ויקיפדיה:מדריך לעיצוב דפים/בעלי חיים
דף זה נוצר על מנת להסביר על אופן הכתיבה של ערכים על בעלי חיים, צמחים ואורגניזמים אחרים בוויקיפדיה ולהפוך אותם לנגישים לקוראים שאינם מתמחים בתחום ותוך שמירה על דיוק מדעי.
כללי עיצוב וסגנון
[עריכת קוד מקור]- תבנית מיון
- כמעט בכל ערך על אורגניזם צריכה להופיע תבנית {{מיון}} שתציג את המיון הטקסונומי בתחילת הערך. התבנית מציגה את המיון המדעי בצורה נוחה כשבתוכה תמונות של האורגניזם אם יש (ולעתים גם עם מפת תפוצה). כשמוצגת תבנית בתחילת הערך אין הכרח לציין כבר במשפט הפתיחה את ההגדרה הטקסונומית הפורמלית (כדוגמת: "יען, סוג במשפחת היעניים"). בתבנית ניתן לציין את מצב השימור, אם יש כזה, על פי IUCN. המיון עשוי להיות מיון לינאי ומיון קלדיסטי פילוגנטי וניתן לציין בתבנית המיון קבוצות ביניים חשובות.
- הקפדה על מינוחים
- יש לשים לב להבדל בין סוג (Genus) ולמין (Species). השם המדעי של סוג יהיה תמיד מילה אחת (למשל Vulpes - שועל), ואילו של המין יהיה שתי מילים (שם הסוג+שם המין, למשל Vulpes macrotis - שועל מקרוטיס). כדאי לדעת שפעמים רבות שמות המשפחות יסתיימו ב"יים" (למשל סמוריים). בציון שם מדעי של מין ניתן להשתמש בצורה מקוצרת - ללא השם המלא של הסוג (למשל V. macrotis) - כאשר השם המלא מופיע לפחות פעם אחת בערך.
- הטיית שמות מרמת הסוג ומטה
- כל שם מדעי מרמת סוג ומטה (סוג, תת-סוג, מין ותת-מין/זן) יכתב בכתב נטוי. כל שם מרמת התת-משפחה ומעלה - בכתב רגיל. לדוגמה:
בלניים (שם מדעי: Balaenidae) הם משפחה של לווייתנים המשתייכים לתת-סדרת לווייתני המזיפות. כל מיני הבלניים משתייכים לסוג אובלנה (Eubalaena), להוציא את הלווייתן הארקטי גדול הפה (Balaena mysticetus) - קצרמרים
- קוראים שיתקלו בקצרמר שכולל רק הגדרה טקסונומית, עלולים להתאכזב. לכן גם כאשר כותבים קצרמר, במיוחד על בעלי חיים או צמחים מוכרים, חשוב לפרט במידת האפשר גם מעבר להגדרה טקסונומית, כגון תיאור כללי של המחלקה/סדרה/משפחה/סוג ומאפייניהם.
- עצים טקסונומים
- את העצים הטקסונומים עדיף להציב בסוף הערך - רק לאחר תיאור הקבוצה - כך נוח יותר (קודם קריאה רצופה ורק אחר כך עיון ברשימה), הקוראים נמשכים יותר לערך ויכולים לקרוא את המאפיינים הכללים של הקבוצה לפני שיגשו לערכים ממוקדים יותר. (ראו דוגמה בעופות)
- בינויקי
- טעות נפוצה שיש להימנע ממנה היא הוספת בינויקי בערכים העוסקים במשפחות, לערכים העוסקים בסוג או במין מסוים (ראו ויקיפדיה:מזנון/ארכיון 108#בינוויקי ביולוגיה). כדי לוודא שקישרתם לערך הנכון, וודאו שיש התאמה בין הערכים מבחינת השם המדעי.
