לדלג לתוכן

הרמן מינקובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרמן מינקובסקי
Hermann Minkowski
לידה 22 ביוני 1864
Aleksotas, ליטא עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 בינואר 1909 (בגיל 44)
גטינגן, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מתמטיקה, פיזיקה
מקום מגורים גרמניה
מקום קבורה בית הקברות הירשטראסה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט פרדיננד לינדמן עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט קונסטנטין קרתיאודורי, Paul August Ludwig Wernicke, Albert Wink, Theodor Laumann, דנש קניג, Louis Kollros, Elijah Swift עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה הפרס הגדול במדעים מתמטיים (1882) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Guste Minkowski עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות יהודי, אחיו של אוסקר מינקובסקי.
תרומות עיקריות
ייסד את התחום שנקרא 'גאומטריה של מספרים', וגילה את התוצאה היסודית בתחום, משפט מינקובסקי. תרם תרומה חשובה להבנת תורת היחסות. הוגה רעיון המרחב זמן.
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרמן מינקובסקיגרמנית: Hermann Minkowski‏; 22 ביוני 186412 בינואר 1909) היה מתמטיקאי ופיזיקאי גרמני ממוצא יהודי.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינקובסקי נולד בליטא למשפחה יהודית. אביו לוין בורוך, סוחר אמיד תרם חלקה לבניית בית הכנסת בקובנה. אחיו אוסקר היה ביולוג חשוב. מאוחר יותר המיר את דתו. את השכלתו רכש בקניגסברג ובברלין, ובין השאר למד אצל לאופולד קרונקר. בתקופת לימודיו פתר בעיה חשובה בתורת המספרים. בשנת 1885 מונה לדוקטור באוניברסיטת קניגסברג, ומאוחר יותר לימד באוניברסיטת בון. בשנת 1894 מונה למשרת פרופסור באוניברסיטת קניגסברג. בין השנים 1896 עד 1902 לימד במכון הטכנולוגי של ציריך. בשנת 1902 עבר ללמד באוניברסיטת גטינגן, עד מותו בשנת 1909. את המשרה בגטינגן קיבל בסיועו של ידידו הקרוב, דייוויד הילברט. מינקובסקי אף הציע להילברט (במכתב מ-5 בינואר 1900) להציג סדרה של בעיות בקונגרס העולמי במתמטיקה[1]; הילברט אכן עשה זאת, ו-23 הבעיות שהציג שם השפיעו במידה רבה ביותר על התפתחות המתמטיקה במאה ה-20.

עבודתו המדעית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרומתו העיקרית של מינקובסקי למדע המתמטיקה היה בתורת המספרים: הוא ייסד את התחום שנקרא 'גאומטריה של מספרים', וגילה את התוצאה היסודית בתחום, משפט מינקובסקי, ממנה נובע שמספר המחלקה של כל שדה מספרים הוא סופי. מינקובסקי עסק גם בגאומטריה, והמציא את גאומטריית נהגי המוניות.

בפיזיקה תרם מינקובסקי תרומה חשובה להבנת תורת היחסות על ידי כך שהקנה מובן גאומטרי לטרנספורמציית לורנץ. המרחב-זמן ההיפרבולי של תורת היחסות הפרטית עם המטריקה קרוי על שמו. הוא גם עזר לאיינשטיין בלימוד חשבון טנזורים, שנמצא מאוחר יותר חיוני מאוד לניסוח תורת היחסות הכללית. מינקובסקי תרם גם להבנתו של המדע בתחום האלקטרומגנטיות.

  • "גאומטריה של המספרים", 1896.
  • "חלל וזמן", 1909.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרמן מינקובסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Hermann Minkowski - Biography, Maths History (באנגלית)