ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי דוד לוריא

ערך זה עוסק בפרשן ומנהיג בן המאה ה-19. אם התכוונתם לראש מספן ים בחיל הים, ראו דוד לוריא (קצין).

רבי דוד בן יהודה לוריא (בראשי תיבות: רד"ל; תקנ"ח, 1798, ביחוב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ה' בכסלו ה'תרט"ז, 1855) היה רב, פוסק, מקובל, פרשן ובלשן, מגדולי התורה בדורו. חיבר פירושים על התלמוד הבבלי ועל פרקי דרבי אליעזר.

קורות חייו

רבי דוד לוריא נולד למשפחה עשירה ומיוחסת בעיר ביחוב אשר בפלך מוהילב, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). משפחתו התייחסה אל המהרש"ל, צאצא למשפחת לוריא המיוחסת לרש"י וממנו לדוד המלך. עוד כילד נודע כבעל כשרונות מיוחדים בתחום לימוד התורה. אביו יהודה לוריא, שכאמור לעיל היה עשיר גדול, שכר לו מלמדים פרטיים. בגיל שתים עשרה עבר ללמוד בעיר וילנה כחלק מקשר שידוכין שיזם אביו עבורו. בווילנה למד אצל הרב שאול קצנלנבוגן. בגיל שלוש עשרה התחתן. רבי דוד נשאר בווילנה עד לגיל שמונה עשרה ואז חזר לעירו ביחוב.

בחזרתו לעירו סייע רבי דוד לממן את תלמודי התורה בעיר. כמו כן הקים רבי דוד ישיבה בעירו ותמך בה מבחינה כלכלית אך לא עמד בראשה.

על פי עדויות שונות חונן רבי דוד בזיכרון פנומנלי אשר סייע לו בכתיבת חיבוריו השונים שכן חיבוריו עוסקים, בין היתר, בהשוואת גרסאות בין מקורות שונים בספרות התלמוד והמדרש. כמו כן ניחן רבי דוד בכישרון כתיבה פורה במיוחד שכן הוא חיבר מספר רב של חיבורים, חלקם עדיין בכתב יד.

בהיותו בגיל ארבעים נפל רבי דוד קורבן לעלילה. במסגרת עלילה זאת זויפו מספר מכתבים בשמו וכן פסקאות בפירושו על פרקי דרבי אליעזר. בפסקאות אלו קרא כביכול רבי דוד למרד נגד שלטון הצאר הרוסי. רבי דוד נכלא למשך כשישה חודשים בהם שהה במבצר שליסלבורג. בסוף תקופה זאת יצא זכאי במשפטו וטוהר מאשמת הסתה למרד בשלטון הרוסי. על פי האנציקלופדיה העברית ואנציקלופדיה יודאיקה הסיבה לעלילה זאת נעוצה, ככול הנראה, בסכסוך בין משפחות בעיר ביחוב.

אחיו של רבי דוד לוריא היו גם הם רבנים מפורסמים. אחיו הבכור רבי צבי הירש לוריא ואחיו השני אהרן לוריא אשר היה רב בעיר מינסק.

בגיל חמישים ושמונה, בה' בכסלו שנת ה'תרט"ז, נפטר לאחר מחלה קשה.

פעילותו הציבורית

הרד"ל נחשב לאחד הבולטים שבגדולי ישראל בדור שלאחר הגאון מווילנה ובתור שכזה עסק גם בהנהגת הציבור היהודי. הוא נפגש עם משה מונטיפיורי בווילנה בשנת 1846 על מנת להעמידו על מצב היהודים ברוסיה באותם ימים. הוא עמד בקשר עם הסופר יצחק בר לוינזון על מנת לשכנעו להוציא לאור בשפה הרוסית את ספרו "זרובבל". בספר זה ראה רבי דוד כלי חשוב במלחמה באנטישמיות שרווחה ברוסיה. כמו כן יצא בחריפות נגד הרפורמים אשר בקשו באותה העת לשנות קטעים מסוימים בסידור התפילה.

חיבוריו

הגהות על ששה סדרי משנה (וילנא תרמ"ו -תרמ"ז)
הגהות על התלמוד הבבלי, נדפסו בש"ס וילנא
ביאור על סדר מועד בתלמוד הירושלמי, מובא במהדורת קעניגסברג
הגהות על ביאורי הגר"א על סדר זרעים בתלמוד הירושלמי
ביאור על תוספתא מסכת מכשירין^[1]
ביאור על תוספתא מסכת עוקצין^[2]
ביאור ומבוא על פרקי דרבי אליעזר (ורשה תרי"ב)
ביאור על מדרש שמואל (ורשה תרי"ב)
ביאור על מדרש פסיקתא דרב כהנא (תרנ"ג)
הגהות ופירושים על מדרש רבה, נדפסו בדפוס וילנא
נפש דוד, מהדורת ווילנא, תרע"ג, באתר היברובוקס, על ספר הזוהר ועל זוהר חדש (וילנא תרמ"ב)
הגהות על שאילתות דרב אחאי גאון משבחא. נדפסו בתוך הספר 'העמק שאלה' של הנצי"ב
הגהות על שו"ת הגאונים 'שערי תשובה' (לייפציג תרי"ח)
ספר כוכבי אור - הגהות ותוספות לספר היוחסין ולספר סדר הדורות
שו"ת הרד"ל, ירושלים, תרנ"ח, באתר היברובוקס
שו"ת הרד"ל, ירושלים, תרנ"ח, באתר היברובוקס
קדמות ספר הזוהר, ווארשא, תרמ"ז, באתר היברובוקס, על קדמות ספר הזוהר. יצא לאור לראשונה בקעניגסברג תרט"ז.
פירוש למגילת אסתר

