ולרי פורקויאן
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
4 באוקטובר 1944 (בן 80) קרופיבניצקי, ברה"מ  | |||
| גובה | 1.72 מטרים | |||
| עמדה |
חלוץ | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
ולרי סמנוביץ' פורקויאן (באוקראינית: Валерій Семенович Поркуян; נולד ב-4 באוקטובר 1944) הוא כדורגלן עבר ומאמן כדורגל סובייטי-אוקראיני ממוצא ארמני ששיחק בעמדת החלוץ במספר מועדונים בברית המועצות, הבולט שבהם דינמו קייב, ונבחרת ברית המועצות בכדורגל.
קריירת משחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]מועדונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פורקויאן החל לשחק בקבוצת הנוער של הכוכב האדום קירובוגראד מעיר הולדתו שברפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית (כיום קרופיבניצקי שבאוקראינה). ב-1962 החל לשחק בקבוצה הבוגרת של המועדון, ולאחר שלוש עונות מוצלחות עבר לצ'רנומורץ אודסה מליגת העל הסובייטית בכדורגל.
ב-1966, על אף התעניינות ממועדונים מובילים רבים, בהם ספרטק מוסקבה ודניפרו, הוא חתם בדינמו קייב, עימה זכה בשלוש אליפויות רצופות (1966–1968) ובגביע הסובייטי ב-1966, אך לא הצליח לקבל מקום בקבוצה התחרותית שנוצרה.
ב-1970 חזר פורקויאן לצ'רנומורץ בעקבות שכנועיו של מאמן הקבוצה וחברו להתקפת אודסה בעבר ולרי לובנובסקי. הוא רשם שתי עונות טובות בקבוצה, על אף שירדה לליגת המשנה הסובייטית, וב-1972 עבר יחד עם לובנובסקי לדניפרו. בארבע עונות בקבוצה הוא רשם 103 הופעות ליגה עד לפרישתו בשנת 1976.
בנבחרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]פורקויאן הופיע שמונה פעמים בלבד במדי נבחרת ברית המועצות בכדורגל, אך כבש במדיה ארבעה שערים, כולם בשלושת המשחקים הראשונים שלו.
הוא זומן לסגל הנבחרת למונדיאל 1966 וערך את הופעת הבכורה שלו במשחק האחרון של שלב הבתים מול צ'ילה. במשחק זה הוא כבש צמד, כולל שער ניצחון, והוביל את נבחרתו ל-2–1.[1] פורקויאן כבש גם בניצחון 2–1 ברבע הגמר על הונגריה, וכבש את שערו הרביעי בטורניר בהפסד 1–2 לגרמניה המערבית בחצי הגמר.[2] ארבעת שעריו זיכו אותו, יחד עם שלושה שחקנים נוספים, בפרס נעל הארד של גביע העולם בכדורגל.
פורקויאן זומן לסגל נבחרת ברית המועצות גם למונדיאל 1970, אך לבסוף לא הופיע בו.
קריירת אימון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1976, לאחר פרישתו ממשחק, עבר פורקויאן לאימון ומונה לעוזר מאמן בטאבריה סימפרופול, והמשיך לאמן קבוצות חובבים בליגות הנמוכות. משנות ה-80 של המאה ה-20 עד 2017 הוא שימש כמעט הרציפות בתפקידים שונים במועדון צ'רנומורץ אודסה, בהם מאמן ועוזר מאמן בקבוצה הראשונה ובקבוצת המילואים.
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דינמו קייב
- אליפות ליגת העל הסובייטית בכדורגל: 1966, 1967, 1968
- הגביע הסובייטי: 1966
- אישיים
- מאסטר ספורט של ברית המועצות: 1966
- נעל הארד של גביע העולם בכדורגל: 1966
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ולרי פורקויאן, באתר Transfermarkt
- ולרי פורקויאן, באתר National Football Teams
- ולרי פורקויאן, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ The USSR’s Momentous World Cup Campaign of 1966, thesefootballtimes.co, 24 באפריל 2018
- ^ On This Day (20 July 1966): ‘Porky’ is the star as Sunderland hosts the Soviets in World Cup clash, SB Nation, 20 ביולי 2022
| נבחרת ברית המועצות – מונדיאל 1966 (מקום רביעי) | ||
|---|---|---|
|
1 יאשין • 2 סרבריאניקוב • 3 אוסטרובסקי • 4 פונומריוב • 5 אפונין • 6 שסטרניוב • 7 חורצילווה • 8 סאבו • 9 גטמנוב • 10 דנילוב • 11 צ'יזלנקו • 12 וורונין • 13 קורנייב • 14 סיצ'ינווה • 15 חוסאינוב • 16 מטרוולי • 17 פורקויאן • 18 בנישבסקי • 19 מלופייב • 20 מרקרוב • 21 קאוואזשווילי • 22 בניקוב • מאמן: מורוזוב |
| |
| נבחרת ברית המועצות – מונדיאל 1970 | ||
|---|---|---|
|
1 שמוץ • 2 קבזאשווילי • 3 אפונין • 4 דזודזואשווילי • 5 קפליצ'ני • 6 לובצ'ב • 7 לוגופט • 8 חורצילווה • 9 שסטרניוב • 10 זיקוב • 11 אסטיאני • 12 קיסליוב • 13 יאשין • 14 מונטיאן • 15 סברריניקוב • 16 בישובץ • 17 יבריוז'קין • 18 מטרוולי • 19 נודיה • 20 פוזאץ' • 21 חלמניצקי • 22 פורקויאן • מאמן: קצ'לין |
| |