ויארג'ו

ויארג'ו
**Viareggio**
סמל ויארג'ו	דגל ויארג'ו דגל ויארג'ו
	מראה כללי של ויארג'ו
מדינה	איטליה
מחוז	טוסקנה
נפה	לוקה
ראש העיר	Del Ghingaro Giorgio
רשות מחוקקת	עירייה
בירת העיר	ויארג'ו
העיר הגדולה	פירנצה
עיר אם	לוקה
שפה רשמית	איטלקית
שטח	31.88 קמ"ר
גובה	2 מטרים
דת	נוצרים קתולים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	60,793 (2024)
‑ צפיפות	1,940.3 נפש לקמ"ר (2024)
קואורדינטות	43°52′22″N 10°15′10″E / 43.87283652818376°N 10.252773650536273°E
אזור זמן	UTC+1
	[1]
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת איטליה רגילה) בארי נאפולי בולוניה רומא מילאנו טורינו קליארי פלרמו פירנצה ונציה קטנזארו סיציליה סרדיניה קור. צרפת שווייץ אוסטריה סלובניה הונגריה קרואטיה בוסניה; והרצגובינה; מ. תוניסיה אלג'יריה הים; האדריאטי; הים הטירני הים; הליגורי; הים התיכון ויארג'ו

ויארג'ו (באיטלקית Viareggio), היא עיר לא גדולה בחלק הצפוני מערבי של מרכז איטליה. מספר תושבי העיר היה 60,793, נכון לתאריך 1 בינואר 2024^[1]. העיר הנה עיר קייט ונופש. הקרנבל של ויארג'ו (אנ') השנתי הנערך בה. ויארג'ו מכונה "פנינת ורסיליה" (Versilia)^[2], שהיא רצועת החוף בה שוכנת העיר.

מקור השם

יש שתי גרסאות לגבי מקור שמה של ויארג'ו^[3]. לפי הגרסה הראשונה, מקורו של השם בא מהביטוי הלטיני ויה רג'יס (Via Regis), שמשמעותו "דרך המלך". הכוונה לדרך שהובילה מעיר הנפה לוקה, אל חוף הים, שם היה מבצר הגנה אזורי בשם "טורה מתילדה" (Torre Matilde). הגרסה האחרת ביחס לשם העיר סוברת, כי המקור בביטוי "ויקוס רגיוס" (Vicus Regius). ויקוס פירושו מקום יישוב, ומשמעות רגיוס הוא מלכותי, כלומר יישוב הנמצא בשליטת בית מלוכה. בשתי הגרסאות מופיע הנושא המלכותי, והן שונות בפירושן רק לחלקו הראשון של השם Viareggio.

גאוגרפיה ואקלים

ויארג'ו ממוקמת בצפון מערב מחוז טוסקנה, בנפת לוקה, על חוף הים הליגורי, ברצועת חוף באורך של כ-20 ק"מ, הנקרא ורסיליה. גובהה הממוצע מעל פני הים מסתכם ב-2 מטרים. העיר נמצאת לרגלי רכס האלפים האפואנים^[4] (באיטלקית Alpi Apuane). ויארג'ו מרוחקת כ-27 ק"מ מעיר הנפה לוקה, הנמצאת מזרחית לה, וכ-103 ק"מ מעיר המחוז פירנצה, גם היא בכיוון כללי מזרח. העיר הקרובה ביותר לויארג'ו היא פיזה, כ-23.5 ק"מ בכיוון כללי דרום מזרח. בכיוון צפון מצויה צ'ינקווה טרה, במרחק של כ-85 ק"מ. במרחק קצר מהעיר מצוי אגם מסאצ'וסולי (Lago di Massaciuccoli).

העיר ממוקמת על חוף ים באזור צפוני, אך לא צפוני מאוד ולכן, היא נהנית מאקלים נח יחסית. החודשים החמים ביותר הם יולי ואוגוסט, בהם הטמפרטורה הממוצעת ביום עלה עד 28 מעלות צלזיוס. הממוצע בלילה בחודשים אלו הוא 18 מעלות. בינואר הכי קר בויארג'ו, במהלכו ממוצע המעלות ביום הוא 11, ובלילות 4 צלזיוס^[5]. אוקטובר הוא החודש היותר גשום, וממוצע המשקעים בחודש זה מסתכם ב-101.1 מ"מ. החודש השחון הוא יולי, והממוצע במהלכו אינו עולה על 22.6 מ"מ. הממוצע הרב שנתי של כמויות גשם בעיר הנו 629.9 מ"מ. עקב מיעוט ימי שלג, אין סטטיסטיקה נפרדת של ימי שלג. רוב הימים המושלגים הם ימים מעורבים, בהם יורדים שלג וגשם בנפרד, או שיורד גשם מעורב בשלג.

