ואקאמה
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חסר תוכן לגבי הבטים בריאותיים. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חסר תוכן לגבי הבטים בריאותיים. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
 | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג |
ירק ימי אכיל  |
| מטבח |
המטבח היפני, המטבח הקוריאני, המטבח הסיני |
  | |
ואקאמה (מיפנית, בקאנה: ワカメ/わかめ, בקאנג'י: 若布/和布) היא מאכל המיוצר מאצת הים "Undaria pinnatifida" שהוא מין של קלפ. האצה שייכת לקבוצת אצות הים החומות. היא בעלת יתרונות תזונתיים רבים ונפוצה בעיקר במטבחים היפני, הסיני והקוריאני.
שימוש במטבח
[עריכת קוד מקור | עריכה]עלי הוואקמה ירוקים, טעמם מתקתק והם חלקלקים למגע. כאשר מבשלים את האצה יש לחתוך אותה לפיסות קטנות כי היא מתרחבת תוך כדי בישול. השימוש הנפוץ באצה הוא במרק המיסו המסורתי היפני. האצה ניתנת לאכילה כבר לאחר השריה קצרה ונהוג להוסיפה גם לסלטים, אורז, אטריות מוקפצות ועוד. ביפן ובאירופה נעשה שימוש באצה בצורתה המומלחת או המיובשת, בעיקר במרקים ובסלטים. התיבול העיקרי למאכלים הללו נעשה בעיקר בעזרת רוטב סויה וחומץ אורז. גומה וואקמה, הידועה גם בשם סלט אצות, היא מנה פופולרית במסעדות סושי אמריקאיות ואירופאיות. תרגומה המילולי של המנה הוא "אצת שומשום", שכן זרעי שומשום הם מרכיב עיקרי במנה.
גידול האצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חקלאים ימיים מיפן ומקוריאה מגדלים אצות וואקמה כבר דורות, עוד מימי תקופת נארה. מ-1983 נעשה גידול מבוקר של האצה גם בצרפת. בטזמניה האצה גדלה באופן טבעי ונמכרת למסעדות ברחבי אוסטרליה[1].
ההיסטוריה של האצה במערב
[עריכת קוד מקור | עריכה]המילה "Wakame" הופיעה לראשונה ב-1867 במילון היפני-אנגלי מאת ג'יימס סי. הפבורן. משנת 1960, החלו לעשות שימוש נרחב באצת הוואקמה בארצות הברית וניתן היה למצוא את האצה (טרייה או מיובשת) בחנויות טבע ובמרכולים אסייתיים ברחבי אמריקה. השימוש גדל עוד יותר מ-1970 כשהמטבח האמריקאי החל לקחת מנות מהמטבח היפני, בפרט מאקיסושי.
מינים פולשים ואגרסיביים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקורה של האצה הוא באזורים ימיים קרים ביפן, קוריאה וסין. בעשורים האחרונים קיימים מקורות גם בניו זילנד, בארצות הברית, בצרפת, בריטניה, ספרד, איטליה, ארגנטינה ואוסטרליה. האצה "Undaria pinnatifida" נמנית עם 100 המינים הפולשים האגרסיביים ביותר בעולם[2]. פלישתה של האצה התרחשה באופן לא מכוון, בעיקר בעקבות התגברות תנועת כלי השיט במאה העשרים. כלי השיט מביאים עימם מי נטל שמסייעים להתפשטות מסיבית של האצה. האצה פורייה מאוד ומתרבה במהירות, דבר המקשה מאוד על מיגורה.
ניו זילנד
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניו זילנד אצת הוואקמה הוכרזה כזן פולשני ולא רצוי. היא התגלתה לראשונה בנמל ולינגטון ב-1987 וכנראה הגיעה לאזור בטעות בסוף שנות השבעים, ביחד עם מי נטל במשלוח ימי מאסיה. הוואקמה נמצאת בריכוז גבוה בדרום מזרח ניו זילנד ובצפונה הרחוק. היא מתפשטת בשני אופנים: באופן טבעי ההתפשטות נעשית על ידי מיליונים של נבגים פוריים המשייטים להם ברחבי הים וכן על ידי היצמדות לכלי שיט. האצה פורייה מאוד, דבר ההופך אותה לפולשנית במיוחד. השפעותיה של השתלטות האצה עדיין לא ברורות וידועות מבחינה אקולוגית. למרות אופן השתלטותה האגרסיבי של אצת הוואקמה, ממשלת ניו זילנד אישרה לעשות בה שימוש חקלאי בוולינגטון ובגדות חצי האי מרלבורו.
ארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]האצה נמצאת במספר נמלים בדרום קליפורניה. בחודש מאי 2009 היא התגלתה במפרץ סן פרנסיסקו ונעשו מאמצים רבים לבלום את התפשטותה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- L. Barsanti, Paolo Gualtieri, Algae: anatomy, biochemistry, and biotechnology, pages 264-265
- ערכים תזונתיים של אצת הווקאמה (באנגלית)
