לדלג לתוכן

ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי צבי יחזקאל מיכלסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

הרב צבי יחזקאל מיכלסון (מיכלזון; בכתיב יידי: מיכלזאָהן; תרכ"ג, 18631942) היה רב, דרשן, תאולוג והיסטוריון, סופר ועורך יהודי-פולני, ידוע גם כ"הרב מפלונסק" ("פלונסקער רב"). התפרסם בספריו ההלכתיים, על האגדה, ובביוגרפיות של רבנים שכתב ובעבודות ביבליוגרפיה.

קורות חייו

[עריכת קוד מקור]

נולד בבילגוריי שבפלך לובלין, בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית, כבן לאברהם חיים מיכלזון ולאשתו חנה בילה. התייתם בילדותו, ונדד בין יישובים שונים. למד אצל רבו המובהק הרב יעקב דוד וינטרוב[1], והצטיין כעילוי בלימודי תורה וכתב ככל הנראה שו"ת כבר בגיל 12. בשנת 1884, בגיל 21, סירב להצעה להיות רב בזמושץ'. בעקבות הוראת רבו רבי יהודה אריה ליב אלתר, ה"שפת אמת", בשנת ה'תרמ"ה (1885) התמנה לרב בקראסנוברוד שבאזור לובלין. עקב הלשנה נרדף והועמד למשפט על ידי השלטונות הרוסים. לבסוף עקר לפלונסק שליד ורשה. כיהן בקהילה זו בין השנים 18931922, ושמו הלך לפניו כ"רב מפלונסק".

נישא להינדא סריל לבית שוורדשרף, ובשנית לפייגה זלדה לבית פרידלינג, אחותו של הרב צבי הירש פרידלינג, עורך כתב העת "הבאר".

פריצת מלחמת העולם הראשונה תפסה אותו בעת נופש בקרלסבאד (אז באימפריה האוסטרו-הונגרית), והוא לא יכול היה לחזור לקהילתו זמן ממושך. לאחר המלחמה, בשנת 1922, עבר לגור בוורשה, ושימש שם כחבר בוועד הרבנים של העיר. היה פעיל מאוד בעניינים קהילתיים וחבר בתנועת "המזרחי".

בעת הכיבוש הנאצי בוורשה שקד על עבודתו בארכיון הקהילה היהודית. חי את שנותיו האחרונות בגטו ורשה, והיה אחד הרבנים האחרונים בגטו. בשנת 1942 נשלח על ידי שלטונות הכיבוש הגרמניים למותו במחנה המוות טרבלינקה. גם בתו חנה נספתה בשואה.

  • בנו רבי אברהם חיים שמחה בונם - מחברם של כמה ספרי תולדות אדמורי"ם[2].
  • חתנו רבי אברהם נתן אלברג - רבה של סאניק, מחבר שו"ת בית נאמן.
  • בן דודו, תלמידו ובן עירו, מוטלה מיכלסון - עלה לארץ ישראל והיה ממקימי שכונת בורוכוב שבגבעתיים[3].

הרב מיכלסון חיבר 43 ספרים שנדפסו ועוד ספרים שנשארו בכתב יד. לאחר גירושו לטרבלינקה, הביא בנו מרדכי לארכיון הקהילתי של ורשה שלושה ארגזים עם כתבי יד של אביו. אלו הלכו לאיבוד במהלך מלחמת העולם השנייה. בין הספרים היו גם הספרים "אמרי יחזקאל" – פירוש לתורה; "מאת צבי", ועוד.

כתב ביוגרפיות של הרבנים יוסף תאומים, משולם זלמן אשכנזי, שבתי בס, צבי הירש הלוי צמח, שלמה גנצפריד, יעקב אריה מרדזימין, פנחס שפירא מקוריץ, וערך את פרסום כתביהם.

כמו כן נהג להשתתף בכתיבת הקדמות ואילנות יוחסין בהרבה מספרי בני זמנו, ואף נטל חלק בעריכת הספרים שיח שרפי קודש של יועץ קים קדיש ראקאץ.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור]
  • Louis Jacobs, Theology in the Responsa 1975.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור]
כתביו

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור]
  1. ^ יעקב דוד וינטרוב, אמרי דוד
  2. ^ יש אומרים שאביו כתב הספרים ופרסמם על שם בנו, ראו: שלום לבי"א (עורך), פנת יקרת - טאמאשוב לובעלסקי, "הרב ר' צבי יחזקאל ב"ר אברהם היים מיכלזוהן אב"ד פלונסק-ורשה", ניו יורק תשכ"ח, עמ' 146, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  3. ^ ברכה חבס, אחד ודורו (3), דבר, 20 בינואר 1950.


קטגוריה:רבנים פולנים קטגוריה:רבנים אורתודוקסים קטגוריה:רבני הציונות הדתית קטגוריה:רבני גור קטגוריה:יהודים בשואה: פולין קטגוריה:אסירים בגטו ורשה קטגוריה:נספים במחנה ההשמדה טרבלינקה קטגוריה:רבנים שנספו בשואה קטגוריה:סופרים ומשוררים שנספו בשואה קטגוריה:סופרים יהודים פולנים קטגוריה:ורשה: סופרים קטגוריה:תאולוגים יהודים קטגוריה:אבות בתי דין קטגוריה:פלונסק: אישים