היסטוריה

ויארג'ו נוסדה במאה ה-12, כאשר לוקה וג'נובה איחדו כוחות נגד פיזה, ובנו מבצר קטן על החוף, "קסטרום דה ויה רג'יה" (castrum di via regia), להגן על רצועת החוף מפני עוצמתה של פיזה^[6]. במרוצת המאות הבאות איבד מבצר זה מחשיבותו הצבאית, ובמאה ה-16 נבנה במקומו מבצר מתילדה. ב-1559 נבנתה הכנסייה הראשונה בסמוך למבצר, והיא משכה מאמינים ואיפשרה את המשך התפתחותה של העיר. למרות הכנסייה הבנויה, ההתפתחות התעכבה. רק ב-1819 הורתה הדוכסית מריה לואיזה די בורבון (Maria Luisa di Borbone) על בניית רציף, שהבטיח את המשך הפיתוח. ויארג'ו הוכזה עיר בשנת 1820. ב-1822 פולין בונפרטה בנתה וילה מפוארת על החוף, ובכך הפכה את המקום לאופנתי, ולייעד לתיירותי מתפתח^[7]. ב-1861 ויארג'ו שולבה עם כל שאר חלקי איטליה בתוך ממלכת איטליה המאוחדת, של המלך ויטוריו אמנואלה השני^[8]. במאה ה-20 חלה התפתחות משמעותית של חופי הרחצה, הטיילות, המלונאות והתיירות, שהפכו את ויארג'ו ל-"פנינת הים הטירני".

יהדות ויארג'ו

בשנות ה-30 של המאה ה-20 התגוררו בעיר כחמישים משפחות יהודיות^[9]. לקהילה היהודית היו מוסדות, בית כנסת ובית עלמין יהודי. בית ספר יהודי נוסד, לאחר חוקי הגזע שנחקקו על-ידי המשטר הפשיסטי באיטליה. עם הגעת הנאצים למקום ב-1943-חדלה הקהילה היהודית מלהתקיים, וכך גם מוסדות הקהילה. רק ב-1954 שבו יהודים לויארג'ו ובית הכנסת נפתח מחדש ב-1955^[10], בכספי תרומות פרטיות^[11]. בית הכנסת ממוקם בסמטת vicolo delgi Oleandri 30. הביקור במקום מתאפשר לאחר תיאום מראש עם נציגי הקהילה.

תרבות ואירועים

אירועים רבים נערכים בסביבת ויארג'ו, ובמקומות שונים באזור ורסיליה. אלה האירועים העיקריים, המתרחשים גם בעיר עצמה.

הקרנבל של ויארג'ו-מסורת הקרנבל של ויארג'ו נוסדה ב-1873, והיא נמשכת מאז. הקרנבל נמשך חודש ימים, בדגש על אירועים בסופי השבוע. הוא כולל מופעים, פעילויות שונות, נשפי מסכות וכדומה. הקרנבל מתקיים גם בימים וגם בערבים ובלילות. קרנבל זה החל להתפרסם ב-1954, כאשר הטלוויזיה הממלכתית האיטלקית RAI-(Radiotelevisione Italiana) שידרה ממנו את שידור החוץ הראשון שלה^[12]. מאז הקרנבל משודר בכל שנה, והוא נחשב לשני בחשיבותו באיטליה, אחרי קרנבל המסיכות של ונציה. החלק המפורסם ביותר של הקרנבל, הוא מצעד הבובות והדמויות הענקיות, הצבעוניות, הסטיריות וה"מרחפות". המצעד המתנהל בטיילת של העיר במסלול שאורכו כ-2.5 קילומטר^[13]. הדמויות משתתפות בתחרות, בה מוכרזים זוכים. הקרנבל משודר גם בשידורי האיחוד האירופי, ומידיי שנה מושך אליו למעלה מ-600,000 מבקרים ותיירים^[12].
פסטיבל פוצ'יני-בכל שנה נערך בטורה דל לאגו, השייכת מינהלית לויארג'ו, פסטיבל לכבוד המלחין פוצ'יני (יליד לוקה, עיר הנפה אליה ויארג'ו מסונפת, ומאוחר יותר תושב של טורה דל לאגו). פסטיבל פוצ'יני אורך כשבוע, בחודשים נובמבר-דצמבר^[14]. הפסטיבל נקרא רשמית "פסטיבל טורה דל לאגו-ויארג'ו". במהלך הפסטיבל מעלים אופרות של המלחין, ויצירות מוזיקליות שלו ושל יוצרים אחרים.
פסטיבל הסרטים-במסגרת הקולנוע האירופי, נערך פסטיבל הסרטים בויארג'ו ובלוקה. הפסטיבל מחולק לפי נושאים, סרטי עלילה, סרטים דוקומנטריים, וסרטים קצרים^[15] וקולנוע נושאי^[16]. בפסטיבל מחולקים פרסים.

