צופה העיר דאלאס)
- ^ (באנגלית) מעלים את הסכסוך בחפירת עתיקות סדרת סרטים תיעודיים של דילן ברגסון משנת 2010 ששודרה בערוץ אל-ג'זירה, על טענות פלסטינים נגד התנהלות רשות העתיקות בישראל בנושא אתרי חפירת עתיקות ובעלות על הממצאים
- ^ דמויי-החופרים התנ"כיים (פסודו ארכאולוגים) שודדים את הגדה המערבית, דילן ברגסון, 28 בפברואר 2013 (אתר הירחון האטלנטיק)
- ^ מקובל בירך את ג'ונס - עתה הזמן למצוא את ארון הברית 20 במאי 2005, אתר ערוץ 7
- ^ (באנגלית)חלוצי תנועת בני נח, הכולל ראיון עם הרב ישעיהו הולנדר, שנתיים אחרי מותו של ונדיל (אתר המרכז העולמי של בני נח)
- ^ הסנהדרין מקים מועצה לבני נח, עזרא הלוי, 25 בספטמבר 2005, ערוץ שבע (אתר בשבע)
- ^ רב חרדי הוזמן להיפגש עם נציגי הנשיא אחמדניג´אד 17 בפברואר 2010 (כיכר השבת (אתר אינטרנט)
- ^ (באנגלית) הרב ישעיה הולנדר על ונדיל ג'ונס ותנועת בני נח 4 בדצמבר 2012 (ערוץ המרכז העולמי של בני נח, יוטיוב) ראיון זה מופיע גם בכתבה על חלוצי תנועת בני נח, שצוטטה לעיל.
- ^ בדואים מהדרום ורבנים מנסים לחבר בין העמים 15 באוקטובר 2009 (מקור ראשון)
- ^ בספרו פתח תקווה הקדיש לעניין השמועות על אינדיאנה ג'ונס פרק, בעמודים 143-146
- ^ מתחזי (באנגלית משחק מלים עם שודדי) התיבה האבודה ראיון עם ונדל בירחון טקסס, אוגוסט 1992 (אתר הירחון)