לדלג לתוכן

ולרי פורקויאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ואלרי פורקויאן)
ולרי פורקויאן
Валерій Поркуян
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע אישי
לידה 4 באוקטובר 1944 (בן 80)
קרופיבניצקי, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.72 מטרים
עמדה חלוץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מועדוני נוער
1958–1962 זירקה קירובוגראד
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1962–1964
1965–1966
1966–1970
1970–1972
1972–1975
זירקה קירובוגראד
צ'רנומורץ אודסה
דינמו קייב
צ'רנומורץ אודסה
דנייפרו דנייפרופטרובסק
81 (19)
21 (4)
58 (12)
64 (18)
103 (18)
נבחרת לאומית כשחקן
1966–1970 ברית המועצות 8 (4)
קבוצות כמאמן
1976
1977–1978
1982–1983
1983–1993
1994–1999
1999–2000
2002–2017
טאבריה סימפרופול
אושן קרץ'
צ'רנומורץ אודסה
בלאגו בלאגואבה
צ'רנומורץ אודסה
צ'רנומורץ-2 אודסה
צ'רנומורץ אודסה (ע')
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ולרי סמנוביץ' פורקויאןאוקראינית: Валерій Семенович Поркуян; נולד ב-4 באוקטובר 1944) הוא כדורגלן עבר ומאמן כדורגל סובייטי-אוקראיני ממוצא ארמני ששיחק בעמדת החלוץ במספר מועדונים בברית המועצות, הבולט שבהם דינמו קייב, ונבחרת ברית המועצות בכדורגל.

קריירת משחק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורקויאן החל לשחק בקבוצת הנוער של הכוכב האדום קירובוגראד מעיר הולדתו שברפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית (כיום קרופיבניצקי שבאוקראינה). ב-1962 החל לשחק בקבוצה הבוגרת של המועדון, ולאחר שלוש עונות מוצלחות עבר לצ'רנומורץ אודסה מליגת העל הסובייטית בכדורגל.

ב-1966, על אף התעניינות ממועדונים מובילים רבים, בהם ספרטק מוסקבה ודניפרו, הוא חתם בדינמו קייב, עימה זכה בשלוש אליפויות רצופות (1966–1968) ובגביע הסובייטי ב-1966, אך לא הצליח לקבל מקום בקבוצה התחרותית שנוצרה.

ב-1970 חזר פורקויאן לצ'רנומורץ בעקבות שכנועיו של מאמן הקבוצה וחברו להתקפת אודסה בעבר ולרי לובנובסקי. הוא רשם שתי עונות טובות בקבוצה, על אף שירדה לליגת המשנה הסובייטית, וב-1972 עבר יחד עם לובנובסקי לדניפרו. בארבע עונות בקבוצה הוא רשם 103 הופעות ליגה עד לפרישתו בשנת 1976.

פורקויאן הופיע שמונה פעמים בלבד במדי נבחרת ברית המועצות בכדורגל, אך כבש במדיה ארבעה שערים, כולם בשלושת המשחקים הראשונים שלו.

הוא זומן לסגל הנבחרת למונדיאל 1966 וערך את הופעת הבכורה שלו במשחק האחרון של שלב הבתים מול צ'ילה. במשחק זה הוא כבש צמד, כולל שער ניצחון, והוביל את נבחרתו ל-2–1.[1] פורקויאן כבש גם בניצחון 2–1 ברבע הגמר על הונגריה, וכבש את שערו הרביעי בטורניר בהפסד 1–2 לגרמניה המערבית בחצי הגמר.[2] ארבעת שעריו זיכו אותו, יחד עם שלושה שחקנים נוספים, בפרס נעל הארד של גביע העולם בכדורגל.

פורקויאן זומן לסגל נבחרת ברית המועצות גם למונדיאל 1970, אך לבסוף לא הופיע בו.

קריירת אימון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1976, לאחר פרישתו ממשחק, עבר פורקויאן לאימון ומונה לעוזר מאמן בטאבריה סימפרופול, והמשיך לאמן קבוצות חובבים בליגות הנמוכות. משנות ה-80 של המאה ה-20 עד 2017 הוא שימש כמעט הרציפות בתפקידים שונים במועדון צ'רנומורץ אודסה, בהם מאמן ועוזר מאמן בקבוצה הראשונה ובקבוצת המילואים.

דינמו קייב
אישיים

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
נבחרת ברית המועצותמונדיאל 1966 (מקום רביעי)

1 יאשין • 2 סרבריאניקוב • 3 אוסטרובסקי • 4 פונומריוב • 5 אפונין • 6 שסטרניוב • 7 חורצילווה • 8 סאבו • 9 גטמנוב • 10 דנילוב • 11 צ'יזלנקו • 12 וורונין • 13 קורנייב • 14 סיצ'ינווה • 15 חוסאינוב • 16 מטרוולי • 17 פורקויאן • 18 בנישבסקי • 19 מלופייב • 20 מרקרוב • 21 קאוואזשווילי • 22 בניקוב • מאמן: מורוזוב

ברית המועצותברית המועצות
נבחרת ברית המועצותמונדיאל 1970

1 שמוץ • 2 קבזאשווילי • 3 אפונין • 4 דזודזואשווילי • 5 קפליצ'ני • 6 לובצ'ב • 7 לוגופט • 8 חורצילווה • 9 שסטרניוב • 10 זיקוב • 11 אסטיאני • 12 קיסליוב • 13 יאשין • 14 מונטיאן • 15 סברריניקוב • 16 בישובץ • 17 יבריוז'קין • 18 מטרוולי • 19 נודיה • 20 פוזאץ' • 21 חלמניצקי • 22 פורקויאן • מאמן: קצ'לין

ברית המועצותברית המועצות