השינה הגדולה
 | |
| עטיפת הספר בהוצאת כתר, 2005. | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
ריימונד צ'נדלר  |
| שפת המקור |
אנגלית אמריקאית |
| סוגה | מתח, רומן |
| מקום התרחשות |
לוס אנג'לס |
| הוצאה | |
| הוצאה |
אלפרד א. קנופף |
| מקום הוצאה |
קולומביה |
| תאריך הוצאה |
1939 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | הוצאת מועדון הבולשת, הוצאת כתר |
| תאריך | 2005 |
| תרגום | מנחם בן-אשר, דוד חנוך |
| מספר עמודים | 231 |
| פרסים | |
|
רשימת 100 הספרים של המאה של לה מונד | |
| סדרה | |
| ספר קודם |
Perchance to Dream |
| הספר הבא |
Farewell, My Lovely, Perchance to Dream |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 002490956, 003786169 |
  | |
השינה הגדולה (באנגלית: The Big Sleep) הוא רומן הביכורים של ריימונד צ'נדלר, שיצא בשנת 1939. גיבור הספר הוא גיבורו הקבוע של צ'נדלר, הבלש הפרטי פיליפ מרלו.
עלילת הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]העלילה נפתחת כאשר מרלו נשכר על ידי גנרל סטרנווד הקשיש והחולה לטפל במקרה סחיטה המערב את בתו הצעירה, כרמן. עד מהרה מתברר למרלו שפרשת הסחיטה קשורה גם בראסטי ריגן, בעלה הנעדר של בתו הגדולה של הגנרל, ויוויאן, וקצין לשעבר במחתרת האירית. כמו כן מוצא עצמו מרלו נאבק במאפיונר אדי מארס ובאנשיו.
מרלו מתואר בספר כגבר קשוח, ציני, חד לשון ושנון, המתנגש לעיתים קרובות עם אנשי המשטרה המרובעים, פועל בסביבה העירונית המאוכלסת בלוס אנג'לס, ונע בין בתי פאר של לקוחות עשירים לבין הסמטאות האפלות בשולי הכרך. גובהו כמטר ושמונים והוא שוקל כשמונים וחמישה קילוגרם. הוא שותה ויסקי (בעיקר בורבון) וברנדי. אף כי הוא שותה כמויות גדולות של אלכוהול ואם זאת כמעט אף פעם אינו משתכר עד אובדן שליטה מלא או חלקי. למעשה האלכוהול לא מאט אותו כלל, רק מקהה את הכאב על מנת לאפשר לו להמשיך ללא לאות במרדף אחר פתרון התעלומה שלפניו. הוא לא בררן לגבי טיב המשקה שלו פרט לכך שיוגש בכוס אם כי גם את העיקרון הזה הוא מוכן לנטוש לעיתים עבור משקה הגון. מרלו הוא רווק כבן שלושים ושלוש ובעברו שימש כבלש משטרה וכחוקר במשרד התובע המחוזי של לוס אנג'לס[1].
לאורך הספר מתגלה מרלו כצלף הבקי היטב בשימוש באקדח[2]. את שאר הפרטים על פיליפ מארלו משאיר צ'נדלר לפרשנותו של הקורא. לאורך הספר לא מצוין אירוע או מקרה בעברו של מארלו אשר הפכוהו למריר וציני מחד, ועם זאת לוחם בלתי מתפשר למען הצודק החלש והנדכא. עם זאת ישנם רמזים ופרטים על עברו לאורך הספרים. אחד הרמזים האלה, המגלה טפח מעברו של מארלו כחייל לשעבר, מתגלה בשיחתו של מארלו עם נוריס, רב המשרתים, בספר "השינה הגדולה"[3]. חברו היחיד הוא ברני אולס, החוקר הראשי של התובע המחוזי[4].
מהדורות בעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מסתרי משפחת סטרנווד / ריימונד צ'נדלר; עברית: מנחם בן-אשר, הוצאת מועדון הבולשת.
- השינה הגדולה / ריימונד צ'נדלר; עברית: דוד חנוך, הוצאת כתר, 2005.
עיבודים לקולנוע ולטלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"השינה הגדולה" עובד גם לסרט אפל משנת 1946 בשם "התרדמה הגדולה" בבימויו של הווארד הוקס. בסרט מככבים המפרי בוגרט, בתפקיד החוקר הפרטי פיליפ מרלו, ולורן באקול. את התסריט כתבו במשותף ויליאם פוקנר, לי ברקט (אנ') וג'ולס פורטמן (אנ')[5]. בשנת 1997 הסרט הוכרז בידי ספריית הקונגרס כסרט לשימור בארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית.
