ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/גורה קלוואריה

גורה קלוואריה
**Góra Kalwaria**
	כיכר בגורה קלוואריה
	כיכר בגורה קלוואריה
מדינה	פולין
פרובינציה	מזוביה
ראש העיר	ברברה סמבורסקה; Barbara Samborska
תאריך ייסוד	המאה ה-13; זכויות עיר בשנת 1670
שטח	13.72 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	11,130
‑ צפיפות	811.2 נפש לקמ"ר
קואורדינטות	51°59′N 21°14′E / 51.983°N 21.233°E
אזור זמן	UTC +1
	http://www.gorakalwaria.net
	(למפת פולין רגילה) ורשה לודז' ורוצלב גדנסק קרקוב פוזנן ביאליסטוק שצ'צ'ין לובלין קטוביץ קיילצה בידגושץ' אולשטין ז'שוב צ'כיה סלובקיה ליטא בלארוס אוקראינה רוסיה - מחוז; קלינינגרד; ג; ר; מ; נ; י; ה; הים הבלטי גורה קלוואריה

שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר
פרמטרים [ שנת אוכלוסייה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ שנת צפיפות, שנת מטרופולין ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

גוּרַה קַלְוַוארְיַה (בפולנית: Góra Kalwaria; ביידיש: גער, מבוטא "גֶר") היא עיר השוכנת על נהר הוויסלה בפולין, כ-25 ק"מ מדרום לעיר ורשה. העיר חשובה לנוצרים הקתולים של פולין, וכן ליהודים, כמרכזה בעבר של אחת החסידויות הגדולות.

במקור היה שמה של העיר פשוט "גורה". בשנת 1670 הוא שונה ל"נוֹבַה יֶרוֹזוֹלִימַה" (Nowa Jerozolima, בפולנית: "ירושלים החדשה"), ושונה פעם נוספת במהלך המאה ה-18 ל"גורה קלוואריה" (פולנית: Góra Kalwaria), שפירושה "הר הגולגלתא" - ההר בירושלים שעליו נצלב ישו.

בשנת 2006 גרו בעיירה כ-11,130 תושבים.

היסטוריה

הכפר גורה היה קיים כבר במאה ה-13. במהלך הכיבוש השוודי נהרס הכפר עד היסוד, ובשנת 1666 הפך לרכושו של הבישוף של פוזנן, סטפן וייז'בּובסקי (Stefan Wierzbowski), אשר החליט לייסד עיירה חדשה על גבי החורבות. תוכניתו הייתה להקים מעין "גבעת גולגולתא" - מרכז דתי אשר יוקדש להצגת הפסיון של ישו ולטקסים, שהיו די פופולריים בתחילת העת החדשה בפולין. הוא סבר כי הנוף המקומי מזכיר את זה של ארץ הקודש.

בשנת 1670 נקראה העיר החדשה "נוֹבַה יֶרוֹזוֹלִימַה" ("ירושלים החדשה"), קיבלה זכויות עיר ועבודת הבנייה צברה תנופה. העיצוב העירוני התבסס על מפות ימי-ביניימיות של ירושלים, וסידור הרחובות יצר צורת צלב. הבישוף הזמין את מסדרי הדומיניקנים, הפרנציסקנים והפייריסטים להתיישב בעיר, וזו התכסתה עד מהרה במנזרים, בכנסיות, קפלות וב"דרכי ייסורים". העיירה אמורה הייתה להיות נוצרית טהורה, ויהודים לא הורשו להתיישב בה.

לאחר מותו של הבישוף וייז'בּובסקי החלה שקיעתה של העיירה. כנסיות וקפלות רבות נסגרו, ובין השנים 1883-1919 הושעו זכויות העיר של העיירה.

בתחילת המאה ה-19 בוטל האיסור על התיישבות יהודים בגורה.

יהודי גורה

היהודים הראשונים הגיעו לגורה קלוואריה בשנת ה'תקס"ב (1802), וכעשרים שנה מאוחר יותר התגוררו בה כמה מאות יהודים. רק בשנת ה'תקצ"ד (1834) הורשו היהודים בעיר לבנות בתים. בסביבות תחילת שנות ה'ת"ר (אמצע המאה ה-19) הגיע למקום רבי יצחק מאיר אלתר, והקים את החסידות הקרויה על שם העיר - חסידות גור. עם התבססות החסידות משכה אליה העיר המוני מבקרים, ובשנת ה'תרנ"ט (1899) החל אף לפעול קו רכבת מוורשה לגורה, שכונה "דעם רבינ'ס קאלייקע" - הרכבת הקלה של הרבי.

לצד בית הרבי הוקם בית מדרש גורה קלוואריה, וכן הוקמו אכסניות ומתקנים נוספים לשימושם של החסידים, וביקור החסידים אצל האדמו"ר הפך לעוגן כלכלי משמעותי של העיירה^[1]

בשנת ה'תרצ"ו (1936) נעשה ניסיון הצתה של בית הכנסת של חסידי גור מסיבות אנטישמיות^[2]. בשנת ה'תרצ"ח (1938) אירעה בעיר התנפלות אנטישמית, במהלכה נפצעו מספר יהודים ונגרם נזק לרכוש^[3].

עם כיבוש העיר בידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה הוטלו על יהודיה גזירות שונות, רכושם הוחרם, ובוצעו בהם מעשי התעללות והשפלה פומביים. בין היתר, בתי תפילה יהודיים הוסבו לאורוות סוסים. עד מהרה הוקם בעיר יודנרט, אשר נצטווה לספק לגרמנים יהודים לעבודות כפייה, ולהעביר לגרמנים תשלומי כופר גבוהים. בפברואר 1941 (שבט תש"א) העבירו הגרמנים את יהודי העיר, תוך שימוש באלימות רבה, לגטו ורשה, שם מתו מאות מהם תוך מספר חודשים מרעב וממחלות. היתר הועברו עם שאר יושבי גטו ורשה למחנה ההשמדה טרבלינקה. מכ-3,300 יהודי העיר שרדו את השואה בודדים.

ראו גם

לקריאה נוספת

אליאונורה ברגמן, "גורה קלווריה (גור): היישוב היהודי וחצר הרבי מגור מראשית המאה הי"ט עד תרצ"ט", חסידים ואנשי מעשה: מחקרים בחסידות פולין, ירושלים: תשנ"ד, עמ' 126-111.
מרדכי פסח קנובלביץ (עורך) ובערל צישינסקי, ימי מגורי: פרקי זכרונות מימי קדם בגור וחצר הקודש בתפארתה, בני ברק תשע"ז.