לדלג לתוכן

ויקיפדיה:בינה מלאכותית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בינה מלאכותית (AI) משמשת במספר פרויקטים של ויקיפדיה וויקימדיה. בינה מלאכותית משמשת בין השאר ליצירת תוכן טקסטואלי או תמונות, ואפשר להשתמש בה גם לצורך תמיכה בנושאים כמו הערכת איכות מאמרים והוספת מטא-דאטה. כמו בכל תוכן שנוצר על ידי מכונה, יש לנקוט משנה זהירות בשימוש בבינה מלאכותית בקנה מידה רחב, או במקומות בהם נהוג לפעול בזהירות רבה יותר.

איתור מקורות

[עריכת קוד מקור]

נכון לאוגוסט 2024 לא מצטיינת בינה מלאכותית יוצרת באיתור מקורות מידע. כלים כלליים כמו ChatGPT, Claude, Gemini עלולים להמציא מקורות מידע שלא קיימים. כלים המציינים את המקורות בהם השתמשו כמו Perplexity ו-Microsoft Copilot לא בהכרח מפנים למקורות איכותיים. קיימים גם כלים ייעודיים לאיתור מקורות אקדמיים כמו Elicit, Consensus, Scispace. בכלים אלו קיימות פונקציות מתקדמות לבחירת מאמרים, ולעיתים גם להגדרת איכות המאמר הנדרשת, תכונות המגבירות את תחושת הבטחון במאמרים המתקבלים. עם זאת, הם אינם מחוברים להוצאות לאור מדעיות גדולות כמו Elsevier, Taylor & Francis, Springer, ולכן הן מפנות למאמרים שפורסמו בגישה חופשית, בין השאר בהוצאות לאור פחות איכותיות כמו MDPI (אנ') או Frontiers (אנ').

גל ההתעניינות הציבורי ב-ChatGPT, שהחל בשנת 2022, הוביל לסקרנות ביחס לאפשרות להשתמש בו ככלי עזר לכתיבת ערכים בוויקיפדיה. טקסט שנוצר על ידי בינה מלאכותית יוצרת נחשב בדרך־כלל לנחלת הכלל, לכן אין מניעה להשתמש בו מטעמים של זכויות יוצרים. עם זאת, מכיוון שבינה מלאכותית אינה מדייקת ולוקה בהזיות, על העורכים לבחון את התוצאות המתקבלות. כל עוד לא הוגדרו כללים רשמיים לשימוש בכלי בינה מלאכותית בעת עריכה, רצוי להצהיר על כך בתקצירי העריכה או בדף השיחה.

מערכת AI לא יכולה לשמש כמקור בפני עצמה, אך ניתן להסתייע בה לסיכום ולעזרה בניסוח.

תרגום ערכים בוויקיפדיה נעשה בדרך־כלל בעזרת כלי ייעודי. כלי זה מתרגם באופן מילולי את הטקסט, אך אינו משתמש בהקשר הכללי של התוכן. תרגום בעזרת כלי בינה מלאכותית מתחשב בהקשר הכללי וניתן גם להוסיף הנחיות ביחס לסגנון הכתיבה הרצוי.

ראו דיון משנת 2023.

בהכללה, מותר להעלות לוויקישיתוף ולהוסיף תבנית רישיון אלגוריתם. לא נדרש ייחוס כי מכונה עשתה את זה. מידע נוסף ומדויק ניתן למצוא בc:Commons:AI-generated media

  • מטא נתונים של תמונות - היו ניסיונות של מוסדות GLAM לסייע בהשלמת מילות המפתח של תמונות בעזרת למידת מכונה.
  • ORES - מערכת לזיהוי השחתות המבוססת על בינה מלאכותית ולמידת מכונה.