ויקיפדיה:ציטטו אותנו
תוך ציון המקור
[עריכת קוד מקור]- הארץ, 24.11.04: "זיכרונות מרפול"
- הארץ, 1.4.2005: כתבה על מהי רשת האינטרנט התבססה בחלק על ויקיפדיה כמקור
- מוסף הארץ, 17.6.05: במאמר על גבינות במוסף הארץ מצוטט משפט מהערך גבינה תוך ציון המקור (ראו בסעיף "עטין 5").
- הארץ, 13.7.2005: במאמר על שמות ארגונים ציין יורם מלצר את הוויקיפדיה כמקור על ארגון אל-קעידה.
- אתר תהל"ה: בדף "הגדרות ומונחים" ציטט יובל י. הגדרות מהוויקיפדיה, תוך ציון המקור.
- בספר "בתוך הבונקר של היטלר", מאת יואכים פסט מובאות, בסוף הכרך, טבלאות השוואה בין דרגות בוורמאכט ובאס.אס לדרגות הנהוגות בצה"ל. בתחתית העמוד מובא ה-reference לטבלאות. ויקיפדיה.
- בספר "רציחות נוסח אוקספורד" בהוצאת עם עובד הוסיפה המתרגמת לעברית הערת הסבר על עקרון אי הוודאות תוך שהיא מציינת כי הניסוח שאוב מהוויקיפדיה.
- מעריב nrg, 28/2/2006, במאמר הוד איטריותה, צוטט הערך מפלצת הספגטי המעופפת תוך ציון המקור, כדת וכדין.
- 24 בינואר 2008: דורון רוזנבלום מצטט במוסף "הארץ" מהערך קצר חשמלי.
- 5 ביוני 2008: בשבע מצטט את ויקיפדיה בערך על דוד בן יוסף.
- בספר אחוזת דג'אני של אלון חילו, באפילוג בעמוד 359 כתוב על חיים מרגליות קלווריסקי: "על פי ויקיפדיה, בערוב ימיו הביע תמיכה נלהבת בהקמת מדינה דו-לאומית, לערבים ויהודים, בארץ ישראל, ואפשר שבשל כך נשכח, או הושכח, מן התודעה הציונית".
- 19 בדצמבר 2008: בחלקה השני של התוכנית "קול שישי" ברשת ב', מייד לאחר חדשות השעה 17:00, בפתיח לשיחה עם אורחת בתוכנית, מציין המגיש ירון אנוש, כי מצא אזכור שלה בויקיפדיה: ”חיפשתי ככה בוויקיפדיה ומצאתי 'לוצאטו את לוצאטו'; ד"ר אסתר לוצאטו, כימיה”.
- בבחינת הבגרות בלשון עברית (א') שנערכה ב29 ביוני 2009: עובד המאמר נשוא הבחינה בחלקו על פי הפסקות היסטוריה והטמעת הטלפון הסלולרי מהערך טלפון סלולרי.
- מערכות (כתב עת), גיליון 436, ע"מ 11-15 מצטט בעיקר את הערכים על משרד ההסברה ומשרד ההסברה והתפוצות.
- 7 במאי: ריבונות בת 3,500 שנה: עשרת הממצאים הגדולים של עם ישראל, מספר אזכורים של ויקיפדיה וכן אזכור הצלם שהעלה לויקישיתוף את התמונות, באתר "מידה"
ללא ציון המקור
[עריכת קוד מקור]תנאי הרישיון של ויקיפדיה, וגם כללי הנימוס הבסיסיים, דורשים את ציון המקור. אל תקחו דוגמה מאלה שלא עשו זאת.
- מעריב, 29.12.04: כתבה על צ'רלי צ'פלין התבססה על הערך בוויקיפדיה.
- מקור ראשון, 10.6.2005: כתבה בשם "תובענות החופש והאהבה" על אריך פרום, התבססה על הערך בוויקיפדיה כולל תמונה.
- מעריב nrg: ידיעה על מותו של דן צלקה
- מקור ראשון, 6.10.2006: כתבה במדור "יארצייט" על ד"ר סוס העתיקה חלקים נרחבים מן הערך, ללא ציון מקור. במהדורת האינטרנט אף לא הסירו את הקישורים הפנימיים של ויקיפדיה.
- הדף הירוק
- בש"א 171279/07 ביוקורד נ' רשת שוקן השופטת ציטטה מהערך דם טבורי בויקיפדיה ללא אזכור המקור. [1] עניין זה גם אוזכר בקפטן אינטרנט של 1.1.08 [2]
- ת"פ 4726/07 / ת"פ 4727/07 / ת"פ 4729/07 / ת"פ 4730/07, מדינת ישראל נגד טרמינל טווינטי וואן בע"מ ונוספים, השופטת תמר בר-אשר צבן ציטטה מהערך רשות הרבים (שבת) בפסק הדין ללא אזכור המקור. עניין זה אוזכר בכלכליסט ובמקומות נוספים, וגם גרר דיון במזנון.
- ידיעות אחרונות, 13.6.08: תמונת הפריגטה מופיעה בתשחץ במדור "שעות נוספות" בשבעה ימים ללא קרדיט.
- NRG, 14.6.08: הערך פארקור צוטט ללא קרדיט.
- הערך טומי לפיד או קטעים שלמים מתוכו (גרסת 31.5.2008) הועתקו על ידי וואלה, nrg וגלובס בכתבות שהתפרסמו ביום מותו בלי לתת קרדיט: [3]; [4]; [5]
- מחסני תאורה, הערך נורה חשמלית הועתק ללא קרדיט
- קו הישועות - הערכים תפילין ([6]), מזוזה ([7]) ואפילו לוקמיה ([8]) הועתקו ללא ציון המקור. האתר מחליף קישורים עם אתר אנדרסון שמצטט את סכיזופרניה ([9]) ללא ציון המקור.
- וואלה-אופנה 1.2.2017: הערך פטיש לכפות רגליים צוטט ללא קרדיט.
- אולפנת בהר"ן: משפטים רבים מתוך הערך אולפנת הרב בהר"ן מצוטטים ללא קרדיט.
- בית פתוח: בית ממכר נכסים: כל הערך כיכר המדינה הועתק ללא קרדיט.
- קטע מנאום שר המשפטים אמיר אוחנה במסיבת העיתונאים שכינס ב29 באוקטובר 2019 הועתק ללא קרדיט מהערך ליאורה גלט-ברקוביץ'[10]
