וילמוש מילקו
 | |
| לידה |
6 באפריל 1878 בצ'יי, סרביה  |
|---|---|
| פטירה |
5 באוקטובר 1956 (בגיל 78) הג'ווידק, הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
| תפקידים |
רופא, כירורג |
  | |
וילמוש מילקו (בהונגרית: Milkó Vilmos; 6 באפריל 1878 – 5 באוקטובר 1956)[1]היה דוקטור לרפואה (MD) יהודי-הונגרי, כירורג, פרופסור באוניברסיטה, קנדידט (דוקטורט) במדעי הרפואה (CSc.-1952), חבר האקדמיה ההונגרית למדעים[2].
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]וילמוש מילקו נולד במשפחה יהודית כבנם של איגנץ מילקו (1841–1916)[3] רופא נפת בצ'יי והרופא הראשי של מחוז באץ'-בודרוג, ושל מריה רוֹביצ'ק (1854–1942)[4]. הוא השלים את לימודיו בבית הספר התיכון בסובוטיצה (1887–1890), ולאחר מכן כחבר לכיתה של וילמוש מילר בבית הספר התיכון בעיר סגד (1890–1895). את לימודי הרפואה השלים באוניברסיטת בודפשט (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד) ולזמן קצר בווינה. במקביל ללימודיו בפקולטה לרפואה, למד גם באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט, שם היה תלמידו של אישטוואן תומאן. בשנת 1900 קיבל דוקטורט ברפואה.
ב-1901 עבד במכון הפתולוגי של אוטו פרטיק ובמרפאה הכירורגית של דיולה דולינגר. משנת 1903 עבד במחלקה הכירורגית הראשונה של בית החולים סנט רוקוש לצד אימרה נברטיל ומנו הרצל. ב-1909 מונה למנתח הראשי של בית ההבראה ליגט בבודפשט. הוא היה המומחה לכירורגיה של הקופה הלאומית לביטוח פועלים. במהלך מלחמת העולם הראשונה עשה שירות רפואי בחלקו בשדה הקרב ובחלקו בבתי חולים צבאיים. מ-1920 עד 1928, הוא היה המנתח הראשי של בית החולים הריאות הממלכתי Németvölgyi út ובית החולים לנכים, מ-1929 המנתח הראשי של בית החולים לילדים ברחוב מדאראס ומ-1933 עד 1943 בבית החולים בייצ'י-ז'ילינסקי. משנת 1928 עבד כמומחה כירורגי במועצת המומחים לפיצויי תאונות של המוסד לביטוח לאומי ההונגרי (OTI), ולאחר מכן של המרכז לביטוח סוציאלי של האיגודים המקצועיים (SZTK) ומ-1952 ועד מותו היה חבר ב- ועדת בדיקת כושר העבודה של מועצת עיר הבירה. מ-1928 עד 1944 היה עורך-שותף של השבועון רפואי, הוא ערך את המוסף המעשי של העיתון. הוא היה חבר קבוע במועצה הלאומית לבריאות הציבור, חבר כבוד בהסתדרות הרפואית של בתי החולים הציבוריים, פרופסור (חיצוני) באוניברסיטה משנת 1925, ופרופסור באוניברסיטה ב-1936.
בשנים 1949–1950 ו-1952–1954 היה נשיא הקבוצה הכירורגית של האיגוד המקצועי הרפואי, ולבסוף נשיא כבוד. מ-1955 ועד מותו, היה העורך הראשי של כתב העת Hungarian Surgery. רבים מפרסומיו עסקו בנושאים של כירורגיה כללית וצבאית וכן בכירורגיית ילדים. הוא היה מומחה בפיצויי תאונות. ב-1922 ייסד יחד עם כמה אחרים את האגודה למוזיקה קאמרית של רופאי בודפשט, בה היה חבר פעיל ובמקביל נשיאה. אשתו הייתה קלרה דורה פנקרט (Penckert).
עבודותיו העיקריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- על פציעות מעיים תת-עוריות (1908)
- אבחון של פציעות בטן חודרות (1924)
- שברי מלחמה בגפיים (1924)
- נתונים ניסיוניים והיסטולוגיים בשאלת כריתת סימפטומיה (1924)
- משמעות החוקה בכירורגיה (1926)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Magyar életrajzi lexikon III: Kiegészítő kötet (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1981. ISBN 963-05-2500-3 (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- Gergely András: Jeles magyar zsidó orvosok lexikona. Budapest, Makkabi, 2001 (אנדראש גרגיי: לקסיקון רופאים יהודים הונגרים מפורסמים ומצטיינים. הוצאת מכבי. בודפשט. 2001)
- Littmann Imre (1978-04-02). "Milkó Vilmos". Orvosi Hetilap. 119 (14): 851 852. נבדק ב-2021-12-03.
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest XII. kerületi állami halotti akv. 1246/1956. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-05-31.
- ^ רשימת חברים וביניהם וילמוש מילקו
- ^ "Milkó Ignác halotti bejegyzése a Budapest X. kerületi polgári halotti akv. 247/1916. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-05-31.
- ^ "Milkó Ignácné halotti bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári halotti akv. 2234/1942. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-05-31.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "וילמוש מילקו".