- משפט פתיחה
- בפתיח של הערך, בדומה לכל ערך בוויקיפדיה צריך לתת הגדרה בסיסית לנושא הערך, כשנושא הערך מודגש. בצמוד למופע הראשון של שם הטקסון יש לציין בסוגריים את שמו המדעי. פתיח לדוגמה:
'''כלב''' (שם מדעי: ''Canis'') הוא... - ערכים על קליידים (קבוצות פילוגנטיות של אורגניזמים)
- בערכים קליידים כגון מערכות, מחלקות, סדרות ומשפחות רצוי להוסיף לערך גלריה גדולה (לפחות 4 תמונות) של מינים מייצגים, הדבר דרוש עקב הקושי לנווט בקטגוריות בוויקישיתוף, בפרט למי שהשמות המדעיים של תתי-הקבוצות לא נהירים לו. הגלריה צריכה לבוא לצד תמונות בגוף הערך ("תמונות צפות"), אך בעוד התמונות שבצד הערך ממחישות את אורח החיים והאנטומיה של חברי הקבוצה, הגלריה מציגה בעלי חיים או צמחים אופיינים השייכים לקבוצה זו. אפשרות הגלריה טובה גם כאשר הערך קצרמר ואז עדיפה עיצובית על שילוב תמונות צפות. דוגמאות: תנינאים, חיפושיות, מורכבים, מושיתיים.
- תת מינים ומין יחיד בסוג
- בדרך כלל נכתבים ערכים עד רמה של מין כשהפירוט על תת-המינים יופיע בו (ראו למשל קרנף צר-שפה). כאשר יש מין יחיד בסוג - אין צורך בשני ערכים (על הסוג והמין) וניתן לאחדם. בקטגוריות רמת הפירוט היא עד משפחה.
- קישור לבסיסי נתונים ביולוגיים
- ניתן לקשר לאתרי בסיסי נתונים ביולוגיים על ידי קישור הערך לויקינתונים והוספת תבנית {{מידע טקסונומי}} לפסקת קישורים חיצוניים. התבנית תוסיף קישורים חיצוניים לעד שישה אתרים, אם באותם אתרים הטקסון נמצא.
מתן שמות לערכים, ויצירת הפניות
[עריכת קוד מקור]- הפניות
- רצוי ליצור דפי הפניה מהשם המדעי. ההפניות מקלות על מציאת ערכים עם שמות שאינם מוכרים היטב, ומאפשרות קישור קל ממיזמים אחרים (בהם ויקימינים וויקישיתוף)*.
- שמות הערכים
- יש להעדיף שם עברי המוזכר בספרות מדעית מודפסת (מאמר או ספר). מומלץ להיעזר במאגר המונחים של האקדמיה ללשון העברית. ניתן גם להתעדכן בפרסומים האחרונים של "הוועדה למונחי זואולוגיה" בדף האקדמיה.
- מיקרואורגניזמים - יקראו כמעט תמיד על פי שמם הלטיני (למשל Streptococcus ולא סטרפטוקוקוס), אלא אם הם מוכרים בציבור בשם טריוואלי כגון שמר האפייה. בערכים העוסקים בחיות מבויתות, כאשר השם הוא למעשה תואר (פרסי, בריטי, אפגני וכולי) יש לכתוב המילה "חתול" (או "כלב") לפניו (בכל מקרה), למשל חתול פרסי.
- דינוזאורים וקרוביהם - נהוג לתעתק את השם באנגלית: למשל טריצרטופס Triceratops ולא תלת-קרן, דיפלודוקוס Diplodocus ולא "קורה כפולה" וכו'. שמות סוגים המסתיימים בלטינית ב-saurus יסתיימו בעברית כ-"זאורוס". כך לדוגמה: ברכיוזאורוס (Brachiosaurus) ולא ברכיוזאור.
- מקרים אחרים בהם לא קיים שם עברי
לעיתים כשלא נמצא שם עברי בספרות ניתן להשתמש בשם המדעי הלטיני או לעברת אותו בעזרת תעתוק, תרגום שם לועזי או הצעת שם עברי חדש. רצוי להימנע מעברות כשניתן, אך במקרים כאלו רצוי לדון על כך בויקיפדיה:עברות שם מדעי. מספר עקרונות מומלצים בהצעת שם עברי:
- שמות בעברית יורכבו בדרך כלל משתי מלים – שם הסוג ושם המין (לדוגמה צפע מצוי). לעיתים, כשנדרשות שתי מילים לשם המין או הסוג, יש לקשר אותן במקף (לדוגמה טוקן חום-סנטר כאשר חום-סנטר הוא שם המין). אין לקרוא לרמה טקסונומית בשם העולה על שתי מילים (לדוגמה: טוקן ערמונים-חום-סנטר). [1] עם זאת, שמות מדעיים של תת-מין יכולים להכיל מילה נוספת למשל פיל אסייתי מצוי.
