ווטר איילנד
 | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום |
הים הקריבי  |
| קואורדינטות | 18°19′15″N 64°57′05″W / 18.3207894°N 64.9512572°W |
| שטח | 1.989 קילומטר רבוע |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
ארצות הברית |
| אוכלוסייה | 182 (2010) |
|
(למפת איי הבתולה של ארצות הברית רגילה) | |
  | |
ווטר איילנד (באנגלית: Water Island; "אי המים") הוא האי הרביעי בגודלו באיי הבתולה של ארצות הברית שבים הקריבי. האי נוצר עקב פעילות געשית ונמצא דרומית לאי סנט תומאס, במפרץ העיר שארלוט אמאלי.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שטח האי 1.989 קמ"ר, והוא הקטן מארבעת האיים המרכזיים של איי הבתולה. האי מהווה, מבחינה אדמיניסטרטיבית, חלק ממחוז סנט תומאס. באי מתגוררים 182 תושבים (נכון ל-2010). כלכלת האי מתבססת על התיירות. באי מספר חופי רחצה. אתר תיירות נוסף באי הוא מוצב סגארה - שנבנה במהלך מלחמת העולם השנייה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המתיישבים הראשונים היו אינדיאנים משבט הטיינו שהתיישבו באי במאה ה-15.
שמו של האי "אי המים" ניתן לו על ידי המתיישבים האירופאים הראשונים בשל אגמי המים המתוקים המצויים בו. בשל אגמים אלה - הנדירים באיי האנטילים הקטנים, שימש האי בסיס לשודדי ים.
חברת איי הודו המערבית הדנית טענה לבעלות על האי בשנת 1769. במאות 18 וה-19 התגוררו באי עבדים שחורים ששוחררו. הם עבדו במטעי האי וגידלו כותנה. בשנת 1905 נמכר האי לחברה המזרח אסייתית הדנית. האי נרכש על ידי ארצות הברית בשנת 1944 על מנת להגן על בסיס הצוללות המצוי בסנט תומאס, מחשש לתקיפה גרמנית במהלך מלחמת העולם השנייה.[1]
עד שנת 1950 היה האי בשליטת מחלקת ההגנה של ארצות הברית, אשר ביצע עליו ניסויים בחומרים כימיים, ובהם אייג'נט אורנג'. בשנת 1950 הועבר האי לשליטת משרד הפנים של ארצות הברית שהחכיר את האי לדיירים. ב-12 בדצמבר 1996 עבר האי לממשלת איי הבתולה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Water Island History - The Military History of Water Island, www.waterislandhistory.com
| בקרת זהויות |
|
|---|