עיבוד נוסף לספרו של צ'נדלר, שנקרא אף הוא "התרדמה הגדולה" בוים בשנת 1978 על ידי מייקל וינר, ואת גיבוריו גילמו רוברט מיצ'ם ושרה מיילס.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הספר "השינה הגדולה", באתר "סימניה"
- פרק ראשון מתוך הספר, באתר "טקסט"
- יאיר לפיד, השקספיר של הבלשים, באתר ynet, 18 בספטמבר 2005
יאיר לפיד, יאיר לפיד: הספרים ששינו את חיי, באתר "ידיעות אחרונות", 15 ביוני 2011 (הקישור אינו פעיל)- דן לחמן, ריימונד צ'נדלר והבלשים, באתר אימגו, 04.12.2005.
- השינה הגדולה, באתר OCLC (באנגלית)
- השינה הגדולה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ריימונד צ'אנדלר, השינה הגדולה, הוצאת כתר, שנת 2005, פרק 2 עמוד 11, "אני בן שלושים ושלוש, למדתי פעם במכללה ואני עדיין מסוגל לדבר אנגלית אם יש צורך. במקצוע שלי כמעט אין בכך צורך. עבדתי בעבר אצל מר ויילד, התובע המחוזי, כחוקר. החוקר הראשי שלו אדם בשם ברני אולס, התקשר אלי ואמר שאתה רוצה לפגוש אותי. אני לא נשוי כי אני לא אוהב נשות שוטרים".
- ^ ריימונד צ'אנדלר, השינה הגדולה, הוצאת כתר, שנת 2005, עמודים 119-120, "'מה אכפת לך? פשוט אל תסתבך והכול יהיה בסדר.' ידו ריחפה קרוב ללולאה העליונים במעיל הפתוח שלו. 'אני מסריח משוטרים,' אמרתי. 'אני עייף מכדי לדבר, עייף מכדי לאכול, עייף מכדי לחשוב. אבל אם אתה חושב שאני לא עייף מכדי לקבל פקודות מאדי מארס, נסה לשלוף את האקדח שלך לפני שאוריד בירייה את האוזן הטובה שלך.' 'שטויות. אין לך שום אקדח.' הוא הביט בי במבט יציב. גבותיו הכהות והקשות נצמדו זו לזו וזוויות פיו התעקלו מטה. זה היה אז, ' אמרתי לו. 'לא תמיד אני מסתובב ערום.' הוא נופף בידו השמאלית. 'בסדר. ניצחת. לא אמרו לי לירות באף אחד. אתה תשמע ממנו.' 'מאוחר מדי יהיה מוקדם מדי,' אמרתי, ופניתי לאט כשעבר על פני בדרכו לדלת".
- ^ ריימונד צ'אנדלר, השינה הגדולה, הוצאת כתר, שנת 2005, פרק 31 עמוד 216, "'מה היה בבחור הזה, ריגן, שנגע כלכך לליבו?' רב המשרתים הישיר אלי מבט אף פניו נותרו חסרות הבעה באופן מוזר. 'נעורים, אדוני,' אמר "ועיניים של חייל.' 'כמו שלך,' אמרתי. 'אם יורשה לי לומר, אדוני, דומות למדי לשלך'".
- ^ ריימונד צ'אנדלר, השינה הגדולה, הוצאת כתר, שנת 2005, עמוד 46.
- ^ ריימונד צ'נדלר, "צרות הן המקצוע שלי", הוצאת מעריב, 2004, מתוך "אחרית דבר- הסופר ששנא סיפורים" מאת איתמר הנדלמן בן כנען, עמוד 223, "ישנה אנקדוטה מפורסמת על כך שהאוורד הוקס, הבמאי ההוליוודי הגדול, פנה אל צ'נדלר כשעיבד את השינה הגדולה (בכיכובו של האמפרי בוגארט) ושאל אותו 'מי בעצם רצח את הנהג?', צ'נדלר ענה לו שאינו יודע, אבל הבטיח לבדוק את זה. הוא הלך, קרא בספר שהוא עצמו כתב וחזר אל הוקס ואמר: 'אני לא יודע מי רצח את הנהג. מה זה משנה בכלל?'?"