ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/גיל

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. הסיבה היא: ניסוח.

ערך זה עוסק ב. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/גיל (פירושונים).

גיל הוא פרק הזמן שחלף מאז היווצרותו של דבר-מה. השימוש הנפוץ ביותר במונח הוא לציון משך חייו של יצור חי.

גיל האדם

חיי האדם מתחלקים רעיונית לכמה חלקים, הנקבעים על-פי גילו: ינקות, ילדות, התבגרות, בגרות, גיל המעבר אצל גברים או גיל המעבר אצל נשים והזקנה; עם זאת, אין גילים מדויקים המגדירים את המעבר מקבוצת גיל אחת לאחרת.

הגיל בתרבות

בתרבות המערבית נפוץ שגיל האדם נספר ככמות הזמן אשר עברה החל מהיוולדו ועד לנקודת זמן מסוימת, כאשר השנה מעוגלת כלפי מטה. בתנ"ך ובחז"ל בדרך כלל עגלו כלפי מעלה. עם זאת, בתרבויות במזרח אסיה גיל יכול להיות מצוין בשיטה בה בהיוולדו של אדם גילו נחשב אחד (ולא אפס), וגילו של האדם גדל בשנה כאשר מתחילה שנה חדשה בלוח השנה (בין אם זה הלוח הגריגוריאני או לוח מסורתי או מקומי). שיטה זה יכולה להביא להפרש של 2 שנות ספירה מול השיטה הנפוצה במערב.

יום הולדת של אדם הוא היום בשנה שבו התאריך זהה לתאריך הלידה של אותו אדם. ביום זה נמדד גילו בשנים שלמות. יום זה נחשב בדרך כלל ליום שמח ונחוג על ידי האדם בחברת משפחתו וחבריו.

יש הנוהגים, בעיקר נשים, שלא לחשוף בפומבי את גילם.^[1]

בתרבויות שונות מציינים טקסי מעבר שונים את המעבר מתקופת חיים אחת למשנתה. ביהדות קיימים מצוות ואירועים מיוחדים שמועדם תלוי במעברי גיל; עם הכניסה לעולם - ברית המילה, פדיון הבן, זבד הבת, וכד'; עם המעבר מהינקות לילדות - חלאקה, מנהג שהפך לרווח בקהילות רבות במהלך שנות ה'ת"ש; עם המעבר מילדות לבגרות - יום הבר מצווה.

בן חמש שנים למקרא;
בן עשר למשנה;
בן שלוש עשרה למצוות;
בן חמש עשרה לתלמוד;
בן שמונה עשרה לחופה;
בן עשרים לרדוף;
בן שלושים לכוח;
בן ארבעים לבינה;
בן חמישים לעצה;
בן שישים לזקנה;
בן שבעים לשיבה;
בן שמונים לגבורה;
בן תשעים לשוח;
בן מאה כאלו מת ועבר ובטל מן העולם.

— משנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה כ"א.

הגיל בחקיקה

במרבית המדינות, החוק מכיר בקבוצות גיל אחדות, ובזכויות או מגבלות שונות חלות על האזרח בהתאם לגילו. בחוק הפלילי בישראל, למשל, ההבחנה היא בין קטין, מי שגילו קטן מ-18 שנה, לבין בגיר; יכול להצביע בבחירות מי שגילו 18 שנה ומעלה, ולהיבחר לכנסת מגיל 21 ואילך; וכן הלאה. חוק שגילו של אדם נמצא במרכזו הוא חוק גיל פרישה. יחד עם הבחנות אלה, שסיבותיהן ענייניות, אסורה הפליה מטעמי גיל (היא נאסרה במפורש בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה). הפליה מטעמי גיל קרויה גילנות.

חישוב הגיל בחוקי מדינת ישראל נעשה, כאמור בחוק הפרשנות, על-פי הלוח הגרגוריאני. יוצא מן הכלל הוא חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, שבו נקבע "חישוב גילים ייעשה לפי הלוח העברי". כיוון שגיל הגיוס לצה"ל הוא 18 שנה, נוצר קונפליקט בין קביעה זו לבין אמנות בינלאומיות שישראל חתמה עליהן ובהן נקבע שהגיל המינימלי לגיוס חובה לכוחות לוחמים ולהשתתפות בפעילות לחימה הוא גיל 18 (לפי הלוח הגרגוריאני). לפתרון הבעיה תוקן חוק שירות ביטחון, כך שלא ניתן לגייס אדם שטרם מלאו לו 18 שנים לפי הלוח הגרגוריאני.

