לדלג לתוכן

הרמאפרודיטוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרמאפרודיטוס
Ἑρμαφρόδιτος
סלמקיס והרמאפרודיטוס. ציור של ברתולומיאוס ספראנגר, 1598 בערך
סלמקיס והרמאפרודיטוס. ציור של ברתולומיאוס ספראנגר, 1598 בערך
תרבות מיתולוגיה יוונית עריכת הנתון בוויקינתונים
אב הרמס עריכת הנתון בוויקינתונים
אם אפרודיטה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הרמאפרודיטיוס (העתק רומי של פסל יווני שנמצא בהרקולנאום) - להרמאפרודיטוס גוף אישה ואיבר מין זכרי.

הרמאפרודיטוסיוונית: ʽἙρμάφρόδιτός) הוא דמות מן המיתולוגיה היוונית, בנם של אפרודיטה והרמס (ומכאן שמו, שהוא הלחם של שמות הוריו). בשיטוטיו נתקל הרמאפרודיטוס בבריכתה של הניאדה (אנ') סלמקיס (אנ'), שניסתה לפתותו. לאחר שסירב, הערימה עליו סלמקיס וקפצה עליו בזמן שהתרחץ בבריכה, תוך שהיא נצמדת אליו בחוזקה ומתפללת לאלים כי גופיהם לא ייפרדו לעולם והם יהפכו לאחד. משאלתה התגשמה, וגופה הוטמע בתוך גופו, והם הפכו לאדם אחד דו-זוויגי – חציו גבר חציו אישה; גופו גוף נערה ואיבר המין זכרי. בצערו, הטיל הרמאפרודיטוס קללה על מי הברכה, כך שכל מי שיתרחץ בהם מעתה יעבור את השינוי שעבר עליו.

גרסה זו לסיפור מופיעה ביצירתו של המשורר הרומי אובידיוס, "מטמורפוזות":

כבר זרועותיה תפשוהו, דבקה, נצמדה אל חזהו -
הוא נאבק - אך היא מתרפקת עליו מכל עבר
עוד ילחם המסכן, ינסה לחמוק - עטרתו
ותתעכן כנחש שאדון העופות חטפהו
וירימנו אל על; הוא כופת את ראשו וכרעיהו
ובזנבו יאסור את כנפיו הטופחות עוד באתר
ככה ידבק הקיסוס אל גזע עבות בצל יער
...
לא תמלט! הוי, אלים! אל יבוא נא היום ינתקנו!
בל ניפרד לעולם! חברונו, קישרונו לנצח!'
ותשמע תפילתה, כי חוברו גופיהם של השניים
...
כך התמזגו אבריהם לאחדות מוצקה, לא היו עוד
שני יצורים - אך כפול תארם, לא אישה ולא גבר,
אין הוא כזה וכזאת - ואולם גם כזה וכזאת הוא

אובידיוס, מטמורפוזות, ספר רביעי. תרגום שלמה דיקמן

לפי גרסה אחרת, הרמאפרודיטוס נולד עם איברי מין זכריים ונקביים, ולכן אימו (אפרודיטה) השליכה אותו מהאולימפוס.

דמות הרמאפרודיטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקר של יצירות ספרותיות משתמשים במושג "דמות הרמאפרודיטית" על מנת לתאר דמות בעלת מאפיינים גבריים ונשיים כאחד, בדרך כלל נער צעיר המהווה מוקד למשיכה הומוארוטית. דוגמה לכך היא דמותו של טאדז'ו בנובלה המפורסמת של תומאס מאן "מוות בוונציה".

בביולוגיה משמש המונח "הרמאפרודיט" לציון בעל חיים המייצר הן תאי זרע והן תאי ביצית, כדוגמת חלזונות.

הרמאפרודיטוס בתרבות הפופולרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפורו של הרמאפרודיטוס הוא הבסיס לשיר "The Fountain of Salmacis" של להקת ג'נסיס, באלבומם Nursery Cryme משנת 1971.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרמאפרודיטוס בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.