אלברט אברהם מייקלסון

אלברט אברהם מייקלסון
Albert Abraham Michelson
לידה	19 בדצמבר 1852; Strzelno, פרובינציית פוזן, רפובליקת פולין
פטירה	9 במאי 1931 (בגיל 78); פסדינה, קליפורניה, ארצות הברית
ענף מדעי	פיזיקה
מקום מגורים	ארצות הברית
מקום לימודים	האקדמיה הימית של ארצות הברית (31 במאי 1873); אוניברסיטת הומבולדט של ברלין ;
מנחה לדוקטורט	הרמן פון הלמהולץ
מוסדות	אוניברסיטת קייס וסטרן ריזרב; אוניברסיטת שיקגו; אוניברסיטת קלארק ;
תלמידי דוקטורט	רוברט מיליקן, הנרי גייל, איזבל סטון
פרסים והוקרה	Distinguished Nevadan (2003); פרס ומדליית גאבור (1929); מדליית פרנקלין (1923); מדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה (1923); פרס פייר ז'נסן (1922); הרצאת גאטרי (1921); מדליית אלברט (1920); מדליית הנרי דרייפר (1916); מדליית אליוט קרסון (1912); מדליית קופלי (1907); פרס נובל לפיזיקה (1907); מדליית מאטאוצ'י (1903); חבר זר של החברה המלכותית (27 בנובמבר 1902); פרס רומפורד (1888) ;
בן או בת זוג	Margaret Hemingway; Edna Stanton ;
תרומות עיקריות
	ממציא האינטרפרומטר שנקרא על שמו "אינטרפרומטר מייקלסון", מדידת מהירות האור.
חתימה

אלברט אברהם מייקלסון (באנגלית: Albert Abraham Michelson‏; 19 בדצמבר 1852 – 9 במאי 1931) היה פיזיקאי יהודי אמריקני יליד פולין, אשר יחד עם אדוארד מורלי הוכיח שגלים אלקטרומגנטיים (ובהם אור) נעים בריק, מדד את מהירות האור בדיוק חסר תקדים בעזרת האינטרפרומטר שהמציא ונקרא על שמו "אינטרפרומטר מייקלסון-מורלי", והוכיח שמהירות האור אינה תלויה במערכת הייחוס שבה היא נמדדת - תגלית שהובילה לפיתוח תורת היחסות הפרטית. האמריקני הראשון שזכה בפרס נובל והיהודי הראשון שזכה בפרס נובל לפיזיקה.

חייו

אלברט מייקלסון נולד בפרוסיה (בעיר שנמצאת עתה בתחום פולין) לאב שהתפרנס ממסחר. המשפחה היגרה לארצות הברית כאשר הוא היה בן שנתיים. הוא גדל בקליפורניה ונבדה.

לאחר לימודיו בתיכון, החל ללמוד באקדמיה הימית של ארצות הברית באנאפוליס. בעקבות הישגיו במדעים ועל אף שלא הצטיין בימאות, הוצע לו לשמש כמדריך למדעים של האקדמיה. בשנים 1880–1882 השתלם אצל הרמן פון הלמהולץ ובפריז.

ב-1881 התפטר משירותו בצי האמריקאי והצטרף כפרופסור למכון הטכנולוגי ע"ש קייס שבקליבלנד במדינת אוהיו. שם ערך ב-1887 יחד עם אדוארד מורלי את הניסוי הקרוי על שמם, שנחשב לאחד מן הניסויים החשובים ביותר בהיסטוריה של הפיזיקה. הוא פורש כראיה המוצקה הראשונה נגד נכונות תאוריית האֶתֶר, אשר הייתה התאוריה השלטת בקרב הפיזיקאים עוד מתחילת המאה ה-18. מטרת הניסוי הייתה לבדוק את מהירות כדור הארץ באתר. מטרתם לא הייתה להוכיח או להפריך את קיום האתר, משום שקיומו נחשב במאה ה-19 לעובדה מדעית שמעטים פקפקו בה. כדי למדוד את מהירות כדור הארץ הם השתמשו בשיטה אופטית-התאבכותית הידועה בשם "אינטרפרומטריה". הרעיון מאחורי הניסוי היה לצרף שתי קרני אור, אשר אחת מהן נעה בכיוון התקדמות כדור הארץ, והשנייה נעה בניצב. בהנחה שהאור מתקדם בתווך כלשהו-באתר- ושכדור הארץ נע ביחס אליו, צריך להיות הבדל במהירויות שתי הקרניים, והאינטרפרומטר של מייקלסון מורלי היה רגיש מספיק בשביל למדוד הבדל זה. ממדידת ההבדל ניתן היה להסיק את מהירות כדור הארץ. חשיבותו של הניסוי התבטאה בין היתר גם בקבלת תורת היחסות של אלברט איינשטיין ובפיתוח האינטרפרומטריה. על עבודה זו, לצד פיתוח ענף האינטרפרומטריה, הוענק בשנת 1907 פרס נובל לפיזיקה למייקלסון.

בשנת 1892 התמנה לפרופסור לפיזיקה הראשון באוניברסיטת שיקגו.

הוא נפטר בפסדינה, קליפורניה.

אותות הוקרה וחברויות

ב-1888 קיבל את פרס רמפורד.
ב-1907 הוענק לו פרס נובל לפיזיקה. הוא היה האמריקאי הראשון שזכה בפרס.
ב-1907 החברה המלכותית העניקה לו את מדליית קופלי.
ב-1912 קיבל את מדליית אליוט קרסון.
ב-1916 קיבל את מדליית הנרי דרייפר מטעם האקדמיה הלאומית למדעים.
ב-1923 הוענקה לו מדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה.
ב-1923 קיבל את מדליית פרנקלין.
על שמו נקרא מכתש על הירח.

מייקלסון היה חבר בחברה המלכותית, באקדמיה הלאומית למדעים (NAS), באגודה האמריקאית לפיזיקה (APS) ובאגודה האמריקאית לקידום המדע (AAAS).

ראו גם

ניסוי מייקלסון-מורלי

לקריאה נוספת

אמיל פוירשטיין, יהודים מפורסמים במדע, 1956. עמ' 181–193.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלברט אברהם מייקלסון בוויקישיתוף

אלברט אברהם מייקלסון, באתר פרס נובל (באנגלית)
אלברט אברהם מייקלסון, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
אלברט אברהם מייקלסון, אנשי סגולה - יהודים זוכי פרס נובל, באתר בית התפוצות.
אלברט אברהם מייקלסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
כתבי אלברט אברהם מייקלסון בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
אלברט אברהם מייקלסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
אלברט אברהם מיכלסון (1852-1931), דף שער בספרייה הלאומית

זוכי פרס נובל לפיזיקה
1901‏-1925	רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925)
1926‏-1950	פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950)
1951‏-1975	קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975)
1976‏-2000	ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000)
2001-היום	קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) • ג'ון ג'וזף הופפילד, ג'פרי הינטון (2024)