תחבורה

ניתן להגיע לויארג'ו במספר דרכים^[17]. הכבישים המובילים לויארג'ו הם האוטוסטרדה A12/E80 המחברת את פיזה עם ליבורנו, והכביש האזורי SS1-"ויה אאורליה" (Via Aurelia).

אוטובוס-אוטובוס מלוקה לויארג'ו יוצא פעם בשעה, וכך גם בכיוון ההפוך. הנסיעה באוטובוס היא הדרך הזולה ביותר, אך זמן הנסיעה הממוצע ארוך ועומד על 53 דקות, למרות שהמרחק 27 ק"מ בלבד.

רכבת-הרכבת היא הדרך המהירה והפשוטה ביותר להגעה אל ומ-ויארג'ו. אפשרי להגיע מלוקה, וגם מפירנצה ומערים נוספות באיטליה, מהצפון ומהדרום, לוח הזמנים משתנה לפי שעות הביקוש ביממה. בנוסף, קיים קו רכבת לעיר גם מפיזה. החברה המפעילה את קווי הרכבת היא טרנאיטליה. 3 קווי אוטובוס מקומיים, מספר 21, 25 ו-31 מגיעים אל תחנת הרכב של ויארג'ו^[18].

בימיי קרנבל ויארג'ו מגיעים לעיר תיירים רבים, גם ברכבים פרטיים. בתקופה זו מתאפשרת חנייה במרכזים עירוניים אחדים^[19].

נמל התעופה הקרוב ביותר לויארג'ו הוא נמל התעופה הבינלאומי של פיזה, במרחק של כ-32 ק"מ. המרחק לנמל התעופה פירנצה-אמריגו וספוצ'י מסתכם בכ-92 ק"מ.

תאונת רכבת קטלנית

תחנת הרכבת ממוקמת במקום מרכזי בויארג'ו. התאונה התרחשה ב-29 ביוני 2009, בשעה 23:45. רכבת משא בת 14 קרונות, הובילה גז פחממני מעובה (גז נפט נוזלי), מכיוון מילאנו בצפון איטליה, לכיוון אזור נאפולי בדרום. הרכבת חלפה בתחנת ויארג'ו במהירות של 90 ק"מ לשעה^[20] (לפי מקור אחר 90 מייל לשעה, שהם כ-145 ק"מ לשעה)^[21]. לפתע הופעלה מסיבה לא לגמרי ברורה בלימת חירום אוטומטית, וארבע קרונות ירדו מהפסים. קרון אחד התהפך על רציף ונבקע בו חור גדול, שדרכו התפרץ החוצה הגז שהכיל. מהחום נוצרה התפוצצות, והגז הרעיל החל מתפזר במהירות לאזורים הסמוכים. הגז הרג 32 בני אדם, רובם שכנים שגרו קרוב לתחנת הרכבת, שישנו את שנתם. 32 בני אדם נוספים נפגעו בתאונה, שהוגדרה כשלישית בחומרתה באיטליה, מאז שהופעלו רכבות במדינה. כוחות ההצלה נאלצו באותו לילה לפנות מיידית מבתיהם כ-1,000 בני אדם נוספים, עד חלוף הסכנה.