תאריך הולדתו של אדם נרשם במרשם האוכלוסין. לעיתים מבקש אדם לתקן רישום זה, ובכך לשנות את גילו הרשמי. הכללים לעריכת שינוי כזה נקבעו בחוק קביעת גיל, תשכ"ד-1963.‏^[2] זכויות בביטוח הלאומי הנובעות משינוי גיל חלות ממועד השינוי ולא למפרע.^[3]

אריכות ימים

ערך מורחב – תוחלת חיים

[[קובץ:תבנית:תמונה לטיפול|Ann Pouder.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אן פאודר (8 באפריל 1807 - 10 ביולי 1917), כפי שצולמה ביום הולדתה ה-110]] אריכות ימים היא מושג המתייחס לרף העליון של תוחלת החיים האנושית. מדובר במושג תרבותי ורפואי, למשל בספרי הרפתקאות, מדע בדיוני ורומנים אוטופיים. מיתוסים על אריכות ימים קיימים גם בהווה. עם זאת, קיים קושי רב באימות אורך החיים האנושי הארוך ביותר אי פעם, בשל העדר רישום, תיעוד ומדידות זמן מוקפדות בעבר או פערים שפתיים ותרבותיים. האדם המבוגר ביותר שגילו אומת באופן אמפירי היא הצרפתייה ז'אן לואיז קלמנט שהלכה לעולמה בשנת 1997 בגיל 122 שנה ו-164 יום.

לאורך השנים ריתקה האפשרות של הגעה לגיל מופלג אנשים רבים. ארגונים רבים מוקדשים לחקר הסיבות להזדקנות, דרכים למניעת הזדקנות, ודרכים להפוך את תהליכי ההזדקנות. חלקם אף רואים זאת כטרנס הומניזם ומרדף אחר האלמוות (למשל, כת הראלים). לעומתם, ישנם ארגונים המתנגדים ל"אנטי אייג'ינג", בטענה שאינה טבעית או מוסרית.

בתנ"ך

בתנ"ך מוזכרים בני אדם רבים שהגיעו לגילאים מופלגים, עד קרוב לאלף שנים. יש מהמפרשים המסיקים מכך כי תוחלת החיים הייתה בתחילת הבריאה ארוכה בהרבה מאשר בימינו^[4], אלא שבמהלך הדורות חלה ירידה מתמדת, בתוחלת החיים, עד שהגיע לממוצע של 70 - 80 שנה; ויש שסבורים כי אף אלו המוזכרים בתנ"ך שהגיעו לגילאים מופלגים הם חריגים, ושאר אנשי דורם לא התקרבו לתוחלת חיים זו^[5].

ערב המבול אמר ה': ”לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה”^[6]. רוב הראשונים ביארו את כוונת הפסוק לומר כי ה' האריך את אפו שלא להביא את המבול אלא רק לאחר המתנה של 120 שנה, ואין לכך כל קשר לעניין תוחלת החיים האנושית^[7], אמנם כמה ממפרשי התורה הסבירו את הפסוק על קיצור תוחלת החיים האנושית^[8].

מהפסוק בספר תהילים, פרק צ', פסוק י' ”ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה”, נראה שהגיל המקסימלי בזמן חיבור המזמור היה בין 70 ל-80 שנה.

גילם של בעלי חיים

משך החיים (הגיל המקסימלי) של בעלי-חיים שונים משתנה בין מינים שונים. בעלי-החיים בעלי משך החיים הקצר ביותר חיים ימים ספורים, בעוד שמספר מיני בעלי חיים יכולים להגיע לגילים של עשרות רבות של שנים. החיה בעלת תוחלת החיים הארוכה ביותר הידועה למדע היא ישנונן גרינלנדי.

הצבים ידועים בתוחלת חייהם הארוכה. כמה מן המינים מאריכי חיים יותר מכל יצור אחר כמעט בממלכת בעלי החיים, לעיתים אף עד מאות שנים. על פי מדור המדע של הניו יורק טיימס, איברי גופם אינם מזדקנים, בניגוד למרבית אם לא כל בעלי החיים האחרים. במרץ 2006 למשל, מת בגן החיות של קולקטה, הודו, צב ענק בן 250 שנה. מדענים טוענים, שישנם צבים, אשר בהיעדר מחלה או פציעה יכולים לחיות לנצח.^[9] רק הלובסטרים ו"המדוזה בת האלמוות" Turritopsis nutricula, ואולי עוד סוג אחד או שניים של בעלי חיים נדירים מתחרים בצבים באורך חייהם הפוטנציאלי.^[10]

גילם של צמחים

מיני צמחים רבים הם חד-שנתיים, כלומר, הם מגיעים לגיל מקסימלי של שנה אחת, ולאחר מכן צומח פרט אחר במקומם. סוגים שונים של עצים, לעומת זאת, עשויים להגיע לגילים מופלגים; ידועים עצים שגילם נמדד באלפי שנים. בין העצים הללו נמנים זנים מסוימים של עצי אורן, עצי סקויה, ועצי גינקגו. הערכת גילם של עצים נעשית באמצעות ספירת הטבעות בתוך הגזע שלהם.