לדלג לתוכן

סברתה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סברתה
صبراتة
אתר מורשת עולמית
האתר הארכאולוגי בסברתה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשנת 1982, לפי קריטריונים 3
הערות אתר מורשת עולמית בסיכון מאז 2016
מידות
גובה מעל פני הים 12 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
היסטוריה
תרבויות רומא העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר ארכאולוגי
אתר אינטרנט http://www.sabratha.gov.ly/ עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה לוב עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°48′19″N 12°29′07″E / 32.805401758894°N 12.485187948145°E / 32.805401758894; 12.485187948145
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
התיאטרון הרומי בסברתה
רצפת פסיפס במרחצאות הסמוכות לים

סברתה (יוונית Σαβράτα; ערבית صبراتة) הייתה העיר המערבית מבין "שלוש הערים" (Τρίπολις - "טריפוליס") ששכנו לחופו של הים התיכון, כיום במחוז א-זאווייה בצפון-מערב לוב. שתי הערים האחרות היו אואה (כיום טריפולי) ולפטיס מגנה. שרידי העיר שוכנים במרחק של כ-65 ק"מ מערבית לטריפולי, ובשנת 1982 הם הוכרזו כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו. העיר המודרנית סברתה שוכנת כ-1.5 ק"מ דרומית לאתר הארכאולוגי ומתגוררים בה כ-20,000 תושבים.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאוזוליאום בס

ייתכן שהעיר נוסדה במאה ה-7 לפנה"ס בידי פיניקים מצור בשם "צברתן" או "צברתען", ונראה שעד מהרה הייתה לחלק משטח ההשפעה של קרתחדשת. כמרכז סחר פיניקי בחוף הטריפוליטני, ריכזה סברתה את מוצריה של אפריקה, דרך מפרץ גָאבֶּס שבתוניסיה. העיר הייתה חלק מהממלכה הנומידית הקיקיונית של מסיניסה, עד אשר נכבשה בשנת 46 לפנה"ס על ידי הרומאים וסופחה למחוז אפריקה באימפריה.

סברתה הגיעה לשיא תפארתה במאה ה-2 ובמאה ה-3 לספירה. בתקופה זו נבנו מבנים מונומנטליים ברחבי העיר, והידוע בהם הוא התיאטרון. שקיעתה של העיר החלה במאה ה-4, כשהצטמצם היקף הסחר עם אפריקה ובין תושביה ניגלו יריבויות על רקע דתי. הונדלים פלשו אל העיר בשנת 455 והרסו את חומותיה. אף הכיבוש הביזנטי לא הביא לשינוי מצבה, והיא ננטשה באופן סופי לאחר פלישות הערביות במאה ה-7 ובמאה ה-11.

האתר הארכאולוגי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר מחולק לשני מתחמים - מזרחי ומערבי, וביניהם שטח פתוח ברוחב של כ-150 מטר. אורכו של כל אחד משני המתחמים הוא כ-300 מטר מחוף הים דרומה.

המבנה החשוב והשמור ביותר באתר הוא התיאטרון הרומאי הניצב במתחם המזרחי, כ-200 מטר מחוף הים. המבנה הוקם ככל הנראה במחצית השנייה של המאה ה-2, וחלקו המרשים ביותר הוא הקיר האחורי (Scaenae frons) בן שלוש הקומות הנתמך בעמודי שיש. 11 הטריבונות יכלו לאכלס עד 5,000 צופים. בסברתה שוכנים גם מקדשים לאלילים מהמיתולוגיה המצרית, כדוגמת מקדש איזיס הנמצא במתחם המזרחי, סמוך לתיאטרון.

במתחם המערבי שוכן הפורום ובו מספר מבנים ומקדשים שביניהם מקדש יופיטר, מקדש אנטוניוס, מקדש הרקולס והבזיליקה הנוצרית מימי יוסטיניאנוס הראשון ובה רצפת פסיפס. פסיפסים השתמרו גם בבתי המרחץ: במרחצאות הסמוכות לים נצבעו הפסיפסים בצבעי הים, בעוד שאלה הסמוכות לתיאטרון נצבעו בשחור ובלבן.

מאוזולאום בס מהמאה ה-2 לפנה"ס שוכן במתחם המערבי, והוא בנוי בסגנון פוני-הלניסטי. המבנה שוחזר ברובו בשנות ה-20 של המאה ה-20 על ידי ארכאולוגים מקומיים.