- יש להיזהר בתרגום שם עממי לועזי לעברית, למשל המין Saimiri oerstedii נקרא באנגלית Central American squirrel monkey (תרגום:קוף-סנאי מרכז-אמריקני) בעוד שבצרפתית הוא מכונה Sapajou à dos rouge (תרגום:קוף-סנאי אדום-גב). אין סיבה להעדיף שם עממי של שפה זו או אחרת ובמקרה זה עדיף להיצמד לתרגום הדומה ככל האפשר לשם המדעי.
- אם יש קרובי משפחה טקסונומיים בארץ ישראל: במתן השמות, עדיף להסתמך על השוואה של המין למינים דומים הנמצאים בארץ. לדוגמה, אם נחפש שם לחופמאי מסוים לא נעניק לו את השם "חופמאי ענק" כאשר ישנם בארץ חופמאים גדולי גוף ממנו.
- בעלי חיים אנדמיים יקראו על שם מקום המוצא שלהם, ובלבד שמקום זה הוא מוכר ונודע (כגון ארצות הברית, מקסיקו ואוסטרליה). לדוגמה, נקרא "קיפודן נמלים אוסטרלי" למין קיפודן שאנדמי לאוסטרליה, אולם לקלאו לבן-זנב האנדמי באי פלוואן שבפיליפינים לא נקרא בשם "קלאו פלוואן".
- דקדוק
- נהוג להוסיף את הסיומת אים לשמות סדרות כגון פרפראים או ארנבאים אולם קיימות סדרות רבות ששם בעברית מגיע ממקורות קדומים יותר ושאינן מצייתות לכלל זה כגון חיפושיות או מכרסמים.
- סיומת יים נהוגות בשם המשפחה כגון חתוליים, דוביים או שושניים. ו-ים לתת-משפחה כגון יעלים, ערפדים.
- תת-סדרה לרוב נכתבת בשתי מילים למשל מעלי גירה, טורפי יבשה אך בשנים אחרונות האקדמיה ללשון לרוב נוהגת להוסיף את המילה דְּמוּיֵי למשל דמויי כלב, דמויי דורבן, דמויי חזיר למרות שאין על כך החלטה רשמית.
- יידוע וריבוי
לפי החלטת האקדמיה ללשון העברית, לגבי שמות בעלי חיים וצמחים, ישיבת המליאה סו. [2]
- צירוף סמיכות שהסומך בו שם פרטי: בשמות המורכבים מצירופי סמיכות כשהסומך הוא שם עצם פרטי שאינו סובל ה' הידיעה – כגון 'גֶּרבּיל אלנבי', 'ישימונית תמנע' – לא תבוא בו ה' הידיעה אפילו כשהוא מיודע. אם השם הפרטי נושא מעצם טיבו את ה' הידיעה – כגון 'דרור הירדן', 'צבי הנגב' – ה' הידיעה נשארת צמודה אליו אפילו כשאינו מיודע (ביידוע הפרט). שם פרטי מסוג זה, ה' הידיעה נשארת צמודה אליו בכל המצבים, ואפילו בא אחריו שם תואר לא מיודע. למשל: ראיתי צבי הנגב בוגר.
- שם פרט ושם סוג בצירוף סמיכות: בשמות המורכבים מצירופי סמיכות שם הפרט בא בלא ה' הידיעה, והוא הדין בבוא שֵם מעין זה בלוויית שם תואר. למשל: 'כלב־ים', 'כלב־ים מצוי'; 'נְחש־מים', 'נחש־מים אירופי'; 'מַקּור־חסידה תמים'. שם הסוג הוא בה' הידיעה, כגון 'כלב־הים', 'נְחש־המים', 'מַקּור־החסידה', כשם ששאר שמות הסוג מיודעים: 'הכלב', 'העורב', 'הרקפת'.
- שמות שיש בהם לוואי שם תואר: שמות שיש בהם לוואי־תואר יבואו בלא ה' הידיעה אם אין השם מיודע (ביידוע הפרט). למשל: 'צבי ישראלי', 'גֶּרבּיל דרומי', 'עורב אפור', 'נורית עגולת־עלים'.
