לדלג לתוכן

איילט טמשוואר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איילט טמשוואר
ایالت تمشوار
דגל
ממשל
משטר מונרכיה
עיר בירה טמשוואר
גאוגרפיה
יבשת אירופה
היסטוריה
הקמה המצור על טמשוואר
הקמה 1541
פירוק כיבוש אוסטרי
פירוק 1716
ישות קודמת ממלכת הונגריה המזרחית
ישות יורשת ממלכת הבסבורגממלכת הבסבורג באנאט טמשוואר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
איילט טמשוואר בשנת 1602
מסגדים בעיר טימישוארה, רומניה בשנת 1656
בוקרק העות'מאנית (Bečkerek) בשנת 1697/1698

איילט טמשווארטורקית עות'מאנית: ایالت تمشوار),[1] הידוע בשם איילט יאנובה לאחר 1658,[2] היה יחידה מנהלית ברמה הראשונה (איילט) של האימפריה העות'מאנית באזור באנאט במרכז אירופה.

פרט לבאנאט, הפרובינציה כללה גם שטח מצפון לנהר מורש, חלק מאזור קרישאנה. שטחה מתחלק כעת בין הונגריה, רומניה וסרביה. עיר הבירה שלה הייתה טמשוואר (ברומנית: טימישוארה).

האיילט הוקם בשנת 1552, כאשר טירת טמשוואר ההונגרית שהוגנה על ידי כוחותיו של אישטוואן לוסונצ'י נכבשה על ידי הכוחות העות'מאניים בראשות קארה אחמד פאשה ב-26 ביולי 1552 והתקיימה עד 1716, אז נכבשה על ידי המלוכה ההבסבורגית. באיילט משל ואלי (מושל) או ביילרביי (לפעמים עם עמדה של פאשא או וזיר), שמשכנם היה בטירת הוניאדי לשעבר בטמשוב. בשנת 1718 כבשו ההבסבורגים את האזור והקימו פרובינציה חדשה באזור זה, ששמה באנאט טמשוואר.

חטיבות מנהליות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפני הסכם קרלוביץ בשנת 1699, התחלק המחוז לסנג'קים הבאים:[3]
  1. סנג'ק טמשוואר (טימישוארה)
  2. סנג'ק אראד
  3. סנג'ק צנאד (סנאד)
  4. סנג'ק ליפבה (ליפובה)
  5. סנג'ק יאנובה (אינאו)
  6. סנג'ק קולה (גיולה)
  7. סנג'ק מפנלאק (פלנאק)
  8. סנג'ק בז'רק (בז'רק/זרניאנין)
  9. סנג'ק צ'אקובה (Ciacova)
  10. סנג'ק Pançova (פנצ'בו)
  11. סנג'ק מודבה (מולדובה נובה)
  12. סנג'ק אורשוב (אור'ובה)

סנג'קים של אראד, קיל, יאנובה, פנלק וחלקים צפוניים של הסנג'קים צ'נאד וליפבה הועברו למלוכת הבסבורג לאחר חתימת הסכם קרלוביץ.

האיילט כלל חמישה סנג'קים בין השנים 17001701:
  1. סנג'ק טמשוואר (טימישוארה)
  2. סנג'ק צנאד (סנאד)
  3. סנג'ק מודבה (מולדובה ווצ'ה)
  4. סנג'ק סג'דין (סגד)
  5. סנג'ק ליפובה (ליפובה)

הערה: לפני הסכם קרלוביץ, סנג'ק Segedin היה חלק מאיילט אגרי. רוב הסנג'ק הזה (כולל המרכז הניהולי שלו, סגדין) הועבר למלוכת הבסבורג בשנת 1699. חלק מזרחי קטן של הסנג'ק בגדה השמאלית של נהר טיסה נשאר בתוך האימפריה העות'מאנית.

לדברי סנג'ק טבצ'יה דפטרי, האיילט כלל שישה סנג'קים בין 1701 ל-1702:
  1. סנג'ק טמשוואר (טימישוארה)
  2. סנג'ק צנאד (סנאד)
  3. סנג'ק שבש ולאגוש (קאראנסבש, לוגוז')
  4. סנג'ק מודבה (מולדובה ווצ'ה)
  5. סנג'ק אירשובה או Orsova‏ (Orsova)
  6. סנג'ק ליפובה (ליפובה)
האיילט כלל שלושה סנג'קים בין השנים 17071717:
  1. סנג'ק טמשוואר (טימישוארה)
  2. סנג'ק סירם (סירמיה)
  3. סנג'ק סמנדירה (Smederevo)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Some Provinces of the Ottoman Empire". Geonames.de. נבדק ב-25 בפברואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Osman Okyar; Hali̇l İnalcık (1980). Türkiye'nin Sosyal Ve Ekonomik Tarihi, 1071–1920: Birinci Uluslararası Türkiye'nin Sosyal Ve Ekonomik Tarihi Kongresi Tebliğleri. Meteksan. p. 68. נבדק ב-3 ביוני 2013. eyalet d'Ineu (Yanova) —nom donné après 1658 à l'eyalet de Temesvar {{cite book}}: (עזרה)
  3. ^ Dr Dušan J. Popović, Srbi u Vojvodini, knjiga I, Novi Sad, 1990, p. 201.