במרחק של פחות מקילומטר מהאתר שוכן האמפיתיאטרון הרומי שהוקם במאה ה-2 ואשר יכול היה להכיל עד 10,000 צופים. באתר שני מוזיאונים - האחד לממצאים פוניים והאחר לרומיים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סברתה בוויקישיתוף
תמונה פנורמית של חלק מהאתר הארכאולוגי בסברתה
תמונה פנורמית של חלק מהאתר הארכאולוגי בסברתה
אנית "היפוס" (סוס) פיניקית ערים ומושבות פיניקיות
מפת ערי הפיניקים ומושבותיהם
כנען
ערי החוף אלת • רפיח • עזה • אשקלון • אשדוד • מחוז יבנה • יפו • תל מיכל • ארשף • אליכין • מגדל עבדעשתרת • תל מבורך • קרוקודילון • דאר • עתלית • קרתה • שקמונה • תל אבו הואם • בעל • תל בירה • עכו • כברי • אכזיב • חמון • צור • מחלב • צרפת • צידון • בארות • גבל • בתרון • טריפולי • אורתוסיה • ערקת • צמר • מרימה (אנ') • מרת (אנ') • אַרְוָד • אנטי־ארוד • קרן • בלנאה • פלטוס (אנ') • גבעל • לאדכא • אוגרית־רמיתה • מוריאנדה (אנ')
פנים הארץ מרשה • ירושלם • שכם • כבול • מצפה ימים • קדש • תל אנפה • כמד • בעל־בקע
קיליקיה אזתודי • אדון • לארטס (אנ')
אי־כתיים/אלשי כתי • אדיל • תמש • לפש • פף • סלמיס • אמתוס (אנ')
יוון רודן • כפתור • אי־כתר (אנ') • סאמוס • קליסטה־תרה • תאסוס • עבדרת • אתונה • פיראוס • תבאי (אנ') • דמטריאס • קוס • אוליארוס (אנ') • פויניקוס (אנ')
מצרים תחפנחס • מף • איפסמבול
סיציליה צור הכוסים • אגרגנת • הראקליה מינואה • סלינוס (אנ') • מזר (אנ') • ליליבאיום • מטוא (אנ') • דרפנה • ארך • ציץ • כפרא (אנ') • חמר (אנ') • ראש מלקרת • הנה
שרדן אולביה • פאולי ג'ריי (מארח?) (אנ') • כרלי • נורה (אנ') • ביתען (אנ') • סלכי (אנ') • אי נצים (אנ') • מונטה סיראי (אנ') • נאפוליס (אנ') • תרוס (אנ') • אלגרו
קורסיקה אלליה (אנ')
מצר מלקרת אנן • גול • אירנם • למפדוזה
צפון אפריקה תובקטיס • לפקי • ויעת, פילן, מעקר • צברתען • מנינקס • מקם חדש (אנ') • קפסה • תעינת (אנ') • ראש פה (אנ') • אכולה (אנ') • שטפשר (אנ') • תפסוס (אנ') • לפקי (תוניסיה) (אנ') • ראש פנת • אדרמת • מכתר (אנ') • תנסמת (צר') • אספיס (אנ') • כרכואן • קרתחדשת • עתקת • ראש אשמן (אנ') • עפון אקרא • תבגג • ווגה (אנ') • אלתברש (אנ') • בבעל (אנ') • תברכען (אנ') • תגרן (אנ') • עפון (אנ') • מלכא (אנ') • מקמא (אנ') • ראש כד (אנ') • כרטן • טפתען (אנ') • אי גלגל (אנ') • סראע (אנ') • תמכי (אנ') • ראש עז (אנ') • ראשיפיסיר (אנ') • אי אמן (אנ') • ראש כובב (אנ') • כש (אנ') • ראשוביקרי (אנ') • ראש גני (אנ') • אי כוסים • תיפאזה • אי חול (אנ') • גנגן (אנ') • קרתן (אנ') • כמא (אנ') • ראשגון (אנ') • ראש אדר • אבן חק (אנ') • חק ש עלשת • תיתגא (אנ') • יוליה קונסטנטינה זיליל (אנ') • לכש (אנ') • וולוביליס (אנ') • תומיאטרי (אנ') • תמדעת (אנ') • סלעת־שעלת (אנ') • אזמה (אנ') • ראשיביס • מוגדור • אגדר
אישפניה אליסובו • נמל חנבעל ונמל מגן • אוסונובה • טבירה (אנ') • אונובה • שפלה • קרת חמן (אנ') • קרת טובה • לבריחה (אנ') • אגדר • קרת (אנ') • מונס קלפה • קרו דל ווילאר (אנ') • מלחת • טוסקנוס (אנ') • צכץ • עבדרת (אישפניה) (אנ') • תותוגי (אנ') • תגלת (אנ') • קרתחדשת (אישפניה) • הרנא (אנ') • אקרה לאוקה • צוריכה (אנ') • טרקו
האיים הבלאריים איבשם (אנ') • מגן
עוד מסלת • אביניון • נים • אי נור • עשתרות (אנ') • תרשיש • אופיר • אימפריית קרתחדשת
Flag of Libya
Flag of Libya
סמל אונסק"ו
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית בלוב
האתר הארכאולוגי בלפטיס מגנה • האתר הארכאולוגי בקירנה • האתר הארכאולוגי בסברתה • העיר העתיקה ברדאמס • אתר אומנות הסלע בתדרארת אכאכוס
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סברתה&oldid=36730842"