הרברט קרמר
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
.jpg) | |
| לידה |
25 באוגוסט 1928 ויימאר, רפובליקת ויימאר  |
|---|---|
| פטירה |
8 במרץ 2024 (בגיל 95) |
| ענף מדעי |
הנדסת חשמל, פיזיקה של מצב מוצק, פיזיקה תאורטית, פיזיקה, מוליך למחצה |
| מקום לימודים | |
| מנחה לדוקטורט |
פריץ סאוטר, ריכארד בקר |
| מוסדות | |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
הרברט קרמר (בגרמנית: Herbert Krömer; 25 באוגוסט 1928 – 8 במרץ 2024) היה פרופסור לפיזיקה ומחשוב קוונטי באוניברסיטת קולורדו ובאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה. חקר את אפקט האלקטרונים החמים, פיתח טרנזיסטור ביפולרי מסוג HBT - Heterojunction bipolar transistor (אנ') ופיתח את העיקרון שלפיו עובדות דיודות לייזריים, שמאוחר יותר נעשה בהן שימוש רב, בין השאר בקוראי דיסקים.
קרמר זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 2000 יחד עם ז'ורס אלפרוב על פיתוח טרנזיסטורים מבוססי מוליכים למחצה המשמשים במחשבים ואופטו אלקטרוניקה. הם חלקו את הפרס עם ג'ק קילבי.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קרמר נולד ב-1928 בוויימאר, גרמניה בתקופת רפובליקת ויימאר. סיים את לימודיו בגימנסיה בשנת 1947. למד באוניברסיטת גטינגן. במהלך לימודיו, הוא כתב תזת דיפלומה בהנחיית פרופסור סאוטר. במהלך הלימודים אצל סאוטר קרמר התוודע לטכנולוגיית הצמתים המעורבים (אנ') ומוליכים למחצה, נושא שבהמשך עסק בו רבות.
ב-1952 השלים דוקטורט בנושא קיום אפקט האלקטרונים החמים באזור הדלדול של הקולט בטרנזיסטור.[2]
ב-1954 הצטרף למעבדות RCA (אנ') בפרינסטון. זמן מה לאחר מכן, חזר לעסוק בטכנולוגיית הצמתים המעורבים. התרומה העיקרית של קרמר לתחום זה הייתה פיתוח רעיונות תאורטיים וכן פיתוח ה-HBT, heterostructure bipolar transistor, ופירוט אודות המושג של שדות חשמליים למחצה וחישב את עקרון העיצוב הבסיסי לכל ההטרו-מבנים (heterostructure).
בשנים 1959–1966 עבד בחברת ההיי-טק Varian Associates (אנ') בפאלו אלטו שבקליפורניה.
בשנת 1968 הצטרף לאוניברסיטת קולורדו. בתחילת שנות ה-70 התמודד עם תיאורית הסטת פסי הולכה יחד ביל פרסבלי, שהיה סטודנט שלו. הם היו הראשונים שעבדו על התיאוריה. זמן קצר לאחר מכן, קרמר פיתח שיטה לקביעת ניסיונית של פסי ההולכה על ידי מדידת קיבול - מתח בצומת המוליך למחצה.[3]
ב-1976 עבר לאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה.
בשנת 2000 זכה קרמר בפרס נובל לפיזיקה, יחד עם ז'רוס א. אלפרדוב, על פיתוח טרנזיסטורים ועקרונות הנקראים "heterostructure", המשומשים במחשבים ובאופטו אלקטרוניקה.
קרמר נפטר ב-8 במרץ 2024.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרברט קרמר, באתר פרס נובל (באנגלית)
- הרברט קרמר, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- הרברט קרמר, באתר dblp
- הרברט קרמר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| זוכי פרס נובל לפיזיקה | ||
|---|---|---|
| 1901-1925 | רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925) | |
| 1926-1950 | פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950) | |
| 1951-1975 | קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975) | |
| 1976-2000 | ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000) | |
| 2001-היום | קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) • ג'ון ג'וזף הופפילד, ג'פרי הינטון (2024) | |