ערכים לדוגמה
[עריכת קוד מקור]מתוך פורטל:בעלי חיים/ערכים מומלצים:
אוקאפי • אלבטרוסיים • אנטילופה הודית • ארכאוזואולוגיה • ארס • בילבי ענק • בלניים • גואנו • דוב קוטב • דורסי לילה • דיינוסוכוס • ההחלפה האמריקנית הגדולה • האדם הניאנדרטלי • הומו ארקטוס • הומו היידלברגנסיס • הומו פלורסיינסיס • היפופוטם • זאב הרעמה • זאב טסמני • טריצרטופס • יגואר • לווייתנאים • לווייתן כחול • לוטרת הים • לילית אפורה • ניסויים בלשניים בקופי אדם • נמר השלג • עיטם לבן-ראש • פודו דרומי • פרעושים • צפע מצוי • קאקאפו • קרנף סומטרה • קרפדת קנים • ראשתן גדול ראש • שונר איברי • שמורות הפנדה הענק בסצ'ואן • שימפנזה מצוי • תנינאים • תנין היאור • תנין הים • ירגזי מצוי • נחליאלי לבן • צופון • יעל האלפים
האוֹקַפִּי הוא מין פרסתן מעלה גירה ממשפחת הג'ירפיים והשריד היחיד מסוגו. זהו היצור החי הקרוב ביותר לג'ירף. הוא יצור ביישן, זהיר מאוד וחמקני, ובעל יכולת שמיעה והרחה מעולים, המאפשרים לו לחוש בסכנה מבעוד מועד ולנוס מפניה. פסיו של האוקאפי משתנים בכל פרט, והם מסייעים לו להסתוות בין צללי יער הגשם, ואולי אף לעזור לאוקאפים שונים למצוא אחד את השני. הזכר שונה מהנקבה בקרניו, שהן קצרות יחסית, אך זו לרוב גדולה ושוקלת יותר. לאוקאפי לשון ארוכה המשמשת אותו לאיסוף מזון יעיל יותר, ואף מאפשרת לו ללקק את עיניו ואוזניו. אף על פי שהוא בן משפחתו החי היחיד של הג'ירף, צווארו אינו ארוך כמו של האחרון וגובהו נמוך ממנו. כמו כן, שונה האוקאפי ממנו במספר מאפיינים, עד כדי כך שחוקרים אחדים חשבו לסווגו כקרוב יותר לאנטילופה הקרויה נילגאי.
האוקאפי פעיל בשעות היום בעיקר ואינו נוטה לחיי חברה. הוא מתבודד במשך רוב חייו, מוסתר בנבכי הצמחייה וצלליה. הוא אוכל מגוון צמחים, ואף ניזון מסוגי מינרלים שונים כגון חרסית. מעצם היותו בעל חיים גדול, הוא צורך כמות רבה של מזון: בין 18 ל-29 קילוגרמים ליום. הוא כמעט ואינו משמיע קולות, אך יכול להפיק קול תת-שמעי. דרך תקשורת זו משמשת בעיקר את האם וילדה.
טורפו העיקרי של האוקאפי הוא הנמר האפריקאי, וכן חתוליים קטנים יותר המסוגלים לטרוף עגלים. האוקאפי נתון תחת איומים נוספים המעמידים בסכנה את קיומו כמין, אשר העיקרי מביניהם הוא צמצום והרס בית הגידול שלו. לאור זאת, הוגדר המין בשנת 2013 על ידי איגוד השימור העולמי כ"נתון בסכנת הכחדה".
תבנית לדוגמה
[עריכת קוד מקור]|
|
רקע ודיונים
[עריכת קוד מקור]- שיחה:בעלי חיים#בעלי חיים
- שיחת ויקיפדיה:מתן שם לערך/ארכיון 2א#שמות ביולוגיים בעברית - דיון על מתן שמות לערכים
- שיחה:דינוזאורים/קווים מנחים לערכי דינוזאורים
ראו גם
[עריכת קוד מקור]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור]- ^ ראו: תשובת פרופ' יוסי הלר: התכתבות עם פרופ' יוסי הלר.
- ^ שמות בעלי חיים וצמחים