וילאייט ארזורום

וילאייט ארזורום
**ولايت ارضروم**
	דגל
ממשל
משטר	מונרכיה
עיר בירה	ארזורום
גאוגרפיה
יבשת	אסיה
היסטוריה
הקמה	חוק הווילאייטים
הקמה	1867
פירוק	הקמת טורקיה
פירוק	1923
ישות קודמת	איילט ארזורום
ישות יורשת	מחוז קארס; וילאייט ביטליס

וילאייט ארזורום (בטורקית עות'מאנית: ولايت ارضروم)^[1] היה מחוז מנהלי ברמה הראשונה (וילאייט) של האימפריה העות'מאנית.

וילאייט ארזורום גבל עם ממלכת פרס והאימפריה הרוסית במזרח ובצפון-מזרח, בצפון עם וילאייט טרבזון, במערב עם וילאייט סיווס, ובדרום עם הווילאייטים ביטליס, מאמורט אול עזיז וואן.

בתחילת המאה ה-20, על פי הדיווחים, היה שטח המחוז 29,614 מילים רבועים (76,700 קילומטרים רבועים), בעוד שהתוצאות הראשוניות של המפקד העות'מאני הראשון של 1885 (פורסם בשנת 1908) נתנו לאוכלוסייה 645,702 נפשות.^[2] דיוק נתוני האוכלוסייה נע בין "משוער" ל"סתם השערה" בהתאם לאזור שממנו נאספו.^[2] זה היה אחד מששת הווילאייטים הארמנם בחלק המזרחי של אנטוליה, ולפני מלחמת העולם הראשונה חיו שם ארמנים רבים וכן גאורגים, יוונים פונטים וקווקזים, וקבוצות אתניות אחרות, מוסלמיות וגם נוצריות [בעיקר יווניות אורתודוקסיות] וארמניות אפוסטוליות (אורתודוקסי/גרגוריאני)].

היסטוריה

איילט ארזורום היה אחד הפרובינציות העות'מאניות הראשונות שהפכו לווילאייט לאחר רפורמה אדמיניסטרטיבית בשנת 1865, ובשנת 1867 הוא שונה לווילאייט ארזורום.^[3]

בשנת 1875 הוא חולק לשישה וילאייטים: ארזורום, ואן, האקארי, ביטליס, הוזאט (Dersim) וקארס-צ'ילדיר. בשנת 1888 בצו קיסרי צורפו וילאייט האקארי לווילאייט ואן ווילאייט הוזאט לווילאייט מאמורט אול-עזיז.^[4]

אזורי קארס וצ'ילדיר אבדו במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) ונמסרו לאימפריה הרוסית,^[5] אשר ניהלה אותם כמחוז קארס עד 1917.

חטיבות מנהליות

סנג'קים של הווילאייט:^[6]

סנג'ק ארזורום (ארזורום, Pasinler, Bayburt, איספיר, Tercan, Tortum, Yusufeli, Kiğı, Narman, Hınıs)
סנג'אק ארזינג'אן (ארזינג'אן, Pülümür, Refahiye, İliç, Kemah)
סנג'ק בייזיד (Beyazit, Eleşkirt, Diyadin, Tutak, Ağrı)

דמוגרפיה

בשנת 1893 היו סך הכל 19 קאזות (מחוזות). בכל הקאזות המוסלמים (סונים ולוי) היו הרוב.^[7] האחוז הנמוך ביותר של המוסלמים (64%) היה בקאזה של היניס.^[7] רוב הפרוטסטנטים והקתולים היו ארמנים.

קבוצות	ארזורום	בייזיד	ארזינקן	סך הכל
אוכלוסיית הסנג'קים, באלפים, לפי המפקד העות'מאני משנת 1893^[7]
מוסלמים	312,2	47,4	85,9	445,5
ארמני אפוסטולי	73,9	8,3	19	101,2
קתולים	5,4	1,3	-	6,7
פרוטסטנטים	1,7	0,1	0,2	2
יווני אורתודוקסי	1,5	-	2	3,5
אחרים	0,2	-	-	0,2
סך הכל	394,9	57,1	107,1	559

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא וילאייט ארזורום בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ Hathi Trust Digital Library - Holdings: Salname-yi Vilâyet-i Erzurum
^ ¹ ² Asia by A. H. Keane, page 460
^ Almanach de Gotha: annuaire généalogique, diplomatique et statistique. J. Perthes. 1867. pp. 827–829. נבדק ב-2013-06-01.
^ Krikorian, Mesrob K (1977). Armenians in the Service of the Ottoman Empire: 1860–1908. Routledge. p. 39. ISBN 978-0-7100-8564-1. נבדק ב-2013-05-24.
^ Dadrian, Vahakn N. (2003). Warrant for Genocide: Key Elements of Turko-Armenian Conflict. Transaction Publishers. p. 141. ISBN 978-1-4128-4119-1. נבדק ב-2013-05-24.
^ "Erzurum Vilayeti". נבדק ב-2019-04-15.
^ ¹ ² ³ Ottoman Population, 1830–1914: Demographic and Social Characteristics, Kemal H. Karpat, page 124, 1985

[1] Hathi Trust Digital Library - Holdings: Salname-yi Vilâyet-i Erzurum

[asia-2] ¹ ² Asia by A. H. Keane, page 460

[3] Almanach de Gotha: annuaire généalogique, diplomatique et statistique. J. Perthes. 1867. pp. 827–829. נבדק ב-2013-06-01.

[asoe-4] Krikorian, Mesrob K (1977). Armenians in the Service of the Ottoman Empire: 1860–1908. Routledge. p. 39. ISBN 978-0-7100-8564-1. נבדק ב-2013-05-24.

[wfgke-5] Dadrian, Vahakn N. (2003). Warrant for Genocide: Key Elements of Turko-Armenian Conflict. Transaction Publishers. p. 141. ISBN 978-1-4128-4119-1. נבדק ב-2013-05-24.

[6] "Erzurum Vilayeti". נבדק ב-2019-04-15.

[Ottoman_Population_page_124-7] ¹ ² ³ Ottoman Population, 1830–1914: Demographic and Social Characteristics, Kemal H. Karpat, page 124, 1985

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]