לקריאה נוספת

תולדות הרד"ל, מובא בהקדמה לפירושו על פרקי דרבי אליעזר
אנציקלופדיה עברית, כרך כא, עמ' 558
יונה פרנקל, מדרש ואגדה, האוניברסיטה הפתוחה, כרך 3, עמ' 923-922.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי דוד לוריא בוויקישיתוף

'לוריא, ר' דוד ב"ר יהודה (רד"ל)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 62 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1260).
פרקי רבי אליעזר, מהתנאי רבי אליעזר הגדול בן הורקנוס, עם ביאור הרד"ל, ורשה, תרי"ב-1852, גרסה סרוקה באתר Hebrew Books
חננאל מאק, תפילתו של רד"ל בבית כלאו, מכון ליפשיץ
חננאל מאק, ר' דוד לוריא: למדן ליטאי בעקבות הגר"א, הכנס הבינלאומי על למדנות יהודית בזמננו, מכון ון ליר בירושלים, 28 בדצמבר 2011, הרצאה בוידאו החל מדקה 24
תולדות הרד"ל וחידושים ממנו, בקובץ ישורון, כרך ד', עמ' תצ

הערות שוליים

^ הוהדר מחדש, מתוך כתב יד המחבר, בתוך: הרבנים צבי רוטברג ואברהם נייהוז עורכים), ניצוצי אש (ספר זיכרון), ירושלים תשס"ד, עמ' י"ט ואילך. קיימות הערות-השגות לחיבור זה, וראו בניצוצי אש הנ"ל, עמ' י"ח, כי אינם מהרד"ל, אלא מחכם אחר בן דורו, שככל הנראה עבר על כתב היד של הרד"ל והעיר את הערותיו, ואלו הודפסו יחד עם פירוש הרד"ל בלא הבדלת זהויות המחברים השונים.
^ הודפס בתוך ש"ס וילנא בשנות ה-80 של המאה ה-19 (ה'תר"ם-ה'תרמ"ו). קיימות הערות-השגות לחיבור זה, וראו אצל: הרבנים צבי רוטברג ואברהם נייהוז עורכים), ניצוצי אש (ספר זיכרון), ירושלים תשס"ד, עמ' י"ח, כי אינם מהרד"ל, אלא מחכם אחר בן דורו, שככל הנראה עבר על כתב היד של הרד"ל והעיר את הערותיו, ואלו הודפסו יחד עם פירוש הרד"ל בלא הבדלת זהויות המחברים השונים.

קטגוריה:רבנים אורתודוקסים קטגוריה:רבנים ליטאים קטגוריה:פרשני המדרש קטגוריה:פרשני מגילת אסתר קטגוריה:משפחת לוריא קטגוריה:הפולמוס על קדמות הזוהר קטגוריה:מגיהי ספר סדר הדורות

[1] הוהדר מחדש, מתוך כתב יד המחבר, בתוך: הרבנים צבי רוטברג ואברהם נייהוז עורכים), ניצוצי אש (ספר זיכרון), ירושלים תשס"ד, עמ' י"ט ואילך. קיימות הערות-השגות לחיבור זה, וראו בניצוצי אש הנ"ל, עמ' י"ח, כי אינם מהרד"ל, אלא מחכם אחר בן דורו, שככל הנראה עבר על כתב היד של הרד"ל והעיר את הערותיו, ואלו הודפסו יחד עם פירוש הרד"ל בלא הבדלת זהויות המחברים השונים.

[2] הודפס בתוך ש"ס וילנא בשנות ה-80 של המאה ה-19 (ה'תר"ם-ה'תרמ"ו). קיימות הערות-השגות לחיבור זה, וראו אצל: הרבנים צבי רוטברג ואברהם נייהוז עורכים), ניצוצי אש (ספר זיכרון), ירושלים תשס"ד, עמ' י"ח, כי אינם מהרד"ל, אלא מחכם אחר בן דורו, שככל הנראה עבר על כתב היד של הרד"ל והעיר את הערותיו, ואלו הודפסו יחד עם פירוש הרד"ל בלא הבדלת זהויות המחברים השונים.